אירופה קטעה את רצף הירידות מתחילת השנה; הקאק הוסיף 0.8%
המניות האירופאיות השלימו יום מסחר ראשון מפתיחת השנה של עליות שערים בהובלת יצרניות המתכות שנתמכו מהתחזקות במחירים. המלצות האנליסטים של ליהמן ברדרס שלחו את יצרניות התרופות נוברטיס ו- Roche למהלך של עליות.
חברות הכרייה הגדולות בעולם, BHP Billiton ו- Anglo American קטעו רצף של יומיים של ירידות. הבנק הגדול באירופה, UBS, רשם את הזינוק החד ביותר מזה שלושה שבועות, לאחר שהבנק הודיע כי המחיקות כתוצאה ממשבר הסאב-פריים כנראה תתייצבנה.
מדד ה- Stoxx 600 האירופאי הוסיף לערכו 0.6% לרמה של 353.43 הנקודות. המדד הספיק לאבד כבר 3.7%, במהלך ארבעת ימי המסחר מתחילת השנה ברקע לסימנים כי הכלכלה האמריקנית תדרדר למיתון. הערכות אלה הובילו את המשקיעים להמר כי הפדרל ריזרב יפחית את שיעורי הריבית במטרה לדחוף קדימה את הצמיחה העולמית.
"הקונים יעשו צעד חזרה", אמר היום James Buckley, דירקטור ב- Baring Asset Management, שמנהלת נכסים בסכום של 48 מיליארד דולר. "השווקים סבלו ממכירות יתר. הציפיות להמשך הפחתות הריבית מעניקות תמיכה משמעותית לשווקים," עוד הוסיף ג'יימס באקלי.
החוזים על ריבית ה'פד' מצביעים כעת על סיכוי של 60% כי ה'פד' יפחית את הריבית בחצי אחוז, שינוי מהותי לעומת הסיכויים להפחתה של 0.5% לפני שבוע שעמדו על 0%. הבנק המרכזי באירופה והבנק המרכזי של אנגליה צפויים להותיר את שיעור הריבית על כנם בפגישה שתיערך ב-10 לינואר.
מתוך 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה, 14 סגרו בעליות. מדד הפוטסי בלונדון הוסיף 0.3%, בעוד הדקס הגרמני התקדם 0.4%. הקאק40 הצרפתי התחזק ב-0.8%. מדד ה- Stoxx 50 הוסיף לערכו 0.6%, בעוד האירו Stoxx 50, המודד את מדינות גוש האירו התקדם 0.3%.
אירופאיות במרכז
מניותיה של TF1, מחזיקת ערוץ הטלויזיה הנצפה ביותר בספרד, זינקה 9.9% למחיר של 18.36 אירו – העלייה החדה ביותר במדד ה- Stoxx 600 היום.
מנגד, מניותיה של EasyJet איבדו 14% למחיר של 460.25 פני, הצניחה החדה ביותר מאז יוני 2004. ענקית טיסות הצ'ארטר האירופאית הודיעה כי היא הצליחה למלא מספר מועט יותר של מושבים בחודש דצמבר.
כאמור סקטור הפארמצבטיקה בלט היום בספקטרום הירוק: מניותיה של Roche, היצרנית הגדולה בעולם לתרופות נגד סרטן התחזקה ב-5.9% למחיר של 203.5 פרנקים שווצרים, הגבוה ביותר מאז ה-12 בדצמבר. נוברטיס, יצרנית התרופות הגדולה בשוויץ זינקה ב-3.6% למחיר של 63.6 פרנקים שווצרים. חברת מרק הגרמנית התחזקה 3.5% למחיר של 89.03 אירו.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
