הבטחתו של בוש הובילה לעליות בבורסות בארה"ב
הבטחתו של הנשיא בוש ביום ו', כי הממשלה תעזור למתקשים בהחזרי המשכנתא, התבטאותו של ברננקי, כי יפעל ככל שיידרש כדי למתן את השפעת המשבר ודוחות מאקרו כלכליים אופטימיים, הובילו את מניות חברות הצריכה בארה"ב לעליות.
בכנס השנתי של הפדרל ריזרב בו התכנסו כלכלנים ומדינאים מרחבי העולם אמר ביום ו' יו"ר הפד, ברננקי, כי מערכת הבנקים העולמית חזקה דיה כדי להתמודד עם תוצאות משבר ה-Sub Prime. חיזק את דבריו נשיא הפד, מישקין, אשר אמר כי הבנקים בארה"ב מסוגלים להתמודד עם מצבי לחץ וכי המערכת הבנקאית במצב טוב על אף המשבר האחרון. עוד הוסיף כי הבנקים המרכזיים צריכים להגיב בשינויי ריבית רק למצבים של עלייה באבטלה ובאינפלציה.
קנדה הכתה את תחזיות הצמיחה לרבעון השני. התמ"ג ברבעון זה עלה ב- 3.4%, לאחר עליה של 3.2% ברבעון הראשון. עלייה בתשואות על האג"ח ל- 10 שנים ביום ו' מבטאת את הציפיות כי הבנק המרכזי יעלה את הריבית שוב השנה, אם כי לא בהתכנסות הקרובה ב- 5 בספטמבר.
מחיר הנפט עלה לשיא חודשי מחשש כי סערה באוקיינוס האטלנטי תחריף ותאיים על תקינותם של מתקנים וצינורות נפט במפרץ מקסיקו. מחירי הסחורות, הזהב והכסף עלו בסוף השבוע בעקבות סימני ההתאוששות מארה"ב וההערכה כי הביקוש למתכות יקרות וחומרי גלם יעלה.
להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 9:30 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה 9:30 בבוקר ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)
*מסמך זה הוכן ע"י בית ההשקעות אקסלנס נשואה (להלן: "החברה") בהסתמך על המידע בתשקיפים, שהינו נחלת הכלל וכן על מקורות אחרים הנחשבים למהימנים. האמור לעיל אינו מהווה הצעה ו/או הכוונה ו/או המלצה ו/או הזמנה לרכישת ניירות ערך ונכסים פיננסים מוזכרים. הצעת תעודת הסל לציבור ותנאיה מפורטים בתשקיף ורק האמור בתשקיף מחייב את מנפיק ניירות הערך ומהווה את הצעתו לציבור. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי תעודת הסל האמורה המוצעת על ידי מנפיק ניירות הערך , הינה על פי רישיון מעורך המדד. עורך המדד אינו אחראי למכשיר הפיננסי לביצועיו ו/או לכדאיות ההשקעה בו. כל התאמה של מדיניות השקעות ו/או רכישה של ני"ע ונכסים פיננסיים ללקוח מנוהל צריכה להיעשות ע"י יועץ השקעות בהתאם לצורכי הלקוח והנחיותיו. קיים סיכון כי בעת ההמרה או פירעון, מחזיקי תעודות הסל לא יקבלו את תמורת ההמרה או המניות או אגרות החוב המרכיבות את המדד על פי משקלן (בהתאם לנוסחת ההמרה) לפי העניין וזאת בין היתר אם פעולות הכיסוי בהן תנקוט החברה יגרמו לכך שלא יהיה בידיה לפרוע את מלוא התחייבויותי למחזיקי תעודות הסל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
