הרכבת הקלה יצאה לדרך: המדינה חתמה על חוזה ביצוע

קונסורציום MTS ונציגי ממשלת ישראל חתמו היום על הסכם להקמת הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב; העלות הכוללת של פרויקט הרכבת הקלה מוערכת בכ- 10 מיליארד שקל
סיון איזסקו |

היום נחתם הסכם להקמת הרכבת הקלה למטרופולין תל אביב בין מדינת ישראל וקונסורציום MTS, המורכב מחמש חברות המחזיקות 20% כל אחת. הקונסורציום כולל את חברת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב; תאגיד סימנס הגרמני; קואופרטיב אגד, חברת CCECC הסינית וסוארס דה קוסטה הפורטוגזית ןכן את חברת HTM מהולנד.

יוחנן אור, מנכ"ל MTS, מסר כי "למרות הקשיים והמכשולים שהיו בדרך הגענו בשעה טובה למעמד חתימת ההסכם עם המדינה שהוא רגע היסטורי לכולם. עתה משהוסרו כל המכשולים יוצא הקונסורציום לתוכנית מואצת שמטרתה להקים את הפרויקט הזה שישמש את הדורות הבאים במועדים שסוכמו ובאיכות גבוהה. השלב הראשון יהיה גיוס המימון הדרוש להקמה וביצוע הסגירה הפיננסית'". י. אור מסר עוד כי קונסורציום MTS החל כבר בהיערכותו על מנת לעמוד בלוחות הזמנים הצפופים שהציב לעצמו. אחד מהיעדים שהקונסורציום הציב לעצמו הוא לסיים את הקמת הפרויקט ב- 5 שנים, במקום ב-6 שנים שהוקצבו לסיום הפרויקט על ידי המדינה. אנו צופים כי לקראת סוף מאי 2008 נחל בעבודות התת-קרקעיות וכשנתיים מאוחר יותר נחל בעבודות העיליות".

ארז מלצר, מנכ"ל אפריקה ישראל ויו"ר מועצת המנהלים של MTS, מסר כי ההשקעה בפרויקטים של תשתית בכל העולם בונה ומייצבת כלכלות ומאפשרת פיתוח כלכלי מואץ על בסיס אותן תשתיות.

"העובדה כי בתוך חמש שנים יוכל כל אזרח לנסוע מפתח תקווה למרכז תל אביב בתוך כמה דקות תביא לשינוי מהפכני במשק הישראלי. לא עוד בזבוזים מיותרים על פקקי תנועה וזמן שהולך לאיבוד ולא עוד הוצאות מיותרות למשק. מעתה תהפוך ישראל להיות ככל העמים עם תשתית תחבורתית מן הטובות שבתבל" אמר מלצר.

מלצר קרא לממשלת ישראל להאיץ את תהליכי היישום של פרויקטי תשתית גדולים, כמו זה של הרכבת הקלה, שיהיו מבוססים על שיתוף פעולה בין יזמים מן הסקטור הפרטי לממשלה. "ישראל תוכל בנקל לפתור את חלק מבעיותיה ויותר מכך להפוך למודל ודוגמא לשיתוף פעולה שכזה לעולם הנאור כולו".

מלצר ציין כי מאות ואולי אלפי אנשים היו מעורבים בהכנות ובהשלמת המהלכים שהביאו לרגע החתימה והוסיף שהקבוצה נערכת עתה לקראת שלב הביצוע, שיהיה המבחן האמיתי.

ב- 31.12.06 זכה קונסורציום MTS במכרז להקמת הרכבת הקלה בתל אביב. פרויקט הרכבת הקלה כולל את הקמתו והפעלתו של הקו הראשון במערכת הסעת ההמונים של מטרופולין תל אביב, הקו האדום. המכרז יבוצע בשיטת BOT בה היזם יממן, יתכנן, יקים ויתפעל את הקו למשך 32 שנים, כולל תקופת ההקמה, ואז יעבירו למדינה ללא תמורה.

לפי לוח הזמנים, העבודות צפויות להתחיל בשנת 2008, אחרי השלמת התכנון המפורט והסגירה הפיננסית, והן צפויות להימשך כחמש שנים.

הקו האדום, הוא הקו העיקרי המחבר בין פתח תקווה לבת ים דרך תל-אביב, ייסעו על פי ההערכות 100-120 מיליון נוסעים בשנה. הקו יהיה באורך 22 ק"מ ויכלול 10 תחנות תת-קרקעיות ו-21 תחנות עיליות. הקו ייצא מהתחנה המרכזית בפתח תקווה, יעבור דרך בני ברק, רמת גן ות"א-יפו - ויגיע עד בת ים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי