משפ' חרל"פ וקבוצת הראל חוברות להשקעה במז' אירופה
חברת "גמלא מילניום השקעות", שבבעלות קבוצת כלמוביל (משפחת חרל"פ ועו"ד אפי שפיטלני) וקבוצת הביטוח והפיננסים "הראל" מקימות חברה משותפת להשקעות בנדל"ן במזרח אירופה.
החברה החדשה, "גמלא-הראל מזרח אירופה", תעסוק ברכישת קרקעות, בניה, מימון וכניסה לשותפויות במזרח אירופה. החברה סימנה את רומניה, בולגריה ופולין כמדינות יעד ראשונות לפעילות.
עו"ד אפי שפיטלני, יו"ר ומנכ"ל גמלא מילניום, צופה כי החברה תשקיע בפרויקטים בהיקף צפוי של מאות מיליוני יורו. עוד מוסר שפיטלני כי הוא מאמין כי השילוב של הראל וגמלא יוצר גוף משמעותי בעל נוכחות בתחום הנדל"ן במדינות היעד. "אנו מאמינים כי יש עוד הרבה מה לעשות במדינות אלו", מוסיף שפיטלני, "ישנן ערים גדולות יחסית אשר טרם נעשו בהן פרויקטים משמעותיים והקרקע עדיין ניתנת לרכישה במחירים אטרקטיביים מאוד ביחס לזכויות הבניה. הרווחיות הגלומה בפרויקטים אלו הינה גדולה משמעותית ממה שאנו מכירים בארץ".
מנכ"ל הראל ביטוח, מוטי רוזן, מסר כי הראל מאמינה כי הידע והיכולת הפיננסית שלה, יחד עם הידע והניסיון המקצועי של גמלא מילניום בתחום הנדל"ן יהפכו את החברה המשותפת לחברה משמעותית מבחינת היקפי הפעילות והנוכחות במדינות היעד ויתרמו להשגת רווחים גדולים ותשואה עודפת על השקעה זו. רוזן הוסיף כי רוב הכסף שיושקע בהשקעות שתבצע החברה הינו מכספי עמיתים, פוליסות משתתפות ברווחים, קרנות פנסיה וקופות גמל. אנו מאמינים, כי עסקה זו תשביח את התשואות לעמיתים, הדגיש רוזן.
חלקם של הצדדים בהון המונפק של התאגיד יהיה כדלקמן: גמלא: 60% קבוצת הראל במצטבר: 40%. בהסכם נקבע, כי הצדדים יעמידו לתאגיד המשותף הון עצמי בסך של 10 מליון יורו, חלקו כהשקעה בהון מניות מונפק והיתרה כהלוואות בעלים, וזאת בחלוקה לפי שיעור אחזקותיו של כל צד בהון המונפק של התאגיד המשותף. עוד נקבע, כי קבוצת הראל תעמיד לתאגיד המשותף מימון בסך של עד 30 מליון יורו.
את הצד המקצועי בתחום הנדל"ן תוביל חברת גמלא מילניום, חברה בעלת ניסיון רב בהשקעות בתחום הנדל"ן בארץ ובחו"ל. גמלא השקיעה עד היום בקרקעות לבניה ובנכסים בארה"ב, בקנדה ובסקנדינביה. בכוונת הצדדים להקים נציגות ואופרציה מקומית בכל מדינת יעד עם אנשי מקצוע מתאימים. עו"ד אפי שפיטלני ימונה ליו"ר החברה החדשה.
"גמלא-הראל" אינה השותפות הראשונה בין חברת גמלא מילניום וקבוצת הביטוח והפיננסים הראל. שתי החברות הקימו לאחרונה גם חברה משותפת בשם "גמלא הראל נדל"ן למגורים" העוסקת בכניסה לשותפויות והשלמות הון בפרויקטים למגורים בארץ.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
