עיריית תל אביב מעבירה את תשתיות המיחשוב למלם בעסקת מיקור חוץ בהיקף 15 מיליון ש'

במסגרת ההסכם, שנחתם לתקופה של עד חמש שנים, תהיה אחראית מלם על ההקמה, הניהול והתפעול של מרכז התמיכה בעירייה ועל תחזוקת ציוד המיחשוב שלה
אור יעקב |

עוד עסקת מיקור חוץ גדולה נחתמה בישראל: מלם זכתה במכרז עיריית תל-אביב להקמה, ניהול ותפעול של מרכז התמיכה ובתחזוקת ציוד המיחשוב של העירייה בעסקת מיקור שנחתמה בתחילת השבוע. היקפה הכולל של העסקה מוערך בכ-15 מיליון שקלים והוא נחתם לתקופה של עד חמש שנים.

במסגרת ההסכם תקים מלם ותתפעל באתר העירייה מרכז תמיכה מבוסס SLA, שינהל ויתפעל את מרכז התיקשוב תוך הפעלת מערך מהנדסי שירות וטכנאים שיתמכו באלפי משתמשים ובכ-8,000 מוצרי קצה, הפזורים ב-200 אתרים שונים ברחבי העיר. במכרז על הפרויקט התמודדה מלם מול נס טכנולוגיות, טלדור וטלקוד.

שמעון מושקוביץ, מנהל חטיבת מיקור החוץ במלם, מסר כי "מוקד התמיכה בעיריית תל אביב מהווה את עמוד התווך בהבטחת רמת שירות איכותית ונמדדת למשתמשי המערכות בעירייה. מחויבות כה גבוהה, מצריכה בקרה על איכות השירות, שיפור מתמיד והעלאת זמינות המערכות למשתמש. בעצה אחת עם מערכות המידע של העירייה, נקבע את הרף העולה לטיוב השירות לאורך כל זמן הפעילות כמתחייב ממערכות המשרתות את תושבי העיר".

לדברי לוי הלוי, מנכ"ל מלם, "בשנים האחרונות עולה הביקוש לביצוע פרוייקטים במודל מיקור החוץ, המאפשר ללקוח להתרכז בעסקי הליבה שלו ומעביר את כלל האחריות באתר לספק. התמחותה של מלם בתחום מיקור החוץ, לצד הבנתה את עולם התוכן העסקי של ארגונים ורשויות מקומיות, מאפשרות לה להיות ספקית מיקור החוץ של הרשויות הגדולות בישראל ושל גופים עסקיים בולטים. עובדה זו תאפשר למלם לנהל באופן שוטף ומוצלח את מרכז התמיכה החדש, להעניק את מיטב השירות וליצור שותפות אמיתית וארוכת טווח עם עיריית תל אביב".

משקיעים ב-IT

בתקופה האחרונה משקיעה עיריית תל אביב משאבים רבים במערך ה-IT שלה. לדברי אבי קטקו, מנהל אגף המיחשוב בעירייה, "במהלך 2007 אנו צפויים להמשיך את פרויקט הבילינג אותו התחלנו בשנה שעברה, כאשר היעד הוא שמערכת ה-ERP של סאפ, שאנו נמצאים בשלבי ההטמעה הראשונים שלה, תעלה בצורה מוכללת בשנת המאה לעיר – 2009".

כזכור, בתחילת השנה שעברה נבחרה נס טכנולוגיות לבצע את פרויקט הפיתוח, היישום והתחזוקה של מערכת החיוב והגבייה של עיריית תל אביב, תוך שילוב פתרונות מתוצרת סאפ ודוקומנטום‏. היקפו הכספי של פרויקט הענק, שנחתם לתקופה של 10 שנים, מוערך בכ-90 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.