עיריית תל אביב מעבירה את תשתיות המיחשוב למלם בעסקת מיקור חוץ בהיקף 15 מיליון ש'

במסגרת ההסכם, שנחתם לתקופה של עד חמש שנים, תהיה אחראית מלם על ההקמה, הניהול והתפעול של מרכז התמיכה בעירייה ועל תחזוקת ציוד המיחשוב שלה
אור יעקב |

עוד עסקת מיקור חוץ גדולה נחתמה בישראל: מלם זכתה במכרז עיריית תל-אביב להקמה, ניהול ותפעול של מרכז התמיכה ובתחזוקת ציוד המיחשוב של העירייה בעסקת מיקור שנחתמה בתחילת השבוע. היקפה הכולל של העסקה מוערך בכ-15 מיליון שקלים והוא נחתם לתקופה של עד חמש שנים.

במסגרת ההסכם תקים מלם ותתפעל באתר העירייה מרכז תמיכה מבוסס SLA, שינהל ויתפעל את מרכז התיקשוב תוך הפעלת מערך מהנדסי שירות וטכנאים שיתמכו באלפי משתמשים ובכ-8,000 מוצרי קצה, הפזורים ב-200 אתרים שונים ברחבי העיר. במכרז על הפרויקט התמודדה מלם מול נס טכנולוגיות, טלדור וטלקוד.

שמעון מושקוביץ, מנהל חטיבת מיקור החוץ במלם, מסר כי "מוקד התמיכה בעיריית תל אביב מהווה את עמוד התווך בהבטחת רמת שירות איכותית ונמדדת למשתמשי המערכות בעירייה. מחויבות כה גבוהה, מצריכה בקרה על איכות השירות, שיפור מתמיד והעלאת זמינות המערכות למשתמש. בעצה אחת עם מערכות המידע של העירייה, נקבע את הרף העולה לטיוב השירות לאורך כל זמן הפעילות כמתחייב ממערכות המשרתות את תושבי העיר".

לדברי לוי הלוי, מנכ"ל מלם, "בשנים האחרונות עולה הביקוש לביצוע פרוייקטים במודל מיקור החוץ, המאפשר ללקוח להתרכז בעסקי הליבה שלו ומעביר את כלל האחריות באתר לספק. התמחותה של מלם בתחום מיקור החוץ, לצד הבנתה את עולם התוכן העסקי של ארגונים ורשויות מקומיות, מאפשרות לה להיות ספקית מיקור החוץ של הרשויות הגדולות בישראל ושל גופים עסקיים בולטים. עובדה זו תאפשר למלם לנהל באופן שוטף ומוצלח את מרכז התמיכה החדש, להעניק את מיטב השירות וליצור שותפות אמיתית וארוכת טווח עם עיריית תל אביב".

משקיעים ב-IT

בתקופה האחרונה משקיעה עיריית תל אביב משאבים רבים במערך ה-IT שלה. לדברי אבי קטקו, מנהל אגף המיחשוב בעירייה, "במהלך 2007 אנו צפויים להמשיך את פרויקט הבילינג אותו התחלנו בשנה שעברה, כאשר היעד הוא שמערכת ה-ERP של סאפ, שאנו נמצאים בשלבי ההטמעה הראשונים שלה, תעלה בצורה מוכללת בשנת המאה לעיר – 2009".

כזכור, בתחילת השנה שעברה נבחרה נס טכנולוגיות לבצע את פרויקט הפיתוח, היישום והתחזוקה של מערכת החיוב והגבייה של עיריית תל אביב, תוך שילוב פתרונות מתוצרת סאפ ודוקומנטום‏. היקפו הכספי של פרויקט הענק, שנחתם לתקופה של 10 שנים, מוערך בכ-90 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.