עיריית תל אביב מעבירה את תשתיות המיחשוב למלם בעסקת מיקור חוץ בהיקף 15 מיליון ש'

במסגרת ההסכם, שנחתם לתקופה של עד חמש שנים, תהיה אחראית מלם על ההקמה, הניהול והתפעול של מרכז התמיכה בעירייה ועל תחזוקת ציוד המיחשוב שלה
אור יעקב |

עוד עסקת מיקור חוץ גדולה נחתמה בישראל: מלם זכתה במכרז עיריית תל-אביב להקמה, ניהול ותפעול של מרכז התמיכה ובתחזוקת ציוד המיחשוב של העירייה בעסקת מיקור שנחתמה בתחילת השבוע. היקפה הכולל של העסקה מוערך בכ-15 מיליון שקלים והוא נחתם לתקופה של עד חמש שנים.

במסגרת ההסכם תקים מלם ותתפעל באתר העירייה מרכז תמיכה מבוסס SLA, שינהל ויתפעל את מרכז התיקשוב תוך הפעלת מערך מהנדסי שירות וטכנאים שיתמכו באלפי משתמשים ובכ-8,000 מוצרי קצה, הפזורים ב-200 אתרים שונים ברחבי העיר. במכרז על הפרויקט התמודדה מלם מול נס טכנולוגיות, טלדור וטלקוד.

שמעון מושקוביץ, מנהל חטיבת מיקור החוץ במלם, מסר כי "מוקד התמיכה בעיריית תל אביב מהווה את עמוד התווך בהבטחת רמת שירות איכותית ונמדדת למשתמשי המערכות בעירייה. מחויבות כה גבוהה, מצריכה בקרה על איכות השירות, שיפור מתמיד והעלאת זמינות המערכות למשתמש. בעצה אחת עם מערכות המידע של העירייה, נקבע את הרף העולה לטיוב השירות לאורך כל זמן הפעילות כמתחייב ממערכות המשרתות את תושבי העיר".

לדברי לוי הלוי, מנכ"ל מלם, "בשנים האחרונות עולה הביקוש לביצוע פרוייקטים במודל מיקור החוץ, המאפשר ללקוח להתרכז בעסקי הליבה שלו ומעביר את כלל האחריות באתר לספק. התמחותה של מלם בתחום מיקור החוץ, לצד הבנתה את עולם התוכן העסקי של ארגונים ורשויות מקומיות, מאפשרות לה להיות ספקית מיקור החוץ של הרשויות הגדולות בישראל ושל גופים עסקיים בולטים. עובדה זו תאפשר למלם לנהל באופן שוטף ומוצלח את מרכז התמיכה החדש, להעניק את מיטב השירות וליצור שותפות אמיתית וארוכת טווח עם עיריית תל אביב".

משקיעים ב-IT

בתקופה האחרונה משקיעה עיריית תל אביב משאבים רבים במערך ה-IT שלה. לדברי אבי קטקו, מנהל אגף המיחשוב בעירייה, "במהלך 2007 אנו צפויים להמשיך את פרויקט הבילינג אותו התחלנו בשנה שעברה, כאשר היעד הוא שמערכת ה-ERP של סאפ, שאנו נמצאים בשלבי ההטמעה הראשונים שלה, תעלה בצורה מוכללת בשנת המאה לעיר – 2009".

כזכור, בתחילת השנה שעברה נבחרה נס טכנולוגיות לבצע את פרויקט הפיתוח, היישום והתחזוקה של מערכת החיוב והגבייה של עיריית תל אביב, תוך שילוב פתרונות מתוצרת סאפ ודוקומנטום‏. היקפו הכספי של פרויקט הענק, שנחתם לתקופה של 10 שנים, מוערך בכ-90 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.27%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.