סטיב באלמר: "2006 היא השנה של מיקרוסופט באבטחה"
"בתוך שנתיים-שלוש - 400 מיליון מחשבים בעולם יכילו את חלונות ויסטה ואופיס 2007", אמר אתמול (ד') סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, בכנס לשותפים בכירים באזור EMEA שערכה החברה בקאן, צרפת. את חלונות ויסטה וחבילת היישומים אופיס 2007 לא צריך להדגים לשותפים העסקיים הבכירים, שהתאספו בכנס; אלפים מהם כבר מריצים אותן על מחשביהם.
באלמר, שהיה מרצה המפתח במליאת היום השני של הכנס, הכריז כי "אחרי 101 שנים, השנה הנפלאה חוזרת. שנת 1905 נחשבת לשנת הפלא והקסם של המדע המודרני. מדענים מובילים, בראשותו של אלברט איינשטיין, העלו את התיאוריות הפיזיקאליות החדשות - מתורת היחסות ועד מכניקת הקוואנטים - ושינו לחלוטין את פני עולם המדע. שנת 2006 היא שנה מדהימה גם היא, בדיוק כמו 1905. זו תהיה השנה בה מיקרוסופט תשנה את פני עולם המיחשוב לתמיד".
מוטיב התחרות עולה בכל משפט שיוצא מפיו של בלאמר. גם כשאינו קורא לתחרות בשמה - המתחרים מבינים. בפנייתו אל השותפים הוא מזכיר לדוגמה חברות תוכנה שלפני 15 שנה נהנו מהשקת מערכת ההפעלה חלונות. עד אז, אמר, הן התפרנסו למשל מפיתוח חבילת תוכנה לפרוטוקול TCP/IP, שתעבוד עם חלונות ולא רק עם יוניקס. לאחר כמה שנים הטמיעה מיקרוסופט את ה-TCP/IP Stack בחלונות כברירת מחדל וליצרנים-השותפים לא היה מה למכור יותר - הם היו חייבים לחפש משהו אחר.
האבטחה הופכת להבטחה
חישבו על שוק האבטחה. השמות הבולטים שעולים בדרך כלל הם צ'ק פוינט, סימנטק, CA ואפילו סיסקו. ובכן, היכונו לכניסתה של הענקית מרדמונד למשחק. "2006 היא השנה של מיקרוסופט באבטחה", אומר באלמר. "שלוש שנים מאז הכריז ביל גייטס על Trust Worthy, ההבטחה הופכת לאבטחה". באלמר מציין, כי מיקרוסופט תציע בקרוב חבילת אבטחה מקיפה בשם ForeFront. "לא מדובר רק באנטי וירוס או רק באנטי ספאם, אלא גם ביכולות עומק של הגנה מרחבית - מהרשת, דרך השרת ועד המחשב השולחני, הנייד והסלולר", מתלהב באלמר.
"נכון", אומר באלמר, "נתחרה בשותפינו. למרות שאנו שמחים שהם מצליחים ועובדים איתם בשיתוף פעולה צמוד, אנו מתכוונים להוביל את תחום אבטחת המידע העולמי ולעקוף את כל שאר השחקנים בתחום. אנו לא יכולים להרשות לעצמנו שעל הפלטפורמות שלנו יגנו אחרים, אבל שבכל בעיה המשתמשים יאשימו אותנו - בצדק או שלא בצדק. אנו נעשה את העבודה המושלמת ולא נסמוך על אף אחד. אני מניח שכל אותן חברות מבינות את הצעד הזה".
מיקרוסופט, על פי המנכ"ל שלה, לא עוצרת באבטחה ונכנסת בכל כוחה גם לתחום התקשורת. "אנו הולכים על VoIP - ובגדול. אנחנו אמנם לא הראשונים בתחום, אבל בהחלט מתכוונים להיות הגדולים ביותר והטובים ביותר בתחום". אז מה יהיה על ספקי התקשורת, שותפיה של מיקרוסופט? על פי באלמר, הם לא יפסידו מכניסתה של מיקרוסופט ל-VoIP, אך בהחלט יאלצו למצוא מודלים חדשים לשירות שיניבו הכנסות ורווחים. באלמר, לדבריו, לא חודר לשוק כדי להוזיל את השיחות, אלא בגלל הערך המוסף הגדול של עולם התקשורת המאוחדת: מייל, טלפון, נייד, סלולר ו-וידיאו. "יהיה מעניין", הוא מבטיח.
לרקוד על שתי החתונות
"לעתים באים אלי שותפים ומתלוננים שמיקרוסופט אינה תומכת ולא משקיעה בהם מספיק", מספר באלמר. "כשאני בודק את הנושא לעומק, אני בדרך כלל מגלה שהם מנסים ללכת לכיוונים אחרים, שמיקרוסופט לא סימנה אותם ולכן הם מרגישים שאין להם תמיכה. התשובה שלי לאותם שותפים, היא: 'רוצים משאבים? לכו בעקבותינו'".
בלאמר ממשיך ועונה על שאלה שלדבריו הוא נשאל מדי יום על ידי שותפיו: האם הביזור בשווקים הצרכניים לא גורע מיכולותיה של מיקרוסופט בשוק הארגוני? "להיפך", יורה באלמר, "דווקא ההתמחויות בשני השווקים משלימות זה את זה ומחזקות אותנו מאוד אצל המנמ"רים", הוא עונה לעצמו. "את הטיעונים האלה מעלות מן הסתם כל חברות התוכנה המתחרות, שמתמחות רק ב-IT ולא מצליחות לחדור לבתים הפרטיים".
אז ממה נובע היתרון, כשאתה פועל גם בעולם הצרכני וגם בארגוני? תשובת באלמר היא, ש"כאשר אתה גדל, אתה מתרגל לנייד, למכונת המשחק ולמחשב השולחני ואז מחפש בדיוק את אותה חוויית משתמש גם בעבודתך במיחשוב הארגוני. כך אתה מוצא את מיקרוסופט ובזה כוחנו".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
