סטיב באלמר: "2006 היא השנה של מיקרוסופט באבטחה"

בכנס לשותפים בכירים באזור EMEA שעורכת מיקרוסופט בצרפת, הבטיח אתמול באלמר כי ויסטה תגיע לתפוצה של 400 מיליון מחשבים בתוך שלוש שנים
פלי הנמר |

"בתוך שנתיים-שלוש - 400 מיליון מחשבים בעולם יכילו את חלונות ויסטה ואופיס 2007", אמר אתמול (ד') סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, בכנס לשותפים בכירים באזור EMEA שערכה החברה בקאן, צרפת. את חלונות ויסטה וחבילת היישומים אופיס 2007 לא צריך להדגים לשותפים העסקיים הבכירים, שהתאספו בכנס; אלפים מהם כבר מריצים אותן על מחשביהם.

באלמר, שהיה מרצה המפתח במליאת היום השני של הכנס, הכריז כי "אחרי 101 שנים, השנה הנפלאה חוזרת. שנת 1905 נחשבת לשנת הפלא והקסם של המדע המודרני. מדענים מובילים, בראשותו של אלברט איינשטיין, העלו את התיאוריות הפיזיקאליות החדשות - מתורת היחסות ועד מכניקת הקוואנטים - ושינו לחלוטין את פני עולם המדע. שנת 2006 היא שנה מדהימה גם היא, בדיוק כמו 1905. זו תהיה השנה בה מיקרוסופט תשנה את פני עולם המיחשוב לתמיד".

מוטיב התחרות עולה בכל משפט שיוצא מפיו של בלאמר. גם כשאינו קורא לתחרות בשמה - המתחרים מבינים. בפנייתו אל השותפים הוא מזכיר לדוגמה חברות תוכנה שלפני 15 שנה נהנו מהשקת מערכת ההפעלה חלונות. עד אז, אמר, הן התפרנסו למשל מפיתוח חבילת תוכנה לפרוטוקול TCP/IP, שתעבוד עם חלונות ולא רק עם יוניקס. לאחר כמה שנים הטמיעה מיקרוסופט את ה-TCP/IP Stack בחלונות כברירת מחדל וליצרנים-השותפים לא היה מה למכור יותר - הם היו חייבים לחפש משהו אחר.

האבטחה הופכת להבטחה

חישבו על שוק האבטחה. השמות הבולטים שעולים בדרך כלל הם צ'ק פוינט, סימנטק, CA ואפילו סיסקו. ובכן, היכונו לכניסתה של הענקית מרדמונד למשחק. "2006 היא השנה של מיקרוסופט באבטחה", אומר באלמר. "שלוש שנים מאז הכריז ביל גייטס על Trust Worthy, ההבטחה הופכת לאבטחה". באלמר מציין, כי מיקרוסופט תציע בקרוב חבילת אבטחה מקיפה בשם ForeFront. "לא מדובר רק באנטי וירוס או רק באנטי ספאם, אלא גם ביכולות עומק של הגנה מרחבית - מהרשת, דרך השרת ועד המחשב השולחני, הנייד והסלולר", מתלהב באלמר.

"נכון", אומר באלמר, "נתחרה בשותפינו. למרות שאנו שמחים שהם מצליחים ועובדים איתם בשיתוף פעולה צמוד, אנו מתכוונים להוביל את תחום אבטחת המידע העולמי ולעקוף את כל שאר השחקנים בתחום. אנו לא יכולים להרשות לעצמנו שעל הפלטפורמות שלנו יגנו אחרים, אבל שבכל בעיה המשתמשים יאשימו אותנו - בצדק או שלא בצדק. אנו נעשה את העבודה המושלמת ולא נסמוך על אף אחד. אני מניח שכל אותן חברות מבינות את הצעד הזה".

מיקרוסופט, על פי המנכ"ל שלה, לא עוצרת באבטחה ונכנסת בכל כוחה גם לתחום התקשורת. "אנו הולכים על VoIP - ובגדול. אנחנו אמנם לא הראשונים בתחום, אבל בהחלט מתכוונים להיות הגדולים ביותר והטובים ביותר בתחום". אז מה יהיה על ספקי התקשורת, שותפיה של מיקרוסופט? על פי באלמר, הם לא יפסידו מכניסתה של מיקרוסופט ל-VoIP, אך בהחלט יאלצו למצוא מודלים חדשים לשירות שיניבו הכנסות ורווחים. באלמר, לדבריו, לא חודר לשוק כדי להוזיל את השיחות, אלא בגלל הערך המוסף הגדול של עולם התקשורת המאוחדת: מייל, טלפון, נייד, סלולר ו-וידיאו. "יהיה מעניין", הוא מבטיח.

לרקוד על שתי החתונות

"לעתים באים אלי שותפים ומתלוננים שמיקרוסופט אינה תומכת ולא משקיעה בהם מספיק", מספר באלמר. "כשאני בודק את הנושא לעומק, אני בדרך כלל מגלה שהם מנסים ללכת לכיוונים אחרים, שמיקרוסופט לא סימנה אותם ולכן הם מרגישים שאין להם תמיכה. התשובה שלי לאותם שותפים, היא: 'רוצים משאבים? לכו בעקבותינו'".

בלאמר ממשיך ועונה על שאלה שלדבריו הוא נשאל מדי יום על ידי שותפיו: האם הביזור בשווקים הצרכניים לא גורע מיכולותיה של מיקרוסופט בשוק הארגוני? "להיפך", יורה באלמר, "דווקא ההתמחויות בשני השווקים משלימות זה את זה ומחזקות אותנו מאוד אצל המנמ"רים", הוא עונה לעצמו. "את הטיעונים האלה מעלות מן הסתם כל חברות התוכנה המתחרות, שמתמחות רק ב-IT ולא מצליחות לחדור לבתים הפרטיים".

אז ממה נובע היתרון, כשאתה פועל גם בעולם הצרכני וגם בארגוני? תשובת באלמר היא, ש"כאשר אתה גדל, אתה מתרגל לנייד, למכונת המשחק ולמחשב השולחני ואז מחפש בדיוק את אותה חוויית משתמש גם בעבודתך במיחשוב הארגוני. כך אתה מוצא את מיקרוסופט ובזה כוחנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.