סטיב באלמר: "2006 היא השנה של מיקרוסופט באבטחה"

בכנס לשותפים בכירים באזור EMEA שעורכת מיקרוסופט בצרפת, הבטיח אתמול באלמר כי ויסטה תגיע לתפוצה של 400 מיליון מחשבים בתוך שלוש שנים
פלי הנמר |

"בתוך שנתיים-שלוש - 400 מיליון מחשבים בעולם יכילו את חלונות ויסטה ואופיס 2007", אמר אתמול (ד') סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, בכנס לשותפים בכירים באזור EMEA שערכה החברה בקאן, צרפת. את חלונות ויסטה וחבילת היישומים אופיס 2007 לא צריך להדגים לשותפים העסקיים הבכירים, שהתאספו בכנס; אלפים מהם כבר מריצים אותן על מחשביהם.

באלמר, שהיה מרצה המפתח במליאת היום השני של הכנס, הכריז כי "אחרי 101 שנים, השנה הנפלאה חוזרת. שנת 1905 נחשבת לשנת הפלא והקסם של המדע המודרני. מדענים מובילים, בראשותו של אלברט איינשטיין, העלו את התיאוריות הפיזיקאליות החדשות - מתורת היחסות ועד מכניקת הקוואנטים - ושינו לחלוטין את פני עולם המדע. שנת 2006 היא שנה מדהימה גם היא, בדיוק כמו 1905. זו תהיה השנה בה מיקרוסופט תשנה את פני עולם המיחשוב לתמיד".

מוטיב התחרות עולה בכל משפט שיוצא מפיו של בלאמר. גם כשאינו קורא לתחרות בשמה - המתחרים מבינים. בפנייתו אל השותפים הוא מזכיר לדוגמה חברות תוכנה שלפני 15 שנה נהנו מהשקת מערכת ההפעלה חלונות. עד אז, אמר, הן התפרנסו למשל מפיתוח חבילת תוכנה לפרוטוקול TCP/IP, שתעבוד עם חלונות ולא רק עם יוניקס. לאחר כמה שנים הטמיעה מיקרוסופט את ה-TCP/IP Stack בחלונות כברירת מחדל וליצרנים-השותפים לא היה מה למכור יותר - הם היו חייבים לחפש משהו אחר.

האבטחה הופכת להבטחה

חישבו על שוק האבטחה. השמות הבולטים שעולים בדרך כלל הם צ'ק פוינט, סימנטק, CA ואפילו סיסקו. ובכן, היכונו לכניסתה של הענקית מרדמונד למשחק. "2006 היא השנה של מיקרוסופט באבטחה", אומר באלמר. "שלוש שנים מאז הכריז ביל גייטס על Trust Worthy, ההבטחה הופכת לאבטחה". באלמר מציין, כי מיקרוסופט תציע בקרוב חבילת אבטחה מקיפה בשם ForeFront. "לא מדובר רק באנטי וירוס או רק באנטי ספאם, אלא גם ביכולות עומק של הגנה מרחבית - מהרשת, דרך השרת ועד המחשב השולחני, הנייד והסלולר", מתלהב באלמר.

"נכון", אומר באלמר, "נתחרה בשותפינו. למרות שאנו שמחים שהם מצליחים ועובדים איתם בשיתוף פעולה צמוד, אנו מתכוונים להוביל את תחום אבטחת המידע העולמי ולעקוף את כל שאר השחקנים בתחום. אנו לא יכולים להרשות לעצמנו שעל הפלטפורמות שלנו יגנו אחרים, אבל שבכל בעיה המשתמשים יאשימו אותנו - בצדק או שלא בצדק. אנו נעשה את העבודה המושלמת ולא נסמוך על אף אחד. אני מניח שכל אותן חברות מבינות את הצעד הזה".

מיקרוסופט, על פי המנכ"ל שלה, לא עוצרת באבטחה ונכנסת בכל כוחה גם לתחום התקשורת. "אנו הולכים על VoIP - ובגדול. אנחנו אמנם לא הראשונים בתחום, אבל בהחלט מתכוונים להיות הגדולים ביותר והטובים ביותר בתחום". אז מה יהיה על ספקי התקשורת, שותפיה של מיקרוסופט? על פי באלמר, הם לא יפסידו מכניסתה של מיקרוסופט ל-VoIP, אך בהחלט יאלצו למצוא מודלים חדשים לשירות שיניבו הכנסות ורווחים. באלמר, לדבריו, לא חודר לשוק כדי להוזיל את השיחות, אלא בגלל הערך המוסף הגדול של עולם התקשורת המאוחדת: מייל, טלפון, נייד, סלולר ו-וידיאו. "יהיה מעניין", הוא מבטיח.

לרקוד על שתי החתונות

"לעתים באים אלי שותפים ומתלוננים שמיקרוסופט אינה תומכת ולא משקיעה בהם מספיק", מספר באלמר. "כשאני בודק את הנושא לעומק, אני בדרך כלל מגלה שהם מנסים ללכת לכיוונים אחרים, שמיקרוסופט לא סימנה אותם ולכן הם מרגישים שאין להם תמיכה. התשובה שלי לאותם שותפים, היא: 'רוצים משאבים? לכו בעקבותינו'".

בלאמר ממשיך ועונה על שאלה שלדבריו הוא נשאל מדי יום על ידי שותפיו: האם הביזור בשווקים הצרכניים לא גורע מיכולותיה של מיקרוסופט בשוק הארגוני? "להיפך", יורה באלמר, "דווקא ההתמחויות בשני השווקים משלימות זה את זה ומחזקות אותנו מאוד אצל המנמ"רים", הוא עונה לעצמו. "את הטיעונים האלה מעלות מן הסתם כל חברות התוכנה המתחרות, שמתמחות רק ב-IT ולא מצליחות לחדור לבתים הפרטיים".

אז ממה נובע היתרון, כשאתה פועל גם בעולם הצרכני וגם בארגוני? תשובת באלמר היא, ש"כאשר אתה גדל, אתה מתרגל לנייד, למכונת המשחק ולמחשב השולחני ואז מחפש בדיוק את אותה חוויית משתמש גם בעבודתך במיחשוב הארגוני. כך אתה מוצא את מיקרוסופט ובזה כוחנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.