סטיב באלמר: "2006 היא השנה של מיקרוסופט באבטחה"
"בתוך שנתיים-שלוש - 400 מיליון מחשבים בעולם יכילו את חלונות ויסטה ואופיס 2007", אמר אתמול (ד') סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, בכנס לשותפים בכירים באזור EMEA שערכה החברה בקאן, צרפת. את חלונות ויסטה וחבילת היישומים אופיס 2007 לא צריך להדגים לשותפים העסקיים הבכירים, שהתאספו בכנס; אלפים מהם כבר מריצים אותן על מחשביהם.
באלמר, שהיה מרצה המפתח במליאת היום השני של הכנס, הכריז כי "אחרי 101 שנים, השנה הנפלאה חוזרת. שנת 1905 נחשבת לשנת הפלא והקסם של המדע המודרני. מדענים מובילים, בראשותו של אלברט איינשטיין, העלו את התיאוריות הפיזיקאליות החדשות - מתורת היחסות ועד מכניקת הקוואנטים - ושינו לחלוטין את פני עולם המדע. שנת 2006 היא שנה מדהימה גם היא, בדיוק כמו 1905. זו תהיה השנה בה מיקרוסופט תשנה את פני עולם המיחשוב לתמיד".
מוטיב התחרות עולה בכל משפט שיוצא מפיו של בלאמר. גם כשאינו קורא לתחרות בשמה - המתחרים מבינים. בפנייתו אל השותפים הוא מזכיר לדוגמה חברות תוכנה שלפני 15 שנה נהנו מהשקת מערכת ההפעלה חלונות. עד אז, אמר, הן התפרנסו למשל מפיתוח חבילת תוכנה לפרוטוקול TCP/IP, שתעבוד עם חלונות ולא רק עם יוניקס. לאחר כמה שנים הטמיעה מיקרוסופט את ה-TCP/IP Stack בחלונות כברירת מחדל וליצרנים-השותפים לא היה מה למכור יותר - הם היו חייבים לחפש משהו אחר.
האבטחה הופכת להבטחה
חישבו על שוק האבטחה. השמות הבולטים שעולים בדרך כלל הם צ'ק פוינט, סימנטק, CA ואפילו סיסקו. ובכן, היכונו לכניסתה של הענקית מרדמונד למשחק. "2006 היא השנה של מיקרוסופט באבטחה", אומר באלמר. "שלוש שנים מאז הכריז ביל גייטס על Trust Worthy, ההבטחה הופכת לאבטחה". באלמר מציין, כי מיקרוסופט תציע בקרוב חבילת אבטחה מקיפה בשם ForeFront. "לא מדובר רק באנטי וירוס או רק באנטי ספאם, אלא גם ביכולות עומק של הגנה מרחבית - מהרשת, דרך השרת ועד המחשב השולחני, הנייד והסלולר", מתלהב באלמר.
"נכון", אומר באלמר, "נתחרה בשותפינו. למרות שאנו שמחים שהם מצליחים ועובדים איתם בשיתוף פעולה צמוד, אנו מתכוונים להוביל את תחום אבטחת המידע העולמי ולעקוף את כל שאר השחקנים בתחום. אנו לא יכולים להרשות לעצמנו שעל הפלטפורמות שלנו יגנו אחרים, אבל שבכל בעיה המשתמשים יאשימו אותנו - בצדק או שלא בצדק. אנו נעשה את העבודה המושלמת ולא נסמוך על אף אחד. אני מניח שכל אותן חברות מבינות את הצעד הזה".
מיקרוסופט, על פי המנכ"ל שלה, לא עוצרת באבטחה ונכנסת בכל כוחה גם לתחום התקשורת. "אנו הולכים על VoIP - ובגדול. אנחנו אמנם לא הראשונים בתחום, אבל בהחלט מתכוונים להיות הגדולים ביותר והטובים ביותר בתחום". אז מה יהיה על ספקי התקשורת, שותפיה של מיקרוסופט? על פי באלמר, הם לא יפסידו מכניסתה של מיקרוסופט ל-VoIP, אך בהחלט יאלצו למצוא מודלים חדשים לשירות שיניבו הכנסות ורווחים. באלמר, לדבריו, לא חודר לשוק כדי להוזיל את השיחות, אלא בגלל הערך המוסף הגדול של עולם התקשורת המאוחדת: מייל, טלפון, נייד, סלולר ו-וידיאו. "יהיה מעניין", הוא מבטיח.
לרקוד על שתי החתונות
"לעתים באים אלי שותפים ומתלוננים שמיקרוסופט אינה תומכת ולא משקיעה בהם מספיק", מספר באלמר. "כשאני בודק את הנושא לעומק, אני בדרך כלל מגלה שהם מנסים ללכת לכיוונים אחרים, שמיקרוסופט לא סימנה אותם ולכן הם מרגישים שאין להם תמיכה. התשובה שלי לאותם שותפים, היא: 'רוצים משאבים? לכו בעקבותינו'".
בלאמר ממשיך ועונה על שאלה שלדבריו הוא נשאל מדי יום על ידי שותפיו: האם הביזור בשווקים הצרכניים לא גורע מיכולותיה של מיקרוסופט בשוק הארגוני? "להיפך", יורה באלמר, "דווקא ההתמחויות בשני השווקים משלימות זה את זה ומחזקות אותנו מאוד אצל המנמ"רים", הוא עונה לעצמו. "את הטיעונים האלה מעלות מן הסתם כל חברות התוכנה המתחרות, שמתמחות רק ב-IT ולא מצליחות לחדור לבתים הפרטיים".
אז ממה נובע היתרון, כשאתה פועל גם בעולם הצרכני וגם בארגוני? תשובת באלמר היא, ש"כאשר אתה גדל, אתה מתרגל לנייד, למכונת המשחק ולמחשב השולחני ואז מחפש בדיוק את אותה חוויית משתמש גם בעבודתך במיחשוב הארגוני. כך אתה מוצא את מיקרוסופט ובזה כוחנו".

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
