דניה סיבוס: הסכם מימון של 1.8 מיליארד ש' לכביש 431
בטקס שהתקיים אתמול בערב במעמד שר האוצר, אברהם הירשזון, מנכ"ל אפריקה ישראל, פיני כהן, מנכ"ל דניה סיבוס, עופר קוטלר ונציג בנק HSBC בישראל, אהוד ארנון, נחתמו הסכמי המימון לפרוייקט סלילת כביש 431. ההסכמים נחתמו לאחר מו"מ פיננסי שנמשך שנה.
החוזה נחשב כפורץ דרך בזירת הפרוייקטים בישראל, במיוחד לאור מורכבות אסטרטגיית המימון שבחר הזכיין הכוללת התחייבות הגורמים המוסדיים מראש למימון החוב לטווח ארוך בתום ההקמה, והיקף החוב לטווח ארוך - 1.2 מיליארד שקל. שיטת המימון הנ"ל אפשרה להציע מחיר תחרותי במכרז תוך מקסום התשואה לזכיין ולבעלי מניותיו.
קונסורציום הבנקים כולל את בנק הפועלים, בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ו-HSBC קונסורציום המוסדיים כולל את כלל חברה לביטוח, הראל חברה לביטוח, מבטחים – מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, מנורה חברה לביטוח ומבטחים קרנות פנסיה .
לצורך ביצוע וניהול פרוייקט PFI הוקמה חברת "נתיבי היובל", חברה בת בבעלותה המלאה של דניה סיבוס. בראש החברה עומד מר יוחנן אור שניהל בהצלחה את הקמת כביש חוצה ישראל עבור חברת דרך ארץ.
כביש 431 הינו כביש רוחב המתוכנן בתוואי שיאפשר תנועה ישירה מאזור העיר ראשון לציון, עוקף העיר רמלה, וחיבורו לכביש מס' 1 בסמוך לאזור העיר מודיעין. אורך הכביש הינו כ- 17 ק"מ והוא יכלול 3 נתיבים בכל כיוון נסיעה כדרך פרברית מהירה. הקמת הכביש תסייע להפחתת התנועה מנתיב הגישה העיקרי למטרופולין ת"א, כביש מספר 1 וכן במתן אפשרות לגישה נוחה ומהירה לתושבי ראשון לציון, רמלה ויישובי הסביבה לכביש מספר 1, למודיעין ולירושלים.
השלמת בניית דרך 431 ופתיחתה לתנועה של שלבי א' וה' צפויה להתקיים בשלבים, כאשר אישור הפתיחה לתנועה צפוי להתקיים בינואר 2009 (30 חודש מהמועד הקובע).
סיום חוזה הזיכיון - יולי 2031.
דניה סיבוס הנה חברה קבלנית הפועלת בישראל בתחום הבניה, התשתית וייצור אלמנטים מתועשים לבניה. תחומי הפעילות של החברה הינם ניהול וביצוע פרוייקטים בבניה למגורים ושלא למגורים וכן פרויקטים בתחום התשתית. החברה זכתה בשנה החולפת בפרויקט כביש 431 בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
