לאומי מוכר את קופות הגמל ב-1.15 מיליארד שקל

הבנק מוכר את פעילות בקופות של כ-16.3 מיליארד שקל להראל השקעות בסך של 675 מיליון שקל, ופעילות בהיקף של 13.9 מיליארד שקל לסולומון השקעות שאמורה להרכש על ידי מרקסטון
חזי שטרנליכט |

בנק לאומי מאשר הבוקר כי הוא מוכר את פעילות קופות הגמל שלו לחברת הביטוח הראל השקעות בתמורה ל-675 מיליון שקל. סך הנכסים המנוהלים על ידי הקופות עומד על 16.3 מיליארד שקל. קבוצת הקופות שנמכרה להראל כוללת את הקופות עצמה ותעוז, ואת חברת הניהול של 'לאומי גמל'.

כמו כן, הודיעו בבנק לאומי כי לסולומון קופות גמל, בשליטת סולומון השקעות, תמכר פעילות קופות הגמל של הבנק בתמורה ל-473 מיליון שקל, בעבור סך נכסים של 13.9 מיליארד שקל. קרן מרקסטון אמורה להפוך לבעלת השליטה בחברה בתום המהלך.

קבוצת הקופות הנמכרת לקרן מרקסטון כוללת את יתר הקופות ובכללן: שיאון, צור, רימון, יעד, רקיע, סגנון, שגיא, ועוד.

שני המהלכים תלויים באישורים הרגולטוריים וחתימה על הסכמי הפצה בין הבנק לבין הגופים הרוכשים. עוד דווח כי נכסיה של 'לאומי גמל' שהועמדו למכירה מסתכמים בסכום של כ-30.2 מיליארד שקל, נכון לסוף אוקטובר, 2005.

מנכ"ל לאומי, גליה מאור, ציינה כי לאומי גמל היא מהחברות המובילות והמקצועיות בארץ לניהול קופות גמל, וכי לאומי לקח בחשבון בשיקוליו לגבי הרוכשים גם את העובדה ששתי קבוצות הרוכשים בעלות נסיון בתחום הפיננסי. "נכסי הקופות" הוסיפה גב' מאור, "ממשיכים להיות מופקדים בלאומי, כך שרמת הבטחון הגבוהה של הלקוח החוסך, נשמרת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.