אירופה ללא הפסקה: יום נוסף של עליות שערים
המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים. מובילי המגמה היו מניות חברות הייצוא לאור העלייה החדה של שער הדולר אל מול האירו שהגיע לרמה גבוהה של שנה וחצי. מחירי הנפט שירדו היום במהלך רוב שעות המסחר תמכו גם הם במגמה.
בפרנקפורט עלה היום מדד הדאקס 0.58% לשער של 5,024נקודות, בלונדון עלה הפוטסי 0.69% לשער של 5,460 נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-0.23% ל-3,362 נקודות, מדד פריס עלה 0.11% ל-4,503 נקודות, מדד ציריך עלה ב-0.67% לשער של 7,252 נקודות.
בקרב סקטור יצרני המכוניות הובילו Peugeot ו-DaimlerChrysler את מגמת העליות. העליות הכלליות בסקטור הרכב ובסקטור השירותים באו לאחר הירידות החדות במחירי הנפט.
עד כה מסתמן רבעון מצויין לחברות הגדולות באירופה. כשני שליש מתוך 50 החברות שפרסמו עד כה את הדו"חות הרבעוניים דיווחו על תוצאות גבוהות מאלו שצפו האנליסטים.
מניות במרכז
העלייה החדה בשער הדולר גררה אחריה עלייה במניות היצואניות הגדולות. LVMH, ש-26% ממכירותיה מתנהלות בארה"ב עלתה ב-1.3%. Sanofi, ש-30% ממכירותיה מגיעות מארה"ב עלתה ב-1.3%. GlaxoSmithKline, יצרנית התרופות הגדולה באירופה, עלתה ב-2.1%, העלייה החד יומית הגבוהה ביותר של המנייה בכמעט שנתיים וחצי.
DaimlerChrysler, יצרנית הרכב החמישית בגודלה בעולם, עלתה ב-1.8%. חטיבת מכוניות המרצדס, הודיעה כי מכירות הרכב עלו ב-1.3% במהלך החודש האחרון לרמה של 106,500 מכוניות חדשות.
חברות האנרגיה נפלו היום לאור הירידה במחירי הנפט. Total, חברת הנפט השלישית בגודלה באירופה, ירדה ב-0.6%. מדד הנפט והגז היה הנמוך ביותר מבחינת תשואה וירד ב-0.9%.
ישראליות
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
