וול סטריט חתמה שבוע מסחר חיובי בעליות שערים קלות

זאת בהובלתו של מדד הנאסד"ק, אשר בסיכום שבועי עלה בשיעור של 3.8%, השווקים התמודדו היום עם דו"ח מעורב בנוגע לשוק העבודה האמריקני, מחירי הנפט איבדו 2%, אי.סי.איי הוסיפה 3.25%
יוני נאמן |

השווקים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון בשבוע בנטייה לעליות שערים, אותן הוביל מדד הטכנולוגיה הבורסות בארה"ב התקשו לתפוס גובה לאחר פירסומם של נתונים מעורבים בנוגע לשוק העבודה - דו"ח המשרות החדשות של חודש אוקטובר רשם עליה של כחצי מן הצפוי בלבד, אך בצידו החיובי של המתרס, רמת האבטלה ירדה ב-0.1% לשיעור של 5%, ירידה ראשונה מזה מספר חודשים. על פי ההערכות בשוק, המדדים בוול סטריט, אשר עדיין רושמים תשואה שלילית מתחילת השנה, נגררים מעלה על ידי הקרנות בארה"ב, אשר זקוקות לשפר את תשואות סוף השנה. בנוסף לכך, חודש נובמבר, אשר מבחינה היסטורית הינו אחד החודשים החיוביים ביותר לשווקים (ביחד עם דצמבר), נמצא רק בפתחו - עובדה זו צפויה לעמוד למבחן בהמשך החודש.

מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בעליה של 0.42% לרמה של 2,169 נקודות, מדד הדאו ג'ונס עלה קלות 0.06% לרמת 10,528 הנקודות.

על פי הערכות של מנתחים טכניים בארה"ב אשר הושמעו היום, מדד הנאסד"ק, אשר נכשל בנסיונותיו הקודמים לפרוץ את רמת 2,200 הנקודות נמצא כיום בנקודת מפתח. על פי הערכותיהם, עליה אפשרית חוזרת מעל רמה זו צפויה הפעם לגרור עימה מסע עליות מרשים ביותר כלפי מעלה.

בזירת הנפט, החוזים העתידיים על מחירי הזהב השחור סגרו את יום המסחר בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 2% לרמה של 60.58 דולר לחבית, זאת לאחר הקפיצה המהירה שעברו אמש בשיעור של 3.3%.

נתוני מאקרו

משרד העבודה האמריקני פירסם היום נתון מאקרו חודשי חשוב במיוחד, מספר המשרות החדשות אשר נוספו בחודש אוקטובר. התחזיות בשווקים היו לתוספת של כ-110,000 בעלי משרות בחודש אוקטובר, אך בפועל נוספו רק 56,000. לרוב, הנתון משפיע לשלילה על השווקים כשהינו רחוק מן הצפוי בפועל, זאת כשמספר גדול מדי של משרות חדשות עלול לגרור פחד מפני העלאות ריבית נוספות, ולעומת זאת נתון הרבה מתחת לציפיות מעורר לרוב חששות בנוגע לחוזקה של הכלכלה האמריקנית.

ובצידו החיובי של המתרס, עוד נובע מהדו"ח של משרד העבודה האמריקני - שיעור האבטלה ירד לרמה של 5%, זאת לעומת צפי שיישאר על קנו ברמה של 5.1%. נתון חיובי זה עלול לנטרל מעט מן ההשפעה של העליה הנמוכה מן הצפוי בשיעור המשרות החדשות.

אמריקניות במרכז

אפל (AAPL) יצרנית ה-iPOD, הלא הוא נגן ה-MP3 המפורסם, השילה 1.3% לרמה של 61.05 דולר, זאת לאור הפחתת המלצה מבית ההשקעות Prudential, אשר הוריד את המלצתו למניות החברה מ"תשואת יתר" ל-"נייטרלי", מדובר בהורדה בשתי רמות כלפיי מטה, אשר לטענת בית ההשקעות באה לאור העליה המרשימה במניותיה של אפל בשנה האחרונה, אשר כיום לדעתם של האנליסטים בבית ההשקעות כבר משקפות חלק ניכר משוויה. עם זאת, העלו ב-Prudential את מחיר היעד שלהם מרמה של 55 דולר (אשר אפל כבר עברה) לרמה של 67 דולר.

מניות רשת בתי המרקחת האמריקנית - CVS (סימול: CVS), הוסיפו 2.1% לרמה של 27 דולר, זאת על רקע תוצאות מצויינות לרבעון השלישי אשר פרסמה אמש. החברה דיווחה על קפיצה של 13.4% בהכנסות לרמה של 9 מיליארד דולר. בשורת הרווח הנקי רשמה החברה זינוק של 37%, רווחיה הסתכמו בכ-252.7 מיליון דולר או 30 סנט למניה, לעומת 184 מיליון דולר או 22 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

יצרנית מוצרי הנסיעות הגדולה אקספדיה (סימול: EXPE) זינקה היום בשיעור של 10% לרמה של 22.8 דולר. ברקע לעליה, החברה דיווחה על תוצאותיה הרבעוניים בהם הציגה רווח של 82 מיליון דולר, זאת לעומת 58.1 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. המכירות ברבעון עמדו על 584.7 מיליון דולר, הרבה מעל תחזיות האנליסטים למכירות בגובה 503.8 מיליון דולר בלבד והמשקיעים המרוצים שלחו אותה לעליות שערים.

ישראליות בוול סטריט

מניות חברת מרקיורי (שסימולה: MERQE) סגרה בעליה של %4 לרמה של 28.09 דולר, המניות ממשיכות לתקן מעלה לאחר שאמש עלו בשיעור זהה של 4%. נזכיר כי שלשום עיבדה החברה כרבע משוויה לאחר שהגיעה ועדה מיוחדת שהקים ה-SEC (רשות ניירות הערך בארצות הברית) למסקנות, ושלושת בכירי החברה ובהם אמנון לנדן - המנכ"ל, נאלצו להתפטר.

מניות פארמוס (PARS), אשר נסחרות כיום, כמעט שנה לאחר הקריסה הגדולה עקב כישלון תרופת הדקסנבינול, בשווי של כ-8 פחות ממחירם לפני הקריסה, סגרו בעליה של 2.2% לרמה של 2.24 דולר, זאת לאחר שאמש טיפסו בשיעור של 9.5%. ברקע לעליה, החברה פירסמה אמש את דוחותיה הרבעוניים. ברבעון השלישי של 2005 רשמה פארמוס הפסד של 3.3 מיליון דולר, זאת לעומת הפסד של 5.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.קופת המזומנים וההשקעות הנזילות עמדה בסוף הרבעון על 48.2 מיליון דולר.

מספר שעות לאחר פרסום הדוחות יצא בית ההשקעות Dutton Associates בהמלצת "קניה", אשר הוגדרה כ"ספקולטיבית", למניותיה של פארמוס. את ההמלצה ליוו בבית ההשקעות במחיר יעד של 3.75 דולר, גבוה בכ-70% ממחיר סגירת המניות בוול סטריט.

מניות חברת הטלקום הישראלית אי.סי.איי (ECIL), הוסיפו לערכם 3.25% לרמה של 7.95 דולר, זאת בהמשך למגמה החיובית אמש כאשר הוסיפו 1.8% לאחר שהחברה דווחה על תוצאותיה הרבעוניים. החברה הציגה רווח של 6.2 מיליון דולר, גידול של 3.3% ביחס לעת המקבילה. מדובר ברווח בשיעור של 5 סנט למניה בשתי התקופות. עם זאת, הכנסות החברה הצליחו לרשום זינוק חד של 26% ל-162 מיליון דולר מול 128 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.