הנגיד פישר אופטמי: המשק יצמח השנה בכ-4.5%
הנגיד פרופ' סטנלי פישר נאם היום בכינוס האסיפה הכללית של אגוד לשכות המסחר שהתקיים בתל אביב. פרופ' פישר מסר כי: "המשק הישראלי נהנה מהישגים טובים כתוצאה מהמדיניות שננקטה בשנים האחרונות וגם מהצמיחה במשק העולמי. גם עושי המדיניות ידעו לשתף פעולה והובילו אסטרטגייה שהייתה חיונית כדי להגיע להישגים אלה. לדברי הנגיד כבר למעלה משנתיים "יש לנו משק צומח ושיעור הצמיחה לשנה הנוכחית, לפי התחזיות האחרונות של משרד האוצר ושל מחלקת המחקר של בנק ישראל, הוא כ-4.5% ולגבי השנה הבאה הוא כ-4% נוספים". פישר הוסיף כי בנוסף, חל שיפור חשוב בשיעור התעסוקה במשק ורמת האבטלה ירדה לסביבה של כ-9%. "אמנם עדיין מדובר בשיעור אבטלה גבוה, אך אם המשק ימשיך לצמוח בקצב שאנחנו צופים, סביר יהיה להניח כי שיעור האבטלה ימשיך ויירד" מסר הנגיד. "תחום נוסף שבו המשק הישראלי מפגין עוצמה הוא העודף במאזן התשלומים וזאת, הודות לשיפור שחל בייצוא ובכושר התחרות של המשקץ", פישר גורס כי "המשק הישראלי חזק ואסור לנו לישון על זרי הדפנה. עומדים לפנינו אתגרים חשובים למען העתיד הכלכלי שלנו". הנגיד הציע כי ראשית, בתחום המקרו "חשוב להמשיך את האסטרטגיה התקציבית שמטרתה להפחית את משקל החוב הממשלתי בתוצר ואת נטל המיסוי ואת נטל ההוצאה הממשלתית בכלכלה. הדבר מחייב המשך קביעת מסגרת תקציבית רב-שנתית עם יעדים ברורים כדי להשיג מטרות אלו. "לצד זה, חשוב שבנק ישראל ימשיך לפעול בתחום האינפלציה כדי להשיג את יעד יציבות המחירים (בין 1 ל-3 אחוזי אינפלציה לשנה) ובכך לאפשר לסקטור העסקי – הסוחרים, התעשיינים והאחרים - להתפתח ולפעול בסביבה של ודאות פיננסית. "בהקשר הזה, פועל בנק ישראל בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה ואנשיו, ושר האוצר ומשרדו, כדי לקדם חוק חדש ומודרני לבנק ישראל. החוק המוצע יגדיר באופן ברור את האחריות של הבנק ביחס למטרותיו, את מסגרת השקיפות וחובת הדיווח לציבור, לכנסת ולממשלה - וכתוצאה מכל אלה את מידת העצמאות של הבנק בקביעת המדיניות הדרושה להשגת מטרותיו. "על מנת להשיג זאת, יגדיר החוק החדש מנגנונים חדשים לקבלת החלטות - וועדה מוניטרית ומועצה מינהלית. הראשונה תעסוק בהחלטות בתחום מדיניות הריבית והשנייה תטפל בנושאים מינהליים, כמו התקציב של הבנק, שכר עובדיו ועוד. "אתגר נוסף חשוב ביותר שעומד לפנינו הוא הטיפול בנושאים החברתיים. בתחום הזה מחלקת המחקר של הבנק ממשיך להשקיע מאמצים רבים כדי להבין יותר טוב את הבעייה בהיקפה האמיתי ולגבש דרכי פעולה שנציע לממשלה לנקוט בהם כדי לשפר את רמת החיים של השכבות החלשות. "בהקשר הזה, אנו משתפים פעולה עם משרד האוצר בשני תחומים: גיבוש מסגרת להנהגת מס הכנסה שלילי וכן חשיבה משותפת לגבי דרכי הפעולה שיש לנקוט בהם בעניין הזה במסגרת הצוות שבראשו עומד מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר. זהו נושא חשוב מאוד - הן ברמה החברתית-כלכלית והן ברמה האנושית".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
רובוט לוחם (גרוק)עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים
הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.
זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.
חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.
ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה
- מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר
- מי מרוויח מה-AI? רמז: אלו הם לא העובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.
