ירידות חזקות בוול סטריט: אודיוקודס עולה ב-5%

על רקע העלאת המלצה מבית השקעות גדול. מחירי הנפט עולים אבל נשארים "נמוכים" יחסית. נתוני מאקרו טובים לא מצליחים לשמור על מגמת העליות של השבוע האחרון. נס עולה ב-2.09%, ארוטק עולה ב-2.73%, אם סיסטמס יורדת ב-2.32%
יניב לפן |

וול סטריט ממשיכה במגמת הירידות בה החלה מוקדם יותר היום. לאחר יום של מיזוגים ורכישות והמשך הירידות במחירי הנפט פתחה היום וול סטריט באדום. האופורייה שליוותה את השוק אתמול מכיוונה של תעשיית הטכנולוגייה כמעט שנשכחה היום לאחר פרסום מספר הודעות מאכזבות של חברות ענק. היום התפרסמו שתי נתוני מאקרו חשובים לפני פתיחת המסחר. הנתונים החשובים נתנו אינדיקציה מסויימת לחששות הכלכלנים האמריקנים לאיומי אינפלציה מוגברים. מחירי הנפט כרגיל עודמים היום במרכז העניינים לאחר חששות מאי סדרים באירופה שעלולים לערער שוב את יציבותו של שוק הזהב השחור. מדד הנאסד"ק יורד ב-0.54% לשער של 2,171 נקודות. מדד הדאו יורד ב-0.73% לשער של 10,605 נקודות. מחירי הנפט הספיקו ליפול אתמול מתחת לרמות ה-63 דולר לחבית. בירידה החדה אתמול השלימו המחירים התרסקות של 10.5% מאז הגיעו לשיא של כל הזמנים בשבוע שעבר במסחר האלקטרוני לרמות מחיר של 70.80 דולר לחבית. איומים באירופה מצד נהגי המשאיות לשבש את הכניסה למזקקות כבר מחר באם לא תתקבל תשובה ממשרד האוצר בנוגע למחירי הדלק הגבוהים עלולים להתסיס היום את השוק הרגיש. מחיר הנפט בשעה זו עומד על 63.35 דולר לחבית. נתוני מאקרו הגרעון המסחרי בארה"ב ירד ל-57.9 מיליארד דולר ביולי. הירידה הגיעה בהפתעה לאחר שהדעה הרווחת בקרב האנליסטים צפתה עלייה בגרעון המסחרי ל-59.8 מיליארד דולר. היבוא ירד ביולי ב-0.7% בעוד מוצרי הייצוא עלו ב-0.4%. מדד המחירים ליצרן בארה"ב עלה ב-0.6% באוגוסט. מחירי האנרגיה דחפו את מדד המחירים לצרכן לעלייה. העלייה הייתה נמוכה מצפי האנליסטים לעלייה של 0.7%. מדד "מחירי הליבה" נותר ללא שינוי לאחר עלייה של 0.4% בחודש יוני. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים בכירים הייתה לעלייה של 0.1% "במחירי הליבה" ועלייה של 0.7% במדד עצמו. עליה חזקה מהצפוי במדד הייתה צפוייה להגביר את הציפיות להמשך העלאת הריבית בארה"ב. אמריקניות במרכז מניות ענקית הסלולאר, נוקיה (שסימולה: NOK), עומדות היום במרכז המסחר. החברה העלתה הבוקר את תחזיות הרבעון השלישי של השנה. בנוקיה מצפים כעת לרווח של 18-19 סנט אירופאי, לעומת תחזית קודמת ל-14-17 סנט בלבד ולהכנסות של 8.4-8.5 מיליארד אירו, לעומת תחזית קודמת להכנסות של 7.9-8.2 מיליארד ברבעו זה. מניות החברה עולות ב-3.73% לשער של 16.67 דולר. חברת בואינג (שסימולה: BA) הודיעה היום כי קיימות בעיות מסויימות בתהליך המיזוג של חטיבת ייצור הטילים שלה עם זו של לוקהיד מרטין (שסימולה: LMT). הבעיות נובעות, לדברי עיתון מרכזי, מאי תמיכתו של חיל האוויר האמריקני בעיסקה ובעיות פוליטיות הנוגעות לעלויות מסויימות במיזוג. מניות בואינג עולות ב-0.26% לשער של 65.31 דולר ומניות לוקהיד מרטין יורדות ב-0.19% לשער של 62.61 דולר. ישראליות במרכז מניות טבע (שסימולה: TEVA) נסחרות בערנות בעקבות השקעה חדשה בחברת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה. טבע תשקיע 19 מיליון דולר עבור 19% מחברת הבת של כלל תעשיות, מקבוצת אי.די.בי ובנוסף תשקיע גם 7 מיליון דולר בחברה אשר בפרוטפוליו של כת"ב - בשם קיורטק. בשתי הרכישות החדשות, ניתנה לטבע אופציה להגדיל את השקעתה בהמשך. מניות החברה יורדות ב-1.19% לשער של 33.09 דולר. אלרון (שסימולה: ELRN) מושכת את תשומת הלב היום. ברקע, זכתה החברה להמלצה אוהדת מכיוונו של בית ההשקעות זר, Dutton Associates. בבית ההשקעות החלו לסקר אותה בדירוג "קניה חזקה" עם מחיר יעד של 18 דולר. מניות החברה יורדות ב-0.91% לשער של 14.10 דולר. סינרון (שסימולה: ELOS) הודיעה היום כי מנכ"ל החברה ישתתף בכנס משקיעים גדול ביום שני. כנס המשקיעים הינו המפגש השנתי השני של Merriman Curhan Ford. מניות החברה יורדות ב-0.66% לשער של 37.43 דולר. אודיוקודס (שסימולה: AUDC) קיבלה היום עדכון המלצה מבית ההשקעות הגדול First Albany. בבית ההשקעות העלו את המלצתם לחברה מ-"נייטרלי" ל-"קנייה". הרכישה של Skype הכניסה טעם חדש לסקטור ה-voip וייתכן שתעזור לחברה בהגדלת הרווחים, אמרו היום האנליסטים. מניות החברה עולות ב-4.78% לשער של 10.97 דולר. רדוור (שסימולה: RDWR) קיבלה היום גם היא העלאת המלצה. בבנק ההשקעות Deutsche Securities העלו האנליסטים את המלצתם למנייה מ-"מכור" ל-"החזק". מניות החברה עולות ב-2.69% לשער של 17.19 דולר. קליקסופטוור (שסימולה: CKSW) הודיעה היום כי חברת Badenova בחרה את פתרונותיה לשיפור ייעילות השירותים שלהם. החברה בחרה בפתרון ה-ClickSchedual לייעול לוח הזמנים של הטכנאים שלה. החברה מספקת מספר שירותים שונים בדרום גרמנייה וצריכה מערכת ייעילה לשילוח הטכנאים. מניות קליקסופטווריורדות ב-1.16% לשער של 1.70 דולר. נס טכנולוגיות (שסימולה:NSTC) הודיעה היום כי זכתה בחוזה חדש מטעם חברת Hollywood Media Corp. החוזה הינו לטווח ארוך ועוסק בטכנולוגיית שירותי מידע שתספק נס עבור Hollywood Media Corp. מניות החברה עולות ב-2.09% לשער של 9.26 דולר. ארוטק (שסימולה: ARTX) הודיעה היום כי מחלקת הסוללות ומערכות הכח שלהם זכתה בחוזה בגודל של 2.3 מיליון דולר לאספקת עשרות אלפי סוללות נטענות. החברה לא סיפקה את שם הקונה אך אמרה כי הרוכש הינו צבא זר אשר ביצע את הרכישה עבור מערכות הקשר שלו. הסוללות מאובזרות במערכת התראה חדשנית המדווחת בכל זמן נתון על מצב הסוללה מבחינת אספקת כח. מניות החברה עולות ב-2.73% לשער של 0.79 דולר. אם סיסטמס (שסימולה: FLSH) הודיעה היום כי חתמה על הסכם חדש עם חברת Arrow OEMץ הבכם ההפצה יאפשר ל-Arrow OEM להפיץ מערכות אכסון מידע מבוססות פלאש לצרכני ה-OEM שלה בארה"ב ובקנדה. מניות החברה יורדות ב-2.32% לשער של 28.64 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.