יום לאחר פרסום הריבית - הדולר מתחזק ב-0.46%

נסחר סביב 4.559 שקל בהתאם למגמת התחזקותות בעולם. מנגד, נחלש האירו בשעור של 0.15% ונסחר סביב רמת 5.573 שקל. בעולם מתחזק הדולר למול העיקריים על רקע ירידת החששות מן ההוריקן "קטרינה"
דרור איטח |

הדולר האמריקני מתחזק בפתיחת יום המסחר השני לשבוע בשעור של 0.46% לעומת שערו היציג מאתמול ונסחר סביב 4.559 שקל בהתאם למגמת התחזקותות בעולם. מנגד, נחלש האירו בשעור של 0.15% ונסחר סביב רמת 5.573 שקל. אתמול כצפוי, הותיר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את גובה הריבית הבסיסית במשק על רמת 3.5% בפעם השמינית ברציפות. בנק ישראל הסבירו את ההחלטה בההערכה כי רמת הריבית הנוכחית עדיין עקבית עם שיעור אינפלציה הצפוי להיות קרוב ל-2% - שהוא מרכז יעד האינפלציה של הממשלה, המוגדר כיציבות מחירים: בין 1% ל-3% לשנה.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי הדולר התחזק הלילה אל מול העיקריים, על רקע ירידת החששות מן ההוריקן "קטרינה".

הנזק שנאמד עד כה אינו מתקרב לתחזיות הקודרות שהשמיעו מומחים. היום יתחילו לזרום נתונים כלכלים רבים על המשק האמריקאי דבר זה יכול לתת לדולר כיוון קצת יותר ברור, לאחר שבשבועיים האחרונים המטבע האמריקאי נסחר בטווח צר, יחסית. זאת בעיקר בגלל מסחר דליל שמאופיין בחודש אוגוסט עם יציאת מרבית המשקיעים לחופשות.

בשעה 19:00 שעון ישראל, יפורסם דו"ח ביטחון הצרכנים שצפוי לרדת מעט לרמה של 101.5 לעומת 103.2 בחודש הקודם. במקביל בשעה זו יפורסם נתון מוצרי ברי קיימא ונתון נוסף לגבי הזמנות חדשות למפעלים שאנליסטים צופים כי הנתון יהיה שלילי ויעמוד על 2.3%- לעומת 1.4% החודש הקודם. נתונים שיהיו מעט חיוביים מציפיות האנליסטים יכולים להמשיך את המומנטום החיובי של המטבע האמריקאי מהלילה האחרון. אך נתונים שלילים יתר על המידה עלולים להחזיר את המטבע להיסחר ברמות של סוף השבוע הקודם.

המטבע האירופי נסחר במגמה מעורבת במשך הלילה ובשעה זו נסחר סביב שער 1.2215 אל מול הדולר וסביב שער של 135.45 אל מול היין היפני. על פי הערכות סוחרים בשוק האירופי שגם חוששים מהמשך עליות במחירי הנפט עקב התלות הגדולה שלהם בו חיזקו את המרכיב הדולרי בתיק המט"ח שלהם כדרך להגן על עצמם, דבר זה הביא הלילה להחלשות האירו מול הדולר. היום בשעה 14:00 יפורסמו נתונים כלכלים בנוגע למדד המחירים לצרכן באיטליה, אך נתונים אלו רק יהוו קדימון לקראת מחר בו צפוי להתפרסם, תוצאות התמ"ג בגוש האירופי לרבעון השני כשסוחרים רבים מאמינים שנראה המשך התאוששות וחזרה למגמת צמיחה דבר זה יתמוך המטבע האירופי מול העיקריים.

היין נחלש למול הדולר על רקע עלייה במחירי הנפט באסיה, ופרסום נתוני תעסוקה מאכזבים אשר פורסמו לפנות בוקר. סוחרים מוסיפים כי שמועות על רכישות דולרים מאסיביות ע"י קרנות נאמנות יפניות כדי להשקיע בנכסים אמריקאיים מעיבות על היין למול המטבע האמריקאי. כידוע, יפן מייבאת את כל הנפט אשר צורכים תושביה. עלייה במחירים מצריכה את היפנים לרכוש יותר דולרים ע"מ לייבא נפט ועל כן היין נחשב למטבע הפגיע ביותר למול הדולר על רקע סופות ההוריקן ומחרי הנפט המאמירים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.