הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

שטייניץ: "לפי הערכות חדשות, עלות ההקמה של צינור גז ליוון הופחתה ל-7 מיליארד דולר בלבד"

בראיון לעיתון יומי ביוון אמר שטייניץ: "אם הדברים ישתפרו עם טורקיה... ניתן יהיה למכור גז לטורקיה וגם ליוון דרך טורקיה"
גיא בן סימון | (23)
נושאים בכתבה גז

מתקרבים להסכמות עם טורקיה? שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר כי מדינת ישראל בוחנת הקמת שני צינורות הולכת גז לטורקיה ויוון. "אם הדברים ישתפרו עם טורקיה... ניתן יהיה למכור גז לטורקיה וגם ליוון דרך טורקיה", כך אמר אתמול שטייניץ לעיתון היווני היומי  "Kathimerini".

"אם עתודות חשובות של גז מתגלות בישראל ובמצרים, הדבר יכול להצדיק את הקמת צינור גז ליוון", הוסיף שטייניץ. "תחילה הערכנו כי מדובר בעלות של 15 מיליארד דולר, מה שמהווה גורם מרתיע. עכשיו לפי הערכות חדשות העלות הופחתה לסביבות 7 מיליארד דולר. על החיבור של ישראל וקפריסין עד 2019 כבר הוחלט. כעת יש חשיבות להתחבר ליוון".

נזכיר כי במפגש פסגה שנערך בחודש שעבר בניקוסיה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר דברים דומים לפיהם תוקם ועדה משותפת של ישראל, יוון וקפריסין על מנת לבחון הקמת צינור בין ישראל לקפריסין. כעת שטייניץ מדבר על צינור גם לטורקיה.

לפני כשנתיים, ככל הנראה ברקע ליחסים העגומים עם טורקיה, בביקור של ראש הממשלה של יוון בזמנו אנתוניס סמארס בישראל, השר סילבן שלום הביעה את העדפתה של ישראל להביא את הגז לאירופה דרך יוון במקום דרך טורקיה. האמרה היום של שטייניץ בציבור יכולה להתפרש כצעד נוסף להתחממות היחסים עם טורקיה.

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    עוד אשליה מבית מדרשו של שטייניץ (ל"ת)
    יוסף 09/02/2016 21:29
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ג'מפינג ג'ק 08/02/2016 12:23
    הגב לתגובה זו
    האיש דמגוג מדבר בלי קבלות מהגיגי נפשו לא מוכן להוציא שקל ממשלתי בנידון רק מילים חלולות.
  • 12.
    ערן 08/02/2016 12:07
    הגב לתגובה זו
    העיקר שכבר שנה מנסים להסביר לנו כמה יקר ומיותר לבנות עוד צינור לחופי ישראל, ושאפשר לסמוך על צינור אחד, אבל לקפריסין וטורקיה.... ייאללה בוא נבנה צינור במיליארדים. גם ככה זה על חשבון המטומטמים מישראל. יש לי כל כך הרבה תאורי פורנו קשה, כדי לתאר את מה שביבי ותשובה עושים לנו.....
  • 11.
    עבד המונופול 08/02/2016 11:45
    הגב לתגובה זו
    ביבי מרחיק את הגז מישראל התעשיה בישראל לא מעניינת את ביבי - מיקסום רווחי המונופול
  • 10.
    קק 08/02/2016 10:30
    הגב לתגובה זו
    אתם תשלמו על הצינור כי אף אחד לא שואל אותכם ומדינת ישראל על תשלום של צינור של 6 מילארד דולאר תקבל חזרה 500.
  • ranr 08/02/2016 12:33
    הגב לתגובה זו
    מאיפה אתה מסיק שמדינת ישראל תרוויח 500 מיליארד דולר מיצוא הגז ? סך הרווחים מלוייתן צפוי להגיע לכדי כ 70 עד 80 מיליארד דולר מהם תנוכה ההשקעה בקידוח, בציוד ההפקה ובצינור ורק לאחר כ 10 שנות הפקה, המדינה תזכה לראות מס. לא מדובר בהון שיעשה כאן מהפכה, תודה לאל, מסיבות רציניות מאד.
  • ערן 08/02/2016 12:09
    הגב לתגובה זו
    אנחנו רואים כל יום לאן הקפיטליזם החזירי שלל ושל דומיך הביא את המדינה.
  • 9.
    ranr 08/02/2016 10:09
    הגב לתגובה זו
    הרבה יותר חשוב לישראל הצינור השני. מכירת גז לחו"ל זה בעיקר אינטרס של החברות המשקיעות, נובל והחברות של תשובה. גם הריקוד הזה בין יוון לטורקיה איננו מעיד על תבונת יתר. טורקיה בראשות ארדואן, איננה מפגינה יציבות ביחסיה עם ישראל ולמחרת התקנת הצינור הם עלולים שוב להתהפך ולהעלות מול ישראל דרישות מדיניות בהקשר לעזה או לפלסטינים, בתמורה להמשך הפעלת הצינור. עדיף לנו לעבוד מול קפריסין ויוון. בכלל עולה השאלה לביבי ולשטייניץ, מה ההתלהבות הזו שלכם בנושא הגז ? הרווחים הצפויים למדינה לא יוצרים שום מפנה דרמטי וטוב שכך. התלות בהכנסות ממשאבי הטבע, לא עשתה ממש טוב לשום מדינה. חשיבה כלכלית ישראלית נכונה היא להמשיך ולטפח את המשאב המרכזי שלנו, המוח, החשיבה היצירתית ויכולת המימוש של רעיונות טכנולוגיים פורצי דרך וזאת ע"י טיפוח ילדינו בחינוך והשכלה איכותיים במיוחד, מה שלא כל כך קורה שעשרות השנים האחרונות.
  • בטחון אנרגיה ללא שדה נוסף לתמר, אינו בטחון. (ל"ת)
    גד 08/02/2016 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 55 08/02/2016 10:28
    הגב לתגובה זו
    יש לך כסף על הריצפה ואתה אומר שאין צורך. אתה טיפש כמו נעל
  • 8.
    בידי 08/02/2016 09:44
    הגב לתגובה זו
    הכנת התשתית לרכבת לירושלים עלתה הרבה יותר, מאיפה ההערכה האופטימית הזו?
  • 7.
    שר האנרגיה מפריח בלונים כל שני וחמישי (ל"ת)
    אורן 08/02/2016 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה ראשל"צ 08/02/2016 09:30
    הגב לתגובה זו
    בזיון הדמוקרטיה יחי הדיקטטורה של בג"צ איפה הפרדת הרשויות ?????
  • ערן 08/02/2016 12:13
    הגב לתגובה זו
    אחד התפקידים העיקריים של הרשויות הוא לפקח על 2 הרשויות האחרות כדי שלא יבוא דיקטטור ויעשה מה בראש שלו בזמן שרובוטים כמוך צועקים היידה ביבי. הצוררים הכי גדולים בהיסטוריה נבחרו בצורה דמוקרטית...
  • 5.
    כמו שאמרתי ארדואן מלקק לביבי בשביל בגז (ל"ת)
    סוחר 08/02/2016 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ליוויתן 2016 תחזיקו חזק ולא למכור (ל"ת)
    אליקו 08/02/2016 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ל 40 (ל"ת)
    רוצי רציו רוצי 08/02/2016 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מי ישלם על הקווים להובלת גז? (ל"ת)
    קוים 08/02/2016 09:19
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 08/02/2016 10:17
    הגב לתגובה זו
    ביבי הוא קלקלן צמרת שחושב את עצמו לכלכלן צמרת. ביבי יהרוס את משק המדינה במיסים ששיזרמו לכיסי הטייקונים בלי שום תמורה.
  • אני (ל"ת)
    גד 08/02/2016 09:54
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 08/02/2016 09:48
    הגב לתגובה זו
    אם ביבי חושב שהוא יחלוב את אזרחי ישראל למימון ההרפתקאות של תשובה הוא יעוף מייד מהשלטון. תשובה יקח את הכסף ולן כלום בתמורה. עשירים לא משלמים בכלל מס, הם מצפצפים על חוקי המיסים ועוקפים אותם. כך לגבי כל החברות הגדולות וכך לגבי חברות הגז.
  • ערן 08/02/2016 12:04
    גם תשובה ישלם, אז זה יהיה במקום לשלם למדינה מיסים
  • 1.
    שנדו 08/02/2016 09:15
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא יכול לעצור את מתווה הגז
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן