כששותף במשרד רואי חשבון עושה "טובה" לעובד למרות שהוא עובר על החוק - מה קבע בית המשפט

דמיינו שמגיע אליכם עובד נכה שיש לו גם בעיות כלכליות. אחרי כמה חודשים העובד מספר לכם שבגלל שהוא עובד אצלכם הפחיתו לו את הביטוח הלאומי (זה החוק - נכים שעובדים מאבדים את הקצבה שלהם כתלות בשכר בעבודה). העובד כבר מאוד מקורב אליכם והוא שואל אם אפשר לעשות משהו? או שהוא בעצמו מציע. תם מאוד רוצים לעזור לו. סיכוי טוב שאתם בכלל לא מבינים את העבירה שאתם עושים - מה הבעיה - נפצל את הסכום לשכר לו ולשכר לקרוב משפחה. או נפצל את זה לחשבונית ממקור קרוב אליו. יש הרבה אפשרויות והאמת שרובם נעשות בסוג של תמימות - עזרה לעובד שצריך אותה.

בפועל, כשמורידים את השכבה "הטהורה" ואת הלכאורה מעשה הטוב, מבינים שיש כאן פגיעה במדינה, בביטוח לאומי ברשויות המס. אותו עובד מקבל קצבה למרות שלכאורה לא מגיע לו. עזרתם לו לקבל כסף מביטוח לאומי על חשבון הציבור. הביטוח הלאומי זו הקופה של כולנו. עבירות כאלו הם קלות לביצוע - אתם לא רואים את האדם שממנו "נלקח" הכסף. זו קופה ציבורית גדולה שמשמשת 10 מיליון איש, אז מה זה בשביל הקופה הזו 2,000 או 4,000 שקלים בחודש.

זו טעות, זו עבירה. בתי המשפט סלחניים יחסית וכנראה שבצדק, וצריך גם להגיד שחוק ביטוח לאומי לא ממש הגיוני - אנחנו רוצים לעודד נכים לעבוד, אז למה מוריידם להם את הקצבאות אם הם חוזרים למעגל העבודה? ועדיין חוק זה חוק, עבירה זו עבירה ויש כאן נזק לקופת המדינה. 

מקרה דומה קרה במשרד רואי חשבון יחסית גדול -  ליאון אורליציקי ושות'. רואה החשבון ירון מזרחי הורשע לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון בקבלת דבר במרמה, לאחר שרימה את המוסד לביטוח לאומי בסכום של כ-220,000 שקלים. במסגרת הסדר טיעון, הודה מזרחי כי פיצל את שכרו והעביר חלק ממנו לאמו, במטרה לשמור על זכאותו לקצבת נכות. בית המשפט הטיל עליו קנס של 15,000 שקלים בלבד, וכן עבודות לתועלת הציבור. גם שותף במשרד רואי החשבון, מאור חמו, הורשע בסיוע למעשה המרמה, עונשו היה קל יחסית. בית המשפט לא הלך עד הסוף ובצדק - מדובר במקרים שבהם בעצם "המרוויח" הוא אדם שלרוב נזקק מאוד לכסף הזה, ועדיין - הדברים של השופטת היו קשים ומדויקים - עבירה זו עבירה ולמרות הענישה הקלה, מדובר בפגיעה בקופה הציבורית ובעיקרון השוויון.   

• יועץ השקעות התאבד אחרי שפוטר בחשד להונאה שביצע - אשתו מעוניינת בפיצויים מביטוח לאומי
• כשההורים שלכם תלויים בכם כלכלית - דור הביניים הפך לרשת הביטחון של ההורים

על פי כתב האישום, ירון מזרחי, קיבל קצבת נכות קבועה מהמוסד לביטוח לאומי עקב מצבו הבריאותי. גובה הקצבה תלוי בהכנסות החודשיות של המקבל, ולכן, בין השנים 2013 ל-2017, פעל מזרחי יחד עם השותף מאור חמו לפיצול שכרו. חלק משכרו לא דווח בתלוש המשכורת שלו, אלא שולם לחמו כנגד חשבונית, ובהמשך הועבר לאמו של מזרחי באמצעות תלושי שכר פיקטיביים, למרות שהיא לא עבדה בפועל. כך, מזרחי יצר מצג שווא של הכנסה נמוכה יותר, מה שאפשר לו לקבל קצבת נכות בסך כ-220,000 שקלים שלא היה זכאי לה.

בגזר הדין, סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת שירלי דקל נוה, הדגישה את חומרת העבירה: "הערכים החברתיים שנפגעו הם הקופה הציבורית, מערך הביטחון הסוציאלי ועיקרון השוויון". היא ציינה כי המעשה נעשה בתכנון ובתחכום, תוך שיתוף פעולה עם שותף במשרד ואף מעורבות של אמו של מזרחי. השופטת דחתה את טענת ההגנה כי יש להתחשב בחשש של מזרחי לאבד את הקצבה, וקבעה כי "התחשבות כזו עלולה להעביר מסר מוטעה לציבור". עם זאת, לאור הודאתו, העדר עבר פלילי, חרטתו ומצבו הרפואי, הוטל עליו קנס של 15,000 שקלים, ומאסר מותנה, במקום עבודות שירות.

המקרה הזה הוא "קל" באופן יחסי. אבל גם רואי חשבון נופלים בעבירות קשות וחמורות. הנה כמה מקרים מהזמן האחרון: 

הסדר טיעון: יניב ארד מודה בגניבה ובעלמת מס - כתב אישום חמור הוגש לפני מספר חודשים לבית משפט השלום בתל אביב נגד רואה החשבון יניב ארד, בגין גניבת כספים מלקוחותיו וביצוע שורה של עבירות מס. ארד, כך לפי האישום, ניצל את מעמדו ואת האמון הרב שזכה לו – והעביר כספים שיועדו לתשלומי מס ישירות לחשבונו, תוך שהוא משתמש בהם לצרכיו האישיים. על פי כתב האישום, ארד פעל במשך כשלוש שנים בשיטה מתוחכמת שכללה מעין "פונזי מס": הוא שילם את חובותיהם של חלק מלקוחותיו בעזרת כספים שגנב מלקוחות אחרים. כדי להסוות את מעשיו, הוא ניהל מערכת חשבונאית כוזבת שכללה הוצאות פיקטיביות – ובהן תשלום שכר לאשתו, שלא עבדה בפועל במשרדו.

• 15 רואי החשבון עברו עבירות מס ורשיונם נשלל, 40 בדרך
• אחרי העלאת דמי הביטוח הלאומי: התיקון שיקפיץ את תשלום העובדים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

סכום העבירות הכולל שיוחס לארד מגיע לכ־1 מיליון שקל בגין גניבה ישירה מכספי לקוחות, ולצידם גם העלמת הכנסות עצמאית של כ־650,000 שקל מרשויות המס. במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיע עם המדינה, ארד הודה במיוחס לו והשיב את מלוא הכספים ללקוחותיו. במסגרת ההסדר, הפרקליטות תבקש לגזור עליו עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס כספי, כשהשבת הכספים נלקחת בחשבון כנסיבה מקלה.

מקרה נוסף מהזמן האחרון: רואה חשבון, בעל משרד, בן 73 – הורשע בהעלמת הכנסות של 3.7 מיליון שקל. איך הסתיים ההליך המשפטי? חודשיים עבודות שירות, קנס של 50 אלף ש"ח ומאסר על תנאי בגלל נסיבות מקלות. 

רואה החשבון הורשע באחרונה בשתי עבירות של עריכת דוחות מס כוזבים, לאחר שהודה שהעלים הכנסות בסך כולל של כ־3.7 מיליון שקלים בשני מקרים נפרדים. על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון, הנאשם – שעמד בראש המשרד והיה אחראי לבדיקה ואישור הדוחות – השמיט מהדיווחים הכנסות של לקוחותיו: כ־2.5 מיליון שקל מלקוח בענף האלקטרוניקה וכ־1.17 מיליון מלקוח בענף הבנייה. כל הסכומים הללו היו חייבים בדיווח ובמס, אך לא הועברו לרשות המסים.

המדינה ביקשה לגזור עליו שבעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 150 אלף ש"ח, תוך שהיא מדגישה כי מדובר בדפוס חוזר, ולא בטעות בודדת. מנגד, רואה החשבון ביקש לבטל את הרשעתו בטענה שהדבר עלול להוביל להשעיית רישיונו, פגיעה אנושה במשרדו, ופיטורי עובדים. הוא אף טען לאכיפה בררנית, כיוון שרואי החשבון השכירים במשרד, שערכו את הדוחות בפועל, לא הועמדו לדין. עוד ביקש להתחשב בגילו המתקדם, במצבו הבריאותי ובמותם של שניים מאחיו בעת האחרונה.

אלא שהשופטת שירלי דקל נוה דחתה את הטענות. לדבריה, כאחראי הבכיר במשרד – הוא נושא באחריות הפלילית. היא אף הדגישה כי מאז הרשעתו, לא ננקטו כל צעדים להשעייתו, ואף מונה לאחר מכן כאב בית דין בלשכת עורכי הדין. בסופו של דבר, בהתחשב בגילו, בחרטתו ובהודאתו, נגזרו עליו חודשיים עבודות שירות בלבד, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף ש"ח.