פורשה 959. קרדיט סות'ביס
פורשה 959. קרדיט סות'ביס

פורשה 959 ב - 6.5 מיל' דולר אצל סות'ביס

סות'ביס, בית המכירות הפומביות, עורך במיאמי מכירה של כמה עשרות כלי רכב נדירים. לעושר יש מחיר. 

יואב פולס |

לחובבי הרכב מביניכם, שהם מתבגרי שנות ה - 80' ותחילת שנות ה - 90', לא באמת צריך להציג את הפורשה 959 האלמותית. הרכב שנבנה על מנת לשלוט במרוצי הראלי, היה החלום המוטורי של לא מעט חובבי רכב, וכנראה כיכב על פוסטרים בחדרים לצד למבורגיני קונטאש וסמנתה פוקס. 

למי שאין לו מושג על מה אני מדבר, אז הפורשה 959 יוצרה בין השנים 1986 ל - 1993 בכמות של מעט מעל 300 יחידות, ונחשבה בזמנו לרכב העל המתקדם ביותר, שנבנה עבור מירוצי גרופ B עם מהירות מירבית של מעל ל 300 קמ"ש, וחוקית לחלוטין לכביש. 

אגדה, חלום, הגביע הקדוש של תעשיית הרכב – You Name It

ההקדמה הזו כאן רק כדי לעדכן אתכם שאם יש לכם שקל או שניים, אז עכשיו גם אתם יכולים לרכוש לעצמכם פורשה 959 מקורית לחלוטין מדגם ה - Sport ממנו נבנו פחות מ - 30 יחידות, עם מנוע חזק במיוחד המפיק 508 כ"ס ומהירות מירבית של 340 קמ"ש. הרכב הספציפי עם מעט מעל 6000 ק"מ, מודל 1988, כלומר נסע כ - 160 ק"מ בשנה בממוצע. הרכב נמכר במכירה פומבית בסות'ביס, בסכום שמוערך בין 5.5 מיליון דולר ל - 6.5 מיליון דולר, ולא נופתע אם הפנינה הזו תימכר בסכום גבוה משמעותית.


פורד GT40. קרדיט סות'ביס

אבל אם הסכום הזה נראה לכם נמוך מדי, נציע לכם לבחון באותה מכירה פומבית גם את הפורד GT40 אותה מציע למכירה מוזיאון הרכב של אינדיאנפוליס. הרכב הספציפי שהוא אחד משמונה מכוניות שנבנו מהדגם הספציפי MKII, גם זכה לפודיומים במספר מירוצים בשנות ה - 60'. המחיר לרכב העל מוערך בין 8.0 מיליון דולר ל - 11.0 מיליון דולר.


מרק דונהיו ופול הוקינס עם הפורד GT40 הספציפית במירוץ 24 השעות של לה-מאן 1966. צילום מהאוסף של פורד. 

גם פרארי מיוצגת היטב במכירה עם כמה דגמים, אנזו 2003 במחיר של כ - 6.0 מיליון דולר. פרארי F50 משנת 1996 במחיר דומה, פרארי F40 'עממית' משנת 1991 במחיר של כ - 3.5 מיליון דולר, פרארי 400 סופראמריקה משנת 1961 במחיר צנוע יחסי של כ - 3.0 מיליון דולר, ועוד פרארי 330 GTS משנת 1966 במחיר של כ - 1.8 מיליון דולר. על שאר רכבי הליסינג של פרארי לא נתעכב יותר.

גם מרצדס מיוצגת עם אקזמפלר מעניין עם מנוע 17.3 ליטר (אין טעות בליטרים) והספק של 150 כ"ס משנת 1908 במחיר של כ - 9.0 מיליון דולר ועוד.  

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

לחובבי הספורט המוטורי שתמיד רצו רכב פורמולה 1 בחניה הפרטית נציין כי מוצעת למכירה רכב ה F1 של בנטון משנת 1991 דגם B191 בצבעי הצהוב ירוק של בנטון ומותג הסיגריות CAMEL במחיר שבין 600,000 $ ל – 1.0 מיליון דולר.

פנינים נוספות מתוצרת BMW,דה-תומאסו, אלפא רומאו, רכב הפורמולה 1 של לוטוס משנת 1961, ואפילו לנדרובר דיפנדר מודל 1997. הרכב הזול ביותר במכירה הוא פיאג'יו וספה 400 משנת 1959 שמוערכת בכ – 25,000 דולר.

אנחנו רק מאחלים לכם בהצלחה ברכישה, ומבקשים רק סיבוב קצר כשהרכב יגיע אליכם לישראל. כל רכב שתבחרו מהמכירה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לקסוס טויוטה החדש (יצרן)לקסוס טויוטה החדש (יצרן)

לקסוס של טויוטה חוזרת למשחק: ה-LFA בגרסה חדשה - חשמלית, חדה, ומרשימה

יצרנית הרכב הגדולה בעולם חושפת את היורשת של ה-LFA האייקונית משנת 2010, והפעם היא מופעלת בחשמל טהור. האם מדובר בעוד רכב תדמיתי, או בתחילתו של עידן חדש לטויוטה ולקסוס בזירת הפרימיום החשמלית?



רן קידר |
נושאים בכתבה לקסוס


טויוטה חשפה את קונספט ה-LFA החשמלי - היורשת של מכונית העל המיתולוגית של לקסוס משנת 2010. המעבר המהיר ממנוע V10 טבעי לסוללת מצב מוצק ומנועים חשמליים מסמל אסטרטגיה נועזת: טויוטה, שתמיד נתפסה כשמרנית בכל הנוגע לרכבים חשמליים, מבקשת כעת לכבוש מחדש את שוק הפרימיום בעידן החשמלי.

ההשקה התקיימה בוונ סיטי שביפן, לצד דגמי GR GT ו-GR GT3, ומדגישה כוונה ברורה להטמיע טכנולוגיות מתקדמות בדגמים סדרתיים עתידיים.

עיצוב שמכבד את העבר, מסתכל לעתיד

העיצוב של הדגם החדש שומר נאמנות לקווי ה-DNA של המקור: מכסה מנוע ארוך, פרופיל נמוך ורחב, וזנב אירודינמי מובהק. אך הגרסה החשמלית מוסיפה שפה עיצובית מינימליסטית ועתידנית - תאורת LED דקיקה, קווים חדים וחלקים, וכמובן העדר מערכות קירור מסורתיות או פליטות גזי פליטה.

מבנה הרכב מבוסס על שלדת אלומיניום משותפת עם דגם ה-GR GT. הרכב החדש גדול במעט מקודמו - ארוך ב-7.5 אינץ' ורחב ב-5.7 אינץ' מה-LFA המקורית, עם בסיס גלגלים מוארך המבטיח יציבות משופרת במהירויות גבוהות.

בתוך התא, יוק (yoke) במקום ההגה המסורתי רומז על מערכת נהיגה אוטונומית מתקדמת, בשילוב חומרי פרימיום כמו עור איכותי וסיבי פחמן.

טכנולוגיה מתקדמת - סוללות מצב מוצק בדרך

פרטים טכניים מדויקים עדיין מוגבלים, אך טויוטה מבהירה כי מדובר ב-"halo car" - רכב דגל שתפקידו העיקרי הוא פיתוח וייעול טכנולוגיות שיועברו בהמשך לדגמים מסחריים. במרכז הבמה: סוללות מצב מוצק שמבטיחות טעינה מהירה משמעותית וטווח נסיעה ארוך יותר.

מערכת ההנעה החשמלית מבטיחה תאוצה מיידית ללא עיכוב, בניגוד למנועי בעירה, אך שומרת על חוויית נהיגה ספורטיבית דרך מערכות בקרת יציבות מתקדמות. ההשקה מציינת את עקרון "שיקינן סנגו" - מסורת יפנית של שימור והעברת ידע, בהובלת אקיו טוידה, יו"ר טויוטה ונהג מקצועי בעצמו.

לא רק חשמל - דגמי GR GT בדרך למסלולים

טויוטה (יצרן)טויוטה (יצרן)

טויוטה הגדולה חלשה ברכבים חשמליים - מה הסיבה?

על הכישלון של טויוטה בתחום הרכבים החשמליים ועל ההצלחה ההיברידית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה טויוטה

טויוטה חנכה השנה בארה״ב מפעל גדול לייצור סוללות, המפעל הראשון לייצור סוללות של קבוצת הרכב הגדולה בעולם מחוץ ליפן ובצפון אמריקה. בעוד שבשנים האחרונות יצרניות רכב היו מעורבות כמשקיעות בהקמת מפעלי סוללות לכלי רכב חשמליים, בכימיות ו-LFPToyota Battery Manufacturing, North Carolina (TBMNC), שבהקמתו יושקעו 14 מיליארד ד׳, לאחרונה החל להפעיל שני קווי ייצור ראשונים, וצפוי להגיע לתפוקה מלאה ב-2030. אולם זה מפעל שונה בתכלית ממפעלים לייצור סוללות לכלי רכב חשמליים. 

במפעל ייצרו, בשלב הראשון להפעלתו, סוללות בכימיית ניקל מטאל היידריד (NiMHICE (מנועי בעירה פנימית) ועד לכלי רכב הייברידיים, פלאג-אין הייבריד וכלי רכב חשמליים. לאחרונה, עבדנו גם על רכבי FCEV (תאי דלק חשמליים) וכלי רכב המונעים במנוע בעירה פנימית המוזן במימן,״ הסביר לאחרונה הירוק נקג׳ימה, סגן נשיא בקבוצה, את האסטרטגיה. מי שהגה את האסטרטגיה ויישם אותה ראשון, הוא יו״ר הקבוצה, אקיו טויודה, מי שכיהן עד לפני כשנתיים כ-CEO וגם כיום השפעתו, כך נדמה, לא פחתה.

טויוטה כבר שיווקה בעבר מכוניות בהנעת תאי דלק חשמליים, בכמויות של כ-1,000 יחידות לרבעון, אולם ברבעון האחרון הוא הפסיקה גם פעילות זו. מכוניות בעלות מנוע בעירה פנימית המוזן במימן לא שווקו מעולם, אולם טויוטה מקדמת את הטכנולוגיה ע״י פיתוחה והצגתה כמכונית מרוצים שהחברה מציגה מפעם לפעם. לאחרונה הציגה החברה קורולה שהוסבה למרוצים המוזנת במימן מונזל, בניגוד למימן גזי. מרבית הפיתוחים המוכרים של מימן מבוססים על מימן גזי. אולם בכל מקרה, שימוש במימן להזנת מכונית פרטית, אם בטכנולוגיית תאי דלק חשמליים, ואם במנועי בעירה פנימית, הוא בעייתי, וזה עוד לפני שמדברים על תשתית תדלוק מימן, שכיום אינה קיימת.

הרכבת סוללה במפעל טויוטה בארה״ב (טויוטה)


הסיבות לפיגור של טויוטה, ועימה כל תעשיית הרכב היפנית, בפיתוח כלי רכב חשמליים, נעוצות קודם כל בשמרנות היפנית. בעוד טויוטה היתה חלוצה בפיתוח מכוניות הייבריד, בסוף המאה הקודמת, הרי שהיה מדובר עדיין במנוע בעירה פנימית, תחום שטויוטה היתה חזקה בו וזו לא היתה מהפכה, אלא אבולוציה (פרדיננד פורשה פיתח מערכת הייבריד, למעשה מאריך טווח, המבוססת על שילוב מנועי בעירה פנימית ומנועים חשמליים, כבר ב-1900). כתוצאה מהשמרנות של טויוטה, והדומיננטיות שלה בשוק הרכב היפני, והעדר תמריצים ודחיפות בפיתוח מכוניות חשמליות מצד הממשל היפני, טויוטה התחמקה ממטלה זו. לאורך השנים בכירי טויוטה הסבירו שהסוללות יקרות מדי; שתשתיות הטעינה אינה מספיקות; שיהיו קשיים בהשגת מינרלים לסוללות; ושכלי רכב חשמליים (BEV)ולהעניק לדור הבא של דגמים חשמליים שמות מסחריים מוכרים (מהלך דומה עשתה גם קבוצת פולקסווגן, שתזנח את הקידומת לטובת שמות מוכרים כמו גולף ופולו).