שמעון אבודרהם מנכל אמות
צילום: תמר מצפי
דוחות

אמות: NOI הסתכם ב-240 מיליון שקל ו-FFO של 196 מיליון שקל

הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-195 מיליון שקל; סך שווי נדל"ן להשקעה (מניב ובהקמה) לסוף ספטמבר הסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל; החוב הפיננסי נטו עומד על כ-8 מיליארד שקל
דור עצמון |

חברת הנדל"ן אמות 1.46% פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי של השנה לפיהם ה-NOI ברבעון גדל בכ-22% והסתכם לכ-240 מיליון שקל, בהשוואה לכ-197 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-FFO צמח בכ-32% והסתכם לכ-196 מיליון שקל לעומת כ-149 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-195 מיליון שקל בהשוואה לכ-16 מיליון שקל ברבעון המקביל. לדברי החברה, העלייה נובעת מעלייה ב-NOI ומגידול בשווי ההוגן בסך של 119 מיליון שקל ברבעון הנוכחי אשר קוזזה בגין העלייה בהוצאות הפרשי ההצמדה על חוב החברה.

לקריאה נוספת:

>>> רווח צפוי של מיליארד שקל לגב ים ולאמות על ToHa2.

>>> המגדל הכי יקר בארץ - איך אמות וגב ים ירוויחו 100% על ההשקעה, כמה יעלה מ"ר במגדל ומי שוכרת העוגן?

סך שווי נדל"ן להשקעה (מניב ובהקמה) לסוף ספטמבר הסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל. שיעור התפוסה עומד על כ-94.8%. ההון עצמי המיוחס לבעלי המניות הסתכם לסך של 8.43 מיליארד שקל, ולחברה יתרות מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-150 מיליון שקל ומסגרות אשראי בלתי מנוצלות בסך של כ-1.1 מיליארד שקל.

החוב הפיננסי נטו לתאריך המאזן הינו כ-8 מיליארד שקל, המהווה כ-43% מסך המאזן (בניטרול מזומנים ושווה מזומנים).

מניית אמות ירדה ב-5.5% מתחילת השנה למחיר של 22.8 שקל המבטא שווי חברה של 10.7 מיליארד שקל.

שמעון אבודרהם, מנכ"ל אמות: "אנו מסכמים רבעון נוסף עם נתוני שיא, תוצר של צמיחה דו-ספרתית ב-NOI, ב-FFO וביתר הפרמטרים התפעוליים. פעילות המשרדים במעגל הראשון ממשיכה להציג תוצאות חזקות ולאחרונה דיווחנו על חתימת הסכם כוונות עם שוכר עוגן משמעותי להשכרת כ-55,000 מ"ר במגדל ToHa2 בהסכם ארוך טווח. בפעילות המשרדים במעגל השני והשלישי משך הזמן משלב המו״מ לחתימה הסופית מתארך, להערכתנו בשל תחושת אי הוודאות הכללית. בתחומי המסחר והלוגיסטיקה, בפריסה ארצית, הפעילות חזקה והתפוסה בנכסים מלאה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.