פרוייקט אומאמי קרסו נדל"ן קריית אונו
צילום: יח"צ
פרסום ראשון

שוק ההנפקות מתקרר: השוק לא מוכן לתמחור בקרסו; KSP דוחה הנפקה

קרסו ניסתה לגייס לפי 3.1 מיליארד שקל לפני הכסף; היא תאלץ להתפשר על הפחתה של 20% ומעלה או לבטל את ההנפקה; שורה של חברות דוחות או מבטלות הנפקות על רקע השוק הקשה
נתנאל אריאל | (2)

אחרי מבול של הנפקות בשנתיים האחרונות ובהמשך למפולת במחירי המניות המונפקות, הגופים המוסדיים הולכים צעד לאחור והופכים להיות בררנים יותר לגבי החברות המונפקות ובעיקר לגבי שוויין. הגיע הזמן. גל ההנפקות הסב הפסדים של מעל 40% בממוצע והיו הנפקות רבות שירדו גם 80% ומעלה. 

וזו לא חכמה בדיעבד. הכל היה ידוע מראש והצגנו את זה גם בכתבות באתר. אז למה הנפקות האלו הצליחו? אולי הסיבה קשורה ל"תן וקח" בין החתמים לגופים המוסדיים. זה דורש בירור רגולטורי, מדובר על מיליארדים שהתאדו מהפנסיה, קופות הגמל קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות שלכם. זה יותר חמור מכל הסדרי החוב שקיבלו כותרות ענק, זה יותר חמור ומזיק לשוק ההון יותר מכל דבר אחר - זה מחזק את הגישה של חלק גדול מהציבור שהבורסה היא קזינו ומקום שבו "לוקחים" לך את הכסף. זה כמובן לא נכון. הבורסה היא מקם שבו ניתן לייצר תשואה על פני שנים, אבל לכו תסבירו לגב' כהן מחדרה, איך זה ייתכן שהגופים שמנהלים לה את הכסף רכשו הנפקות שהסבו לה הפסדים של מעל 40% בממוצע. וכדי לא להשחיר את כולן, נזכיר שיש גם הנפקות טובות, של חברות ראויות ובמחיר הוגן. הן המיעוט, אבל יש כאלו וניתן לספור אותן על יד אחת, אולי שתיים. מנגד יש מעל 100 שהונפקו בתמחור מנופח או שבכלל לא היו אמורות להנפיק.  

גל ההנפקות העכור, הביא את המוסדיים להתנהל עכשיו בשמרנות ובררנות בהנפקות. ההנפקה של חברת קרסו נדל"ן שהיא חברה טובה, אבל במחיר גבוהה, בסימן שאלה, כאשר הגופים המוסדיים מדברים על הפחתה של 20% ומעלה.  קרסו ניסתה לגייס לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל, זה מנופח (הרחבה על ניתוח ההנפקה)

קרסו לא לבד. חברת KSP שעוסקת בייבוא ושיווק מחשבים, ציוד היקפי, סמארטפונים ועוד ביטלה את ההנפקה, על רקע אי הסכמה למחיר. גם קאי מלונות, MGS, איסכור וקוואליטי של איביאי ביטלו את ההנפקה.

בשבוע שעבר דיווחנו כי חברת האחזקות בתחום הנשק SK, של סמי קצב, שבין השאר אחראית על ייצור כלי הנשק המוכרים היטב בצה"ל 'תבור' וגם 'עוזי', מוותרת על הנפקת החברה בבורסה (או דוחה למועד לא ידוע). החברה רצתה להנפיק ב-2017 לפי שווי של 2 מיליארד שקל, ובשנה שעברה הוא ניסה להנפיק שוב לפי שווי של 1.5 מיליארד אך גל ביטולי ההנפקות בת"א בתקופה האחרונה בגלל התקררות השוק משפיעים גם עליה והחברה נאלצת לוותר על ההנפקה. 

גם בינת וחוליות ביטלו את ההנפקה (בסביבת החברה אומרים שהיא עדיין ברוד-שואו), וקסטרו 1.3% החליטה לסגת מההנפקה של אורבניקה. לחוליות שני מגזרי פעילות: תחום הזרימה הכולל פתרונות זרימה למערכות מים נקיים ולניקוז דלוחין בבתי מגורים הזוכה לצמיחה בעקבות תנופת הבניה בארץ ובעולם, ומגזר האחסון - הכולל פתרונות אחסון לשווקי התעשייה והרפואה. בחודשים האחרונים תכננו קרן טנא וקיבוץ שדה נחמיה לגייס 200 מיליון שקל להנפיק לפי שווי של 800 מיליון שקל אבל גם הם נאלצים כעת לוותר על ההנפקה.

בינת תקשורת מחשבים היא חברה שמציעה פתרונות ושירותי אינטגרציה לחברות סייבר ואבטחת מידע, ענן, דאטה סנטר וניהול רשתות, רצתה להנפיק במחצית הראשונה של 2022, לפי שווי של 800-900 מיליון שקל - וכעת גם היא נאלצת לוותר על כך. היא מעסיקה 700 עובדים ומכניסה מעל מיליארד שקל, ורושמת רווח נקי של עשרות מיליוני שקלים. החברה מהווה חלק מקבוצת רד- בינת בבעלות האחים זיספל ובבעלות הקבוצה יותר מ-20 חברות טכנולוגיה המייחסות לה הכנסה שנתית של כ-1.2 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שמעון 10/07/2022 11:48
    הגב לתגובה זו
    שטויות שום דבר לא מתקרר הכל רותח כולל מזג האויר
  • 1.
    שכחתם גם את תנובה ומחסני השוק (ל"ת)
    חן 10/07/2022 11:21
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).