שופרסל
צילום: Bizportal
דוחות

שופרסל אחרי הקורונה: ירידה של 7% בהכנסות, 21% ברווח התפעולי

שוב מוכח: הרווחיות של הקמעונאיות סבירה והיא לא הסיבה ליוקר המחיה. הרווחיות של שופרסל היא שליש מזו של שטראוס; ההכנסות ברבעון הרביעי עמדו על 3.6 מיליארד שקל, הרווח התפעולי עמד על 159 מיליון שקל, הרווח הנקי ירד ב-17% ל-100 מיליון - איך יהיו התוצאות של המתחרות?
נתנאל אריאל | (8)

חברת שופרסל 0.8% יורדת מהתוצאות החזקות שרשמה בזמן הקורונה ומדווחת על ירידה של 6.7% בהכנסות ל-3.6 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2021, וזאת לעומת 3.87 מיליארד שקל ברבעון המקביל. 

הרווח התפעולי ירד ב-21% ועמד על 159 מיליון שקל ברבעון לעומת 202 מיליון אשתקד, הרווח הנקי נפל גם הוא ב-17% והסתכם ב-100 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי מהווה 4.4% מההכנסות והרווח הנקי מהווה רק 2.8%.

השאלה המעניינת כעת היא האם מדובר במגמה שתבוא לידי ביטוי גם בדוחות של המתחרות של שופרסל, כמו רמי לוי -1.07% , יוחננוף 1.19% , ויקטורי 0.06% ואחרות. ינות ביתן שנשלטת ע"י אלקטרה צריכה 1.93%  הציגה ירידה.

יש חברי כנסת פופוליסטיים - אבל האמת היא שקמעונאיות המזון לא אחראיות ליוקר המחיה

בתקופה האחרונה תקפו חברי כנסת פופוליסטיים את רשתות השיווק וטענו כי המרווחים שלהם גדולים וחריגים מדי אבל כפי שכבר הצגנו ברבעון הקודם - זה פשוט לא נכון. מי שאחראים ל-50-60% מהמחיר שאתם משלמים בסופר על פירות וירקות הם החקלאים, כך קבעה בשבוע שעבר הוועדה הממשלתית לבדיקת פערי התיווך, אשר הוסיפה כי הרווחיות של הקמעונאיות בישראל לא חריגים בהשוואה לחברות קמעונאיות אחרות בעולם.

בנוסף, מי שעוד אחראיות ליוקר המחיה הן אולי היבואניות כמו שטראוס 3.57% - שהמרווחים שלהן גבוהים. הרווחיות של שטראוס היא פי 2-3 משל רמי לוי ושופרסל כאשר למשל - הרווחיות התפעולית של שטראוס היא 11.7% (לעומת כאמור 4.4% בשופרסל) ושיעור רווח נקי של 9% (לעומת 2.8% בשופרסל), וסקירה של הכלכלנית הראשית באוצר למעשה אישרה את בדיקת ביזפורטל בנושא.

ובחזרה לדוחות שופרסל - בחלוקה למגזרי פעילות:

מכירות שופרסל אונליין הסתכמו ב-2.8 מיליארד שקל בשנת 2021 והן מהוות כ-20.5% מכלל מכירות קמעונאות המזון, לעומת כ-20.3% בשנת 2020.

רשת Be הכניסה ברבעון הרביעי כ-256 מיליון שקל בהשוואה לכ-206 מיליון שקל בשנת 2020, גידול של כ-24.3% שנבע בעיקרו מפתיחת סניפים חדשים, גידול בפעילות האונליין, גידול במכירות החנויות הזהות ומפעילויות חדשות בתחום בדיקות הקורונה.

בשנת 2021 כולה הכניסה Be ב-2021 כ-966 מיליון שקל לעומת כ-815 מיליון שקל ב-2020 – גידול של כ-18.5%. 

המכירות בסניפים הזהים ברשת Be בשנת 2021 גדלו בכ-10.6% בהשוואה לשנת 2020.

הרווח התפעולי של רשת Be הסתכם ב-9 מיליון שקל בשנת 2021, בהשוואה להפסד תפעולי בסך של כ-19 מיליוני שקל בשנה הקודמת. על פי החברה, המעבר לרווח נבע מהגידול בהכנסות, מהתייעלות תפעולית והעמקת הסינרגיה התפעולית עם החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח התפעולי של רשת Be ברבעון הרביעי של שנת 2021 הסתכם ב-3 מיליוני שקל, בהשוואה לאיזון תפעולי ברבעון המקביל אשתקד.

יקי ודמני, יו"ר דירקטוריון שופרסל ואיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, אמרו על רקע הדוחות: "התוצאות משקפות את המשך המובילות בשוק הקמעונאות, תוך שימור תוצאות עסקיות. שנת 2021 התאפיינה ברובה ביציאה של מדינת ישראל מתקופת הסגרים של הקורונה שאפיינה את השנה שקדמה לה, ובכל זאת החברה הצליחה להגיע לתוצאות דומות לתוצאות השיא של אשתקד.

"מכירות החברה שירדו במהלך השנה הנן תוצאה ישירה של החזרה לשגרה ברוב ימי השנה, בהשוואה לימי שלושת הסגרים שאפיינו את שנת 2020. החברה ממשיכה בחיזוק אבני הליבה באסטרטגיית הצמיחה, ובראשם פעילות האונליין, רשת Be, פעילות שופרסל עסקים, שופרסל פיננסיים, מועדון הלקוחות, המותג הפרטי ועוד.

"החברה ממשיכה בפעילות לקידום חדשנות בתחומי העשייה שלה, כולל במוצרים ושירותים חדשים, בנכסים הדיגיטליים, בחוויה בסניפים הפיזיים, בשרשרת האספקה ובשירות הלקוחות. במקביל החברה פועלת לקידום התייעלות תפעולית וחסכון בהוצאות" 

תוצאות שנת 2021:

הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי בשנת 2021 הסתכמו  בכ-3.6 מיליארד שקל, קיטון של כ-6.7% לעומת הרבעון המקביל שהיה רבעון שיא בשנת 2020. הקיטון נבע בעיקרו ממגזר קמעונאות המזון שהושפע מהיחלשות השפעת משבר הקורונה וחזרת המשק לשגרה.

הרווח הגולמי בשנת 2021 הסתכם בכ-4 מיליארד שקל, המהווים כ27.2% מסך ההכנסות, בהשוואה לכ-4,043 מיליון שקל אשתקד, שהיוו כ-26.5% מסך ההכנסות. הגידול בשיעור הרווח הגולמי נובע בעיקרו משיפור בתנאי הסחר ומשינוי בתמהיל ההכנסות.

הרווח התפעולי בשנת 2021 הסתכם בכ-726 מיליון שקל, המהווים כ4.9% מסך ההכנסות לעומת כ-718 מיליון שקל שהיוו כ-4.7% מההכנסות בשנת 2020.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אני קונה רק בשוק או בירקניות ברחוב, ובמכולות קטנות. (ל"ת)
    אלון 23/03/2022 09:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלי 23/03/2022 07:58
    הגב לתגובה זו
    זאת התוצאה מכך שעזבו אותם עשרות אלפי לקוחות
  • 5.
    @@@@@ 22/03/2022 17:06
    הגב לתגובה זו
    הוא בכך שאנשים הפנימו שהם שודדים והפסיקו להיכנס לשם. אני אישית כבר שנים לא קניתי שם כלום! נכנס מדי פעם לראות מה המצב ומבין שכלום לא השתנה, תמיד הכי יקרים בשוק.
  • 4.
    דרור 22/03/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    שימשיכו לחשוב שהקהל מטומטם ויקנה במחירים יקרים , חוסכים במלאים , מה שצריך לרוב אין . אם ימשיכו כך התוצאות תהיינה בהתאם .
  • 3.
    רן 22/03/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
    הרווח הגולמי עלה ל 27.2% הם מעלים מחירים על חשבון הצרכן
  • 2.
    סתם אחד 22/03/2022 13:27
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר בכלל להשוות תעשיה לקמעונאות, הסיכון בתעשייה גדול הרבה יותר ולכן גם התשואה כשמצליחים. זאת גם הסיבה שלא פותחים עוד מפעלים, דורש השקעות הון גדולות, ידע, מיומנות. זה פשוט בורות להשוות בכלל לקמעונאות.
  • 1.
    אורן 22/03/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    הכנסות שנתיות ירדו רק ב 3%, הרווח הגולמי רק ב 1% וזה אחרי שנת קורונה מטורפת. הם לא מסכנים, הם מעלים מחירים ויש מקום ליותר תחרות ועובדה שרשתות בינלאומיות יכנסו לשוק. לגבי שטראוס - מורידים מכסים כדי להכניס יותר תחרות, שר האוצר פועל בתחום וזה טוב, אחרי שנים רבות שנתניהו לא עשה כלום.
  • נכון. הם פשוט גנבים! אל תכנסו אליהם. (ל"ת)
    @@@@@ 22/03/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.