יבואניות המזון רוצות להעלות את המחירים, ועל מי הציבור והתקשורת מפילים את האשמה? על רשתות המזון כמו רמי לוי -0.39% , שופרסל -1.47% , יוחננוף -0.93% , ויקטורי -1.74% ועוד.

אבל כפי שחשפנו כאן בביזפורטל כבר לפני מספר חודשים, הסיבה האמיתית ליוקר המחיה אלה היבואניות, שרושמות רווחיות חריגה של 11-14%, ואילו הרווחיות של רשתות השיווק נמוכה הרבה יותר ועומדת על 4-5% בלבד.

איך מצאנו את הסיבה הזו? פשוט קראנו את הדוחות הכספיים של היבואניות, כמו שטראוס -0.7% , ואת הדוחות של הקמעונאיות (למשל, כאן, וכאן). הכתובת הייתה ברורה, אבל חברי הכנסת והתקשורת - מיאנו לראות זאת. אחר כך גם רשות התחרות זימנה את מנהלי רשתות השיווק לחקירה. למה לעבוד קשה אם אפשר לחפש את הבעיה מתחת לפנס? (למרות שהיא לא שם).

כעת, גם במשרד האוצר מאשרים את הדברים. על פי ממצאי האוצר, ליבואני המזון והטואלטיקה, בדגש על עשרת היבואנים הגדולים - בשנת 2019 עמד שיעור הרווח לפני מס של החברות הגדולות  על 12.5%. מדובר בשיעור רווחיות חריג לענף המסחר הסיטונאי. סך הרווח של חברות אלו, עמד על 600 מיליון שקל. במצטבר, בין השנים 2019-2009 צברו אותן עשר חברות רווח לפני מס בסך כולל של 6.6 מיליארד שקל (במחירי 2019). השיא אגב, היה בשנת 2013 אז הרווחיות החריגה עמדה על 14.8%. באוצר מסבירים כי "זהו שיעור רווחיות חריג כשלעצמו לענף מסחר סיטונאי. סך הרווח לפני מס של אותם עשרה יבואנים עמד באותה שנה על כ-700 מיליון שקל (במחירי 2019), דהיינו רווח ממוצע של 70 מיליון שקל לחברה (מחציתן חברות משפחתיות)".

• אסם, שסטוביץ שטראוס ואחרות ישלמו רק 23 מיליון שקל קנס על וימשיכו לצחוק על הציבור
• הצביעות של היצרנים והיבואנים נמשכת - המטרה: תמיד להעלות מחירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה הרווחיות של המתחרות? רק 5.5%, כלומר לגדולות יש רווחיות חריגה גם ביחס לשאר היבואנים בענף - פי 2.3

באוצר מציינים כי שיעורי הרווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים הגדולים גבוהים משמעותית מזה של יתר היבואנים בענף. כך, בשנת 2019 היה שיעור הרווחיות של החברות הגדולות גבוה פי 2.3 מזה של יתר היבואנים בענף. שיעור הרווח לפני מס בקרב כלל היבואנים בענפים אלו עמד בשנת 2019 על 6.9%, כאשר בקרב היבואנים שאינם נמנים על עשרת הגדולים עמד שיעור הרווחיות על 5.5%. לטובה כדאי לומר שבהשוואה לשנת 2010 הפער הצטמצם משמעותית. או בלשון האוצר: "סביר להניח כי הירידה ברווחיות המסתמנת מאז שנת 2017 מוסברת לפחות בחלקה בכניסתה לתוקף של "רפורמת הקורנפלקס". והגדלת התחרותיות בענף".

עשרת היבואנים הגדולים בענפי המזון והטואלטיקה ריכזו בשנת 2019 כחמישית מסך המחזור של יבואני המזון והטואלטיקה. בהשוואה לשנת 2010 זוהי ירידה מתונה יחסית של 1.5 נקודות אחוז. מנגד, משקל אותם עשרה יבואנים גדולים בסך הרווח (לפני מס) בענף ירד באופן משמעותי, משיעור של קרוב למחצית הרווח המצרפי בענף בשנת 2010 לשיעור של 35.7% בשנת 2019. חלק מסוים מירידה זו מוסבר ביציאה מהענף של חברות עם הפסדים גדולים (הפסדים אלו מטים כלפי מטה את הרווח המצרפי).

כך הרווחיות החריגה נראית בגרף:

• קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
• מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה - ישראמקו פורשת מהמהלך
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

וכך נראית הרווחיות בכלל הענף, והרווחיות של המתחרות הקטנות:

מדובר בחברות פרטיות. ההמלצה שכולן יהיו חייבות בפרסום דוחות - לא יושמה

הבעיה היא על פי האוצר, ש"מרבית יבואני המזון הגדולים בישראל, כמו גם היבואנים הגדולים של מוצרי טואלטיקה, הינם חברות פרטיות, (לפיכך אינן נדרשות להגיש דוחות כספיים לציבור), מקשה על הציבור להבין באיזו מידה פערי המחיר בין מוצרים אלו בישראל למחירם במדינות מערביות, משקפים עלויות גבוהות יותר בישראל, ו/או מבטאים רמת תחרותיות נמוכה יותר". גם ועדת טרכטנברג הבחינה בכך והמליצה כי תהיה חובת פרסום דוחות של מונופולים מוכרזים - אלא שהמלצה זו לא יושמה. 

עם זאת, בשנים 2019-2017 נרשמה ירידה ברווחיות יבואני המזון והטואלטיקה, בפרט הגדולים שבהם, זאת לאחר זינוק חד ברווחיות זו מאז שנת 2005 ועד לשיא שנרשם בשנת 2013. באותה שנה גם נרשמה הרמה הגבוהה ביותר של מדד מחירי מזון (ללא ירקות ופירות), לפחות בעשרים השנים האחרונות.

לקריאה נוספת:

>>> עליית המחירים: "נדחה לאחרי החגים" קל מ"ננסה לפתור את הבעיה"

>>> ליברמן הפסיק לדבר ופנה למעשים והחברות התקפלו: אסם דחתה את העלאת המחירים

>>> ליברמן וברביבאי מבקשים מהחברות - "אל תעלו מחירים"; אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק

>>> ירידה של 3.2% בשוק מוצרי הצריכה ב-2021; צפי לעליות מחירים

השכר הממוצע בענף: 9.8 אלף שקל. ביבואניות הגדולות: 12 אלף. אבל מי המרוויחים? כנראה המנהלים

על פי נתוני האוצר, בשנת 2019 העסיקו כלל יבואני המזון והטואלטיקה כ-32 אלף עובדים, בשכר חודשי ממוצע של 9.8 אלף שקל. עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים הגדולים העסיקו באותה שנה כארבעת אלפים עובדים, בשכר ממוצע של  12.1 אלף שקל, ברוטו לחודש, כלומר גבוה ב-33% מאשר בשאר החברות עם זאת, פער זה בשכר העובדים נמוך משמעותית מפערי הרווחיות בין החברות הגדולות ליתר החברות, ובאוצר טוענים כי "יש בכך כדי לרמז כי החברות הגדולות חולקות באופן מצומצם את הרנטה שהם גורפים עם עובדיהם".

בעוד שהשכר הממוצע בעשירון העליון של המועסקים בקרב עשרת היבואנים הגדולים עמד בשנת 2020 על 37.1 אלף שקל, ברוטו לחודש, בעשירון החמישי עמד שכר זה על 8.6 אלף שקל בלבד.

באופן מפתיע, בשנת הקורונה, 2020, נרשמה דווקא ירידה של כ-5% במספר המועסקים בעשרת יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים, חרף הביקוש הגובר למוצרים אלו על רקע מגפת הקורונה. 17% מהעובדים בחברות אלו הוצאו לחל"ת. באוצר אומרים כי "רובם ככולם של עובדים אלו שהוצאו לחל"ת התרכזו באחת מהחברות הגדולות. המשמעות היא כי לאותן חברות נחסכו תשלומי שכר בהיקפים לא מבוטלים, בתקופה בה נהנו מגידול במכירות".

מה הפתרון? פתיחת השוק לתחרות והגדלת היבוא מחו"ל

על פי נתוני ה-OECD יבוא המזון כאחוז מהתמ"ג בישראל הוא נמוך ועמד בשנת 2019 על 1.4% בלבד, בשליש התחתון של המדינות.

פתיחת השוק ליבוא היא על פי האוצר "אחד האמצעים להגברת התחרותיות בענפי המשק הסחירים", זאת גם לאחר שיעור גידול של 30% ביבוא המזון (בערכים דולריים) בשנים 2019-2015

בהשוואת מחירי מוצרי המזון והטואלטיקה בישראל לעומת מדינות ה-OECD, מצביע האוצר על פערים משמעותיים במרבית המוצרים. גם כאשר בוחנים את התפתחות מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) בשני העשורים האחרונים ניכרת עליית מחירים חדה יותר באופן משמעותי מאשר זו שנרשמה במדד המחירים לצרכן - עליה של 50% לעומת 33%, בהתאמה.