חברת שטראוס -0.04%  אחת מחברות הדגל של הכלכלה הישראלית, חברה שהפכה גלובלית בעשור האחרון, חברה שמשתרעת על עשרות מדפים בסופרים, היא אומנם גאווה מקומית, אבל כשבוחנים את הדוחות שלה עולה שם תשובה לשאלות הכי פופולאריות בשנים האחרונות - למה מחירי המזון עולים ומי אחראי על העלייה הזו? התשובה היא שטראוס ויצרניות המזון. 

אבל, רגע, אין בסיפור הזה אשמים. שטראוס רוצה להרוויח לטובת בעלי המניות שלה. זה מוצדק ונכון. אנחנו בעולם קפיטליסטי וזה עדיף על תרחישים אחרים. הבעיה היא שאיכשהו תמיד הזרקור מופנה לרשתות המזון  - שופרסל, רמי לוי, ויקטורי ועוד. לפני כשבוע זרקו את רמי לוי מהכנסת בעת שדיבר והסביר את הרווחיות שלו מול חברי הכנסת שהציגו בורות ופופוליזם. הוא אמר להם משהו בסגנון - "חברי כנסת נכבדים, אני מרוויח 2%-3% בלבד. מה אתם רוצים?" הם לא רוצים שום דבר קונקרטי, מר לוי. הם רוצים כותרות בעיתונים. אז הוא אמר להם שהם פופוליסטים והרחיקו אותו מהמליאה. רגע, איפה היו מנהלי שטראוס? לא ראינו אותם בכנסת.  

הטבלה הזו שצמודה לדוחות של שטראוס שפורסמו היום מספרת את כל הסיפור. רווחיות פנומנלית של כמעט 9% בשורה התחתונה פי 3 מרמי לוי ורשתות אחרות. אם מישהו "אשם" ביוקר המחייה זו שטראוס לצד יצרניות אחרות, רק חשוב שתפנימו - החברות האלו לוקחות סיכון, הן מייצרות, הן מפתחות מוצרים חדשים. מגיע להן להרוויח יותר מהמתווכים עצמם שלוקחים את הסחורה שלהן ושמים על המדפים. השאלה בכמה יותר?

• שטראוס: צמיחה בהכנסות וברווח התפעולי אך ירידה ברווח
• מניית שטראוס התאוששה - יש לזה 3 סיבות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זה לא רק הרווח בשורה התחתונה. הרווח הזה כולל מצד אחד רווחים שלא קשורים לפעילות, אבל שיעור הרווחיות מוטה כלפי מטה בגלל שיטה חשבונאית. האמת היא שבמדד הנכון יותר - הרווחיות התפעולית, מקבלים תוצאות ברורות יותר. הרווחיות התפעולית של שטראוס מדהימה - 11%-14% על פני השנים האחרונות. רשתות השיווק באזור של 4%-5%.   

ונעברו לדוחות של שטראוס. ענקית המזון מדווחת על הכנסות של 2.2 מיליארד שקל ברבעון השלישי, לעומת 2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA טיפס ב-14.5% מיליון שקל, לרמה של 389 מיליון שקל - בהשוואה ל339 ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי עמד על 300 מיליון שקל, לעומת 250 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-204 מיליון שקל, לעומת 158 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

גיורא בר-דעה מנכ"ל קבוצת שטראוס: "שטראוס ממשיכה במסע הצמיחה לצד התמודדות עם השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה העולמית. השפעה זאת באה לידי ביטוי בין היתר בעליה גלובלית במחירי הסחורות, עלויות השינוע בעולם ותעריפי האנרגיה לתעשייה. הנהלת הקבוצה פועלת על מנת לשמור על החוסן והיציבות לצד השקעות שיבטיחו את התאמת החברה והמשך צמיחתה גם בעתיד. בהתאם לכך, מציגה קבוצת שטראוס צמיחה בעסקי הליבה לצד פירות ראשוניים מהשקעתה האסטרטגית בחדשנות ובתעשיית הפודטק שהשפיעו לטובה על רווחי החברה ברבעון זה. במקביל מבצעת הקבוצה השקעות בתחומי הקיימות ומשפרת באופן מתמיד את מדדי ה-ESG. כל אלו יחד מהווים את הרכיבים להמשך חוסנה וצמיחתה של הקבוצה בעתיד".

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

על אף העלייה בהכנסות, החברה מדווחת על יציבות ברווח הגולמי שהסתכם בכ- 828 מיליון ש"ח וירידה קלה ברווח התפעולי (לפני רווחי החממה) שהסתכם בכ- 248 מיליון ש"ח. השחיקה ברווחיות הגולמית והתפעולית נובעת ברובה מעליית מחירי חומרי גלם, בעיקר קפה ירוק וחלב וכן בשל עלייה בעלויות הייצור וההובלה בעולם בעקבות השפעת ממשבר הקורונה. בשורת הרווח מדווחת שטראוס על עלייה של כ- 20% ברווח התפעולי לכ- 300 מיליון ש"ח ושל כ- 28.1% ברווח הנקי לכ- 204 מיליון ש"ח. עלייה זו נובעת מרווח של כ- 52 מיליון ש"ח שרשמה החברה מפעילות הפודטק הנובע בעיקרו מסבב הגיוס המרשים של חברת אלף פארמס, מפתחת הבשר המתורבת. כמו כן, לחממה הצטרפה בשבועות האחרונים חברה חדשה המייצרת בשר דגים מתורבת.