אופל בלאנס מדווחת על רווחי שיא - לא צופה פגיעה מהותית מהקורונה
חברת ניכיון הצ'קים אופל בלאנס 1.74% דיווחה על גידול של 8% בהכנסות ועלייה של 9% ברווח הנקי ברבעון הראשון. הודיעה על חלוקת דיבידנד של 3.2 מיליון שקל. מניית החברה צללה בכ-60% מתחילת החודש ונסחרת כעת במכפיל 6.4 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. במקביל, הודיעה החברה על אישור תכנית רכישה עצמית של אג"ח ג' בהיקף של עד 49 מיליון שקל.
הכנסות אופל בלאנס לרבעון הרביעי של 2019 הסתכמו בכ-17.6 מיליון שקל, עלייה של כ-7.7% ביחס להכנסות של כ-16.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-6.9 מיליון שקל, עלייה של כ-9.2% ביחס לרווח נקי של כ-6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ההכנסות נטו, בניכוי הפסדים מירידת ערך לקוחות וחייבים הסתכמו בכ-14.1 מיליון שקל, אשר היוו כ-79.9% מההכנסות, גידול של כ-11.6% לעומת כ-12.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אשר היוו כ-77.1% מההכנסות.
השפעות משבר הקורונה
החברה מעריכה כי נכון להיום להתפשטות נגיף הקורונה לא צפויה השפעה מהותית על פעילותה העסקית. להערכת החברה משבר הקורונה יכול להביא לעלייה בדרישה לאשראי חוץ בנקאי (לקוחות קיימים ולקוחות חדשים). עם זאת, מעריכה החברה כי ככל וימשכו המגבלות על התקהלויות כך גם עלול להיגרם נזק גדול יותר ליכולת הישרדותם של עסקים קטנים ובינוניים. מאחר ולחברה פיזור רחב של לקוחות ומושכים, לא קיים, למועד דוח זה, חשש לפגיעה מהותית בתוצאות פעילות החברה.
גידול מתון בהוצאות התפעול
ברמה התפעולית, הציגה החברה גידול יחסי בהוצאות התפעול, באופן בו חלה עלייה בשולי הוצאות התפעול לרמה של כ-26.9% ברבעון הרביעי של 2019, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-26.9% ברבעון המקביל אשתקד.
- אופל בלאנס: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, תיק האשראי מתקרב לחצי מיליארד שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הגידול בהיקף הפעילות והרווחיות הגולמית כאמור, הביא לעלייה ברווח התפעולי אשר הסתכם בכ-9.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019, על שולי רווחיות תפעולית של 52.2%, וגידול של כ-10.9% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-8.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-50.7%.
דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס השקעות: "אופל ממשיכה לצמוח בצורה מבוקרת ואחראית תוך ניהול סיכונים משמעותי הבא לידי ביטוי בפיזור אדיר בתיק הלקוחות. את שנת 2019 סיימנו עם הכנסות ורווח שיא הודות לניסיון ולידע הרב אשר נצבר בקבוצה מזה 24 שנים. במהלך השנה צמצמנו משמעותי את החו"מס אשר הסתכם בכ-0.31% מסך עסקאות הניכיון.
"במהלך השנה התחלנו את פעילות הסניף בחיפה המשרת לקוחות חדשים וכן לקוחות קיימים של הקבוצה מסניפים אחרים ברחבי הארץ. אנו מעריכים כי הסניף בחיפה יהיה רווחי כבר בסוף שנת 2020 ויתרום להמשך הצמיחה של הקבוצה כולה. הודות למח"מ הקצר בתיק הלקוחות והכרת פעילותם אנו יודעים לעמוד איתנים גם בעיתות משבר. במשברים קודמים ידענו לצמוח ואנו חושבים כי גם תקופה זו מהווה הזדמנות עבורנו להמשך צמיחה".
- בכמה אחוז מהתיק אתם צריכים סחורות - התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 1.אמנון גאלי 26/07/2020 16:55הגב לתגובה זועכשיו זה לא זמן טוב להשקיע במניות בכלל, אבל בלי קשר במניות חברות הנכיון תמיד מזוכן להשקיע. במסווה של שוק אפור שבסוף יתגלה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
