הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס
צילום: יח"צ

אופל בלאנס מדווחת על רווחי שיא - לא צופה פגיעה מהותית מהקורונה

דיווחה על גידול של 8% בהכנסות ועלייה של 9% ברווח הנקי ברבעון הראשון; המניה צללה בכ-60% מתחילת החודש; הודיעה על תכנית רכישה עצמית של אג"ח בהיקף של עד 49 מיליון שקל
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה אופל בלאנס דני מזרחי ניכיון צקים

חברת ניכיון הצ'קים אופל בלאנס 0.21% דיווחה על גידול של 8% בהכנסות ועלייה של 9% ברווח הנקי ברבעון הראשון. הודיעה על חלוקת דיבידנד של 3.2 מיליון שקל. מניית החברה צללה בכ-60% מתחילת החודש ונסחרת כעת במכפיל 6.4 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. במקביל, הודיעה החברה על אישור תכנית רכישה עצמית של אג"ח ג' בהיקף של עד 49 מיליון שקל.

הכנסות אופל בלאנס לרבעון הרביעי של 2019 הסתכמו בכ-17.6 מיליון שקל, עלייה של כ-7.7% ביחס להכנסות של כ-16.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-6.9 מיליון שקל, עלייה של כ-9.2% ביחס לרווח נקי של כ-6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההכנסות נטו, בניכוי הפסדים מירידת ערך לקוחות וחייבים הסתכמו בכ-14.1 מיליון שקל, אשר היוו כ-79.9% מההכנסות, גידול של כ-11.6% לעומת כ-12.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אשר היוו כ-77.1% מההכנסות.

השפעות משבר הקורונה

החברה מעריכה כי נכון להיום להתפשטות נגיף הקורונה לא צפויה השפעה מהותית על פעילותה העסקית. להערכת החברה משבר הקורונה יכול להביא לעלייה בדרישה לאשראי חוץ בנקאי (לקוחות קיימים ולקוחות חדשים). עם זאת, מעריכה החברה כי ככל וימשכו המגבלות על התקהלויות כך גם עלול להיגרם נזק גדול יותר ליכולת הישרדותם של עסקים קטנים ובינוניים. מאחר ולחברה פיזור רחב של לקוחות ומושכים, לא קיים, למועד דוח זה, חשש לפגיעה מהותית בתוצאות פעילות החברה. 

גידול מתון בהוצאות התפעול

ברמה התפעולית, הציגה החברה גידול יחסי בהוצאות התפעול, באופן בו חלה עלייה בשולי הוצאות התפעול לרמה של כ-26.9% ברבעון הרביעי של 2019, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-26.9% ברבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, הגידול בהיקף הפעילות והרווחיות הגולמית כאמור, הביא לעלייה ברווח התפעולי אשר הסתכם בכ-9.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019, על שולי רווחיות תפעולית של 52.2%, וגידול של כ-10.9% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-8.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-50.7%.

דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס השקעות: "אופל ממשיכה לצמוח בצורה מבוקרת ואחראית תוך ניהול סיכונים משמעותי הבא לידי ביטוי בפיזור אדיר בתיק הלקוחות. את שנת 2019 סיימנו עם הכנסות ורווח שיא הודות לניסיון ולידע הרב אשר נצבר בקבוצה מזה 24 שנים. במהלך השנה צמצמנו משמעותי את החו"מס אשר הסתכם בכ-0.31% מסך עסקאות הניכיון.

"במהלך השנה התחלנו את פעילות הסניף בחיפה המשרת לקוחות חדשים וכן לקוחות קיימים של הקבוצה מסניפים אחרים ברחבי הארץ. אנו מעריכים כי הסניף בחיפה יהיה רווחי כבר בסוף שנת 2020 ויתרום להמשך הצמיחה של הקבוצה כולה. הודות למח"מ הקצר בתיק הלקוחות והכרת פעילותם אנו יודעים לעמוד איתנים גם בעיתות משבר. במשברים קודמים ידענו לצמוח ואנו חושבים כי גם תקופה זו מהווה הזדמנות עבורנו להמשך צמיחה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמנון גאלי 26/07/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
    עכשיו זה לא זמן טוב להשקיע במניות בכלל, אבל בלי קשר במניות חברות הנכיון תמיד מזוכן להשקיע. במסווה של שוק אפור שבסוף יתגלה.
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה עופר ינאי נופר אנרגיה

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

להמשך הכתבה לחץ כאן
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

להמשך הכתבה לחץ כאן