הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
גידי גוב עומר אדם בזק
צילום: מסך

אלו האיומים המרכזיים העומדים בפני בזק

למה מניית חברת התקשורת איבדה יותר מ-6% ביומיים, ומה מחיר היעד של המניה לפי האנליסטים של בנק לאומי?
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אילנית שרף אינטר בזק ביבי נתניהו הוט פסגות פרטנר שאול אלוביץ'

מניית בזק -0.34% אשר סובלת לאחרונה מרמת תנודתיות גבוהה, נפלה אתמול ב-3.7% והיום במסגרת המסחר בבורסה איבדה עוד כ-2.5%, כאשר ברקע דיווחים לפיהם חברת התקשורת הוט, בוחנת אפשרות להתפצל לשתי חברות שונות, חברת שירותים וחברת תשתיות אליה יוכנס שותף אסטרטגי אשר יסייע במימון פריסת סיבים אופטיים.

בנוסף, בתחילת השבוע הודיעו המשטרה ורשות ניירות ערך כי סיימו את החקירה בתיק 4,000 וכי המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לקבלת שוחד מאיש העסקים שאול אלוביץ, מי שהיה הבעלים של בזק ואתר וואלה.

האיום המרכזי החדש - פיצול הוט

בהתייחס לאירועי הימים האחרונים במניית בזק, אמר ל-Bizportal ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר כי "הסיבה המרכזית לירידות במניית בזק ביומיים האחרונים הינה כי המשקיעים רואים בכוונת הוט להתפצל ולהכניס משקיע אסטרטגי כאיום על בזק, כאשר במקביל, פריסת הסיבים האופטיים של המתחרים סלקום (בעתיד סלקום-IBC) ופרטנר, צפויה להגביר את התחרות. בעניין תיק 4,000, צריך לציין שהתיק כבר לא ממש רלוונטי לשוק ההון. הגורמים המעורבים בפרשה כבר לא נמצאים בבזק וגם אם תהיה בעתיד השפעה כלשהי על הפעילות העסקית של החברה, להערכתי היא תהיה שולית".

אילנית שרף, מנהלת מחלקת המחקר של פסגות "נוכח מצבה הפיננסי של הוט אשר נתפס כחלש ביותר מבין חברות התקשורת, בין היתר, בהתחשב במצבה של החברה האם בצרפת, השוק לא לקח בחשבון עד כה כניסה של החברה כשחקנית נוספת בתחום הסיבים האופטיים, כאשר אם הוט אכן תממש את המהלך של פיצול החברה והכנסת שותף אסטרטגי כמובן שמדובר בעליית מדרגה ברמת התחרות לבזק שתיאלץ להתמודד גם עם הוט, בנוסף לסלקום ופרטנר". 

משרד התקשורת עוין לבזק?

לדברי יעקובי, הסנטימנט במניית בזק מושפע גם מיחס הרגולטור לחברה שנתפס בעיני המשקיעים כעוין. "כנראה שבמשרד התקשורת לא מתייחסים לכך שגם המדינה תלויה בתשתית של בזק ומנסים לתפוס את המקל בשני קצותיו", אמר יעקובי. 

גם לדברי שרף, יחסו של הרגולטור לחברת בזק בתחום התשתית לא ברור ועשוי להשפיע מהותית על תוצאות החברה. "בעוד בתחום הסלולר, במשרד התקשורת הבהירו כי הם מבינים שהתחרות מאד קשה ואין מקום ללחוץ עוד את המחירים כלפי מטה, לא ברור כרגע איך משרד התקשורת, תחת המנכ"ל החדש הולך להתנהל בהיבט הקווי מול בזק. מצד אחד הוא הבהיר כי הוא מבין שהוא לא יכול לחסל חברות ושחברות התקשורת צריכות להרוויח בכדי להשקיע בתשתיות, מצד שני, עופר רז-דרור, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת אמר שהוא יעשה הכל כדי ליצור תחרות לתשתית של בזק", אמרה שרף.

"יש הרגשה שהעברת השליטה בבזק נתקעה"

בעניין העברת השליטה בבזק, אינטרנט זהב הודיעה באמצע חודש אוקטובר כי החלה בהליך בחינת מכירת אחזקותיה, כאשר לדברי יעקובי "יש הרגשה בקרב המשקיעים כי כל עניין העברת השליטה בבזק נתקע. מי ירכוש את השליטה בחברה? האם יש בכלל מתמודדים? הצפי בשוק היה כי העברת השליטה תבוצע עד סוף השנה, אולם כרגע מדברים על הרבעון הראשון של 2019, אבל עד שלא יחשפו שמות של מתמודדים רציניים על השליטה בבזק, השוק ימשיך לגלות עצבנות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בלאומי שוקי הון מעלים את מחיר היעד ל-3.9 שקלים

בסקירה שפרסם היום גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון דווקא עלה מעט מחיר היעד של בזק "מחיר היעד שלנו עולה במעט, מ-3.8 ל-3.9 שקלים למניה. העלייה נובעת מעלייה בשווי של פלאפון מחד, וירידה בשווי של בזק (קווי) מאידך. אנו ממשיכים לתת ביטוי לנכס המס בקצב ניצול יותר נמוך, וגם להתייעלות עתידית, אף על פי שהאי ודאות פה משמעותית. לאחר הירידה במניה לאחרונה, מחיר היעד שלנו גוזר דיסקאונט של 5%. אנו נשארים בהמלצת משקל חסר בשל הציפיה כי התחרות תמשיך להעיב על הסנטימנט בזמן הקצר". מניית בזק ננעלה היום במחיר של 4.07 שקלים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טרש 06/12/2018 03:24
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו ככה ונקנה מניות יותר בזול לכו על זה בהצלחה
  • 2.
    מימוני 04/12/2018 22:42
    הגב לתגובה זו
    והיה ידוע זמן רב קודם. עד שהוט יגייסו משקיע, אם בכלל, ועד שהרגולטור יםתח יחסי שנאה לבזק, המניה כבר תטוס מעל 5 שח. רק לפני שנה וחצי, אותם אנליסטים, נתנו לה מחיר יעד של 9 שח, והיא נסחרה ב7.5 שח. אז מספיק עם כל ההפחדות הללו. ברגע שיתחיל מאבק השליטה, בזק תטוס אפילו עד 6 שח.
  • 1.
    אחד שיודע 04/12/2018 21:20
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ישקיע שקל הוט עם מליון שקל בקופה וסלקום עם 3 מליארד שקל חוב איךהם יכלו להשקיע כסף לחרטה שנקרא סיבים אופטיים פשוט עובדים על כולם
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן