אפקט רוסיה: כלכלית ירושלים רשמה הפסד של 114 מיליון שקל ברבעון הראשון
כלכלית ירושלים מסכמת את הרבעון הראשון של 2015 עם הפסד כולל לבעלי מניות החברה של 114 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-67 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – הירידה ברווחים נובעת מהמשבר הכלכלי ברוסיה עקב הירידה החדה במחירי הנפט במדינה.
ההכנסות מנכסים מניבים הסתכמו בכ-347 מיליון שקל, זאת לעומת כ-362 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-4%. הרווח הגולמי מנכסים מניבים (NOI), הכולל הכנסות משכירות ומדמי ניהול ואחזקה, בניכוי עלויות ניהול ואחזקת המבנים, הסתכם בתקופת הדוח לכ-245 מיליון שקל, לעומת כ-254 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-3.5%.
הרווח הגולמי מנכסים מניבים זהים (Same property NOI), בנטרול השפעת שערי חליפין, הסתכם בתקופת הדוח לכ-243 מיליון שקל, לעומת כ-249 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי מנכסים מניבים זהים (Same property NOI), בנטרול השפעת שערי חליפין, למעט בגין הפעילות ברוסיה ובמדינות חבר העמים, עלה בתקופת הדוח בשיעור של כ- 0.8% למול התקופה המקבילה אשתקד, וזאת על אף ירידת המדד בשיעור של למעלה מ- 1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
סך הכנסות החברה הסתכם בתקופת הדוח לכ- 498 מיליון שקל לעומת כ-482 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, מתוכם בגין נכסים מניבים סך של כ- 347 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2015, לעומת סך של כ-362 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- מבני תעשיה - FFO של 282 מיליון שקל בתשעה חודשים - עליה של 9%
- דודו זבדה - מרואה חשבון אפור לאחד המנהלים המוערכים בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההון המיוחס לבעלי מניות החברה ליום 31 במארס 2015 הסתכם לכ-2.031 מיליארד שקל לעומת כ- 2.140 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר, 2014. ליום 31 במארס 2015, לקבוצה נדל"ן להשקעה בשווי של כ-14.8 מיליארד שקל, מתוכו נדל"ן מניב בשווי של כ- 13.7 מיליארד שקל. המניב הכנסות בהיקף שנתי של כ- 1.4 מיליארד שקל.
נציין שאג"ח החברה נסחרות בתשואה דו ספרתית, דבר המסמן את רמת הסיכון שהמשקיעים רואים בחברה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
