פישמן מממש בענק: מבני תעשייה מכרה נכסים בתאילנד וקנדה ב-255 מיליון שקל

חברת מבני תעשייה מכרה פרויקט מלונאות ומגורים בבנגקוק ב-115 מיליון שקל ואת קניון מריוול בקנדה בכ-140 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

חברת מבני תעשיה, מקבוצת פישמן, הודיעה היום (ה') על השלמת מכירת 18% מזכויות נכס בתאילנד תמורת כ-115 מיליון שקל. החברה, אשר החזיקה עד היום כ-50% מהפרויקט, השלימה היום מכירת חלק מזכויותיה לשותף המקומי כך שלאחר המכירה מחזיקה בכ-32% מהפרויקט והשותף המקומי בכ-68%.

הרווח (ברוטו, לפני הוצאות מכירה ולפני השפעות מס) שצפויה החברה לרשום ברבעון השלישי של שנת 2013, מוערך בכ- 50 מיליון שקל. תזרים המזומנים הפנוי לחברה כתוצאה מהמכירה, יעמוד על סך של כ-115 מיליון שקל.

פרויקט MahaNakhon בבנגקוק נרכש על ידי החברה בשנת 2008. הפרויקט משתרע על קרקע בשטח של כ- 13,800 מ"ר, המצויה בלב המרכז העסקי והפיננסי של בנגקוק וכולל שטח בנוי של כ- 136,000 מ"ר. במרכז הפרויקט יבנה גורד שחקים בן 77 קומות, הצפוי להיות הגבוה ביותר בבנגקוק, בו יהיו כ- 200 דירות יוקרה ומלון בן כ- 150 חדרים. בנוסף, יכלול הפרויקט כ- 15,500 מ"ר שטחי מסחר, שטחי חניות ושטחים ציבוריים. רשת Marriott International תנהל את המלון תחת המותג "Edition" ואת מגורי היוקרה תחת המותג היוקרתי "Ritz-Carlton".

נכון להיום, בניית מגדל המגורים והמלון בעיצומה ובניית המרכז המסחרי הצמוד למגדל בשלבי סיום. השלמת הפרויקט מתוכננת לסוף שנת 2015. עד היום נמכרו כ- 60% מהדירות בפרויקט. בניית הפרויקט ממומנת על ידי בנק מקומי בהיקף אשראי כולל של 5,700 מיליון באהט (כ-675 מיליוני שקל).

בנוסף, הודיעה החברה לפני מספר ימים גם על השלמת מכירת קניון מריוול. מדובר בעסקה למכירת קניון בשטח להשכרה של כ- 20,000 מ"ר באוטווה שבקנדה. התמורה במכירה עומדת על כ- 140 מיליון שקל והתזרים הפנוי לחברה (לפני מס והוצאות מכירה) עומד על כ- 50 מיליון שקל.

משה מורג, מנכ"ל מבני תעשיה אמר היום: "בימים אלו השלמנו שתי עסקאות שנעשו כחלק ממדיניות החברה למימוש נכסים , כשהרווח והתזרים הפנוי ממכירתם, יתרמו לחוסנה הפיננסי של החברה ולהמשך ייזום ופיתוח עסקיה בארץ ובעולם. בתאילנד, ניצלנו הזדמנות עסקית למכירת חלק מזכויות החברה בפרויקט ברווחיות יפה. ואילו קניון מריוול, הינו נכס שמיצה את הפוטנציאל ההשבחה שלו והבשיל לכדי מכירה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 15/08/2013 17:40
    הגב לתגובה זו
    עוד מהזמן של קרן רונית שכולם אמרו הלל על עסקיו ושהוא גמר את הקריירה וכמו עוף החול הבן אדם נסע לחו"ל לתקופה של כמה שנים חזר ושילם את חובו ותראו אותו כמו גדול הבן אדם הפך לגיטימי ומשתדל למכור בזמן ולא בשיא וההבדל עצום.לכן אם אתם רוצים לישון בלילה ברגוע תעקבו אחר אליעזר...
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס

אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקוואריוס

אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע  . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת. 

במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.

תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.

אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.

מצגי השווא והדגלים האדומים