פישמן מממש בענק: מבני תעשייה מכרה נכסים בתאילנד וקנדה ב-255 מיליון שקל

חברת מבני תעשייה מכרה פרויקט מלונאות ומגורים בבנגקוק ב-115 מיליון שקל ואת קניון מריוול בקנדה בכ-140 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

חברת מבני תעשיה, מקבוצת פישמן, הודיעה היום (ה') על השלמת מכירת 18% מזכויות נכס בתאילנד תמורת כ-115 מיליון שקל. החברה, אשר החזיקה עד היום כ-50% מהפרויקט, השלימה היום מכירת חלק מזכויותיה לשותף המקומי כך שלאחר המכירה מחזיקה בכ-32% מהפרויקט והשותף המקומי בכ-68%.

הרווח (ברוטו, לפני הוצאות מכירה ולפני השפעות מס) שצפויה החברה לרשום ברבעון השלישי של שנת 2013, מוערך בכ- 50 מיליון שקל. תזרים המזומנים הפנוי לחברה כתוצאה מהמכירה, יעמוד על סך של כ-115 מיליון שקל.

פרויקט MahaNakhon בבנגקוק נרכש על ידי החברה בשנת 2008. הפרויקט משתרע על קרקע בשטח של כ- 13,800 מ"ר, המצויה בלב המרכז העסקי והפיננסי של בנגקוק וכולל שטח בנוי של כ- 136,000 מ"ר. במרכז הפרויקט יבנה גורד שחקים בן 77 קומות, הצפוי להיות הגבוה ביותר בבנגקוק, בו יהיו כ- 200 דירות יוקרה ומלון בן כ- 150 חדרים. בנוסף, יכלול הפרויקט כ- 15,500 מ"ר שטחי מסחר, שטחי חניות ושטחים ציבוריים. רשת Marriott International תנהל את המלון תחת המותג "Edition" ואת מגורי היוקרה תחת המותג היוקרתי "Ritz-Carlton".

נכון להיום, בניית מגדל המגורים והמלון בעיצומה ובניית המרכז המסחרי הצמוד למגדל בשלבי סיום. השלמת הפרויקט מתוכננת לסוף שנת 2015. עד היום נמכרו כ- 60% מהדירות בפרויקט. בניית הפרויקט ממומנת על ידי בנק מקומי בהיקף אשראי כולל של 5,700 מיליון באהט (כ-675 מיליוני שקל).

בנוסף, הודיעה החברה לפני מספר ימים גם על השלמת מכירת קניון מריוול. מדובר בעסקה למכירת קניון בשטח להשכרה של כ- 20,000 מ"ר באוטווה שבקנדה. התמורה במכירה עומדת על כ- 140 מיליון שקל והתזרים הפנוי לחברה (לפני מס והוצאות מכירה) עומד על כ- 50 מיליון שקל.

משה מורג, מנכ"ל מבני תעשיה אמר היום: "בימים אלו השלמנו שתי עסקאות שנעשו כחלק ממדיניות החברה למימוש נכסים , כשהרווח והתזרים הפנוי ממכירתם, יתרמו לחוסנה הפיננסי של החברה ולהמשך ייזום ופיתוח עסקיה בארץ ובעולם. בתאילנד, ניצלנו הזדמנות עסקית למכירת חלק מזכויות החברה בפרויקט ברווחיות יפה. ואילו קניון מריוול, הינו נכס שמיצה את הפוטנציאל ההשבחה שלו והבשיל לכדי מכירה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 15/08/2013 17:40
    הגב לתגובה זו
    עוד מהזמן של קרן רונית שכולם אמרו הלל על עסקיו ושהוא גמר את הקריירה וכמו עוף החול הבן אדם נסע לחו"ל לתקופה של כמה שנים חזר ושילם את חובו ותראו אותו כמו גדול הבן אדם הפך לגיטימי ומשתדל למכור בזמן ולא בשיא וההבדל עצום.לכן אם אתם רוצים לישון בלילה ברגוע תעקבו אחר אליעזר...
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.