פישמן מממש בענק: מבני תעשייה מכרה נכסים בתאילנד וקנדה ב-255 מיליון שקל
חברת מבני תעשיה, מקבוצת פישמן, הודיעה היום (ה') על השלמת מכירת 18% מזכויות נכס בתאילנד תמורת כ-115 מיליון שקל. החברה, אשר החזיקה עד היום כ-50% מהפרויקט, השלימה היום מכירת חלק מזכויותיה לשותף המקומי כך שלאחר המכירה מחזיקה בכ-32% מהפרויקט והשותף המקומי בכ-68%.
הרווח (ברוטו, לפני הוצאות מכירה ולפני השפעות מס) שצפויה החברה לרשום ברבעון השלישי של שנת 2013, מוערך בכ- 50 מיליון שקל. תזרים המזומנים הפנוי לחברה כתוצאה מהמכירה, יעמוד על סך של כ-115 מיליון שקל.
פרויקט MahaNakhon בבנגקוק נרכש על ידי החברה בשנת 2008. הפרויקט משתרע על קרקע בשטח של כ- 13,800 מ"ר, המצויה בלב המרכז העסקי והפיננסי של בנגקוק וכולל שטח בנוי של כ- 136,000 מ"ר. במרכז הפרויקט יבנה גורד שחקים בן 77 קומות, הצפוי להיות הגבוה ביותר בבנגקוק, בו יהיו כ- 200 דירות יוקרה ומלון בן כ- 150 חדרים. בנוסף, יכלול הפרויקט כ- 15,500 מ"ר שטחי מסחר, שטחי חניות ושטחים ציבוריים. רשת Marriott International תנהל את המלון תחת המותג "Edition" ואת מגורי היוקרה תחת המותג היוקרתי "Ritz-Carlton".
נכון להיום, בניית מגדל המגורים והמלון בעיצומה ובניית המרכז המסחרי הצמוד למגדל בשלבי סיום. השלמת הפרויקט מתוכננת לסוף שנת 2015. עד היום נמכרו כ- 60% מהדירות בפרויקט. בניית הפרויקט ממומנת על ידי בנק מקומי בהיקף אשראי כולל של 5,700 מיליון באהט (כ-675 מיליוני שקל).
בנוסף, הודיעה החברה לפני מספר ימים גם על השלמת מכירת קניון מריוול. מדובר בעסקה למכירת קניון בשטח להשכרה של כ- 20,000 מ"ר באוטווה שבקנדה. התמורה במכירה עומדת על כ- 140 מיליון שקל והתזרים הפנוי לחברה (לפני מס והוצאות מכירה) עומד על כ- 50 מיליון שקל.
משה מורג, מנכ"ל מבני תעשיה אמר היום: "בימים אלו השלמנו שתי עסקאות שנעשו כחלק ממדיניות החברה למימוש נכסים , כשהרווח והתזרים הפנוי ממכירתם, יתרמו לחוסנה הפיננסי של החברה ולהמשך ייזום ופיתוח עסקיה בארץ ובעולם. בתאילנד, ניצלנו הזדמנות עסקית למכירת חלק מזכויות החברה בפרויקט ברווחיות יפה. ואילו קניון מריוול, הינו נכס שמיצה את הפוטנציאל ההשבחה שלו והבשיל לכדי מכירה".
- 1.אנונימי 15/08/2013 17:40הגב לתגובה זועוד מהזמן של קרן רונית שכולם אמרו הלל על עסקיו ושהוא גמר את הקריירה וכמו עוף החול הבן אדם נסע לחו"ל לתקופה של כמה שנים חזר ושילם את חובו ותראו אותו כמו גדול הבן אדם הפך לגיטימי ומשתדל למכור בזמן ולא בשיא וההבדל עצום.לכן אם אתם רוצים לישון בלילה ברגוע תעקבו אחר אליעזר...
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
