השכר הממוצע באפריל - 9,145 ש', מי מוביל ברשימת מקבלי השכר?
למרות עלייה של 1.6% בשכר הממוצע ברוטו (בחישוב שנתי), השכר הממוצע לחודש אפריל רשם ירידה ביחס לחודש מארס. מסגרת נתוני השכר הממוצע במשק שפירסם הלמ"ס לחודש אפריל, עולה כי השכר הממוצע במשק עמד על 9,145 שקל, מדובר בעלייה של 1.6% במונחים שנתיים. במקביל, מפרסמת הלמ"ס כי באפריל נרשמה ירידה של 0.2% במספר משרות השכיר, שעומד על 3.143 מיליון משרות.
מדובר בירידה של 1.7% בשכר הממוצע במשק ביחס לחודש מארס האחרון. אז הסתכם השכר הממוצע במשק על 9,302 שקלים.
הנתונים שמפרסמת הלמ"ס מבוססת על עיבוד ראשוני של מדגם דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי על משרות ושכר על גבי טופס 102. בחודש אפריל ירד מספר משרות השכיר ב-0.2% לרמה של 3.143 מיליון, זאת לעומת מספר משרות של 3.148 מיליון בדצמבר.
את טבלאות השכר מובילים עובדי הכרייה והחציבה שהשתכרו 24,364 שקל. אחריהם עובדי חברת החשמל ומקורות שהשתכרו בחודש אפריל 20,660 שקלים. במקום השלישי ניצבים עובדי השירותים הפיננסיים והביטוח עם שכר ממוצע של 18,195 שקלים בחודש אפריל ובמקום הרביעי ניצבים עובדי המידע והתקשורת שהשתכרו שכר ממוצע של 15,845 שקלים.
- 2.פלוני 08/07/2013 11:43הגב לתגובה זואיך אפשר להתבסס על שכר ממוצע בדיוק? החציוני הוא הקובע ולא השטות הזאת. אני לא מכיר אנשים רבים שמשתכרים את הממוצע בכלל. את החציוני ומטה כן.
- 1.אבי 07/07/2013 15:17הגב לתגובה זולמה אין פילוח למגזרים גדולים כמ: הוראה, צבא קבע,ח עשיות בטחוניות, מגזר ציבורי ועוד
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
אנליסט בית השקעות: מה רמת הביצועים של בית ההשקעות הוותיק?
מניות
5 קרנות נאמנות מנייתיות נכנסו לטבלתההשוואות. הנה התוצאות:
שתי הקרנות הגמישות של אנליסט (מהוותיקות ביותר בקטגוריה) מציגות פשוט תוצאות גרועות ובכל זאת גובות את דמי הניהול הגבוהים ביותר בקטגוריה (מבין הקרנות שנכנסו לבדיקה).
הקרנות הגמישות לא לבד. אף אחת מהקרנות של אנליסט בתחום המניות לא נמצאת ב-20% הטובות ביותר באף אחד מטווחי הזמן שנבדקו (שנה, שלוש שנים וחמש שנים). ב-13 מבין 15 האפשרויות (5 קרנות ב-3 קטגוריות זמן) הקרנות של אנליסט נמצאות במחצית התחתונה של הטבלה. ב-4 מקרים ב-20% הגרועים ביותר. מדובר פשוט בתוצאות לא טובות בלשון המעטה. פעם אנליסט הייתה מפורסמת ביכולת ניתוח המניות שלה, ונראה שבתחומים אחרים כמו קרנות השתלמות או קופות גמל עדיין היא מציגה תוצאות טובות, אבל בתחום קרנות הנאמנות המנייתיות המשקיעות במניות ישראליות משהו בקסם של אנליסט הולך לאיבוד בחמש השנים האחרונות.
אגרות חוב
לאנליסט ישנן 5 קרנות שנכנסו להשוואה בתחום קרנות האג"ח. המצב פה פחות גרוע מאשר בתחום המניות, ובכל זאת לא ניתן להגדיר זאת כהצלחה.
כפי שכתבנו לעיל לאנליסט ישנן שתי קרנות שבולטות לחיוב, אחת מהן היא בקטגוריית האג"ח - אנליסט (!) אג"ח. מדובר, שוב, בקרן מאד וותיקה, ולאורך השנים היא תמיד בלטה לחיוב, והיא ממשיכה בזאת גם בשנים האחרונות, אם כי באופן פחות מובהק. דמי הניהול בקרן יחסית גבוהים, אך נציין שעד לא מזמן הם היו גבוהים הרבה יותר. הקרן גבתה 1.6% עד לשנה האחרונה, הכי גבוה בקטגוריה בפער, אך החזירה גם עם התשואות הטובות ביותר, על פי רוב מהמקום הראשון. עם התגברות התחרות, והירידה בכמה מקומות בשנים האחרונות החליטו באנליסט להוריד את דמי הניהול של הקרן לסכומים מקובלים יותר, אך עדיין מעט גבוהים יחסית.
קרנות האג"ח האחרות של אנליסט פשוט לא בולטות לחיוב בשום צורה, ההיפך, על פי רוב הן בין הגרועות בקטגוריה. שוב, מבין 12 אפשרויות (4 קרנות ב-3 טווחי זמן) אנליסט מגיעה 5 פעמים ל-20% האחרונות ופעם נוספת היא ב-10% האחרונות. ב-11 מתוך 12 המקרים הקרן של אנליסט נמצאת בחצי הגרוע של הקרנות.
מעורבות
הקטגוריה האחרונה היא של הקרנות המעורבות, המחלקות את ההשקעה בין מניות ואגרות חוב בשיעור מסוים. התוצאות מעט יותר טובות, אך לא מרשימות. ישנן 4 קרנות בטבלה, אחת טובה, והשאר לא בולטות לחיוב, אבל לפחות רובן לא גרועות:
הקרן המשקיעה באג"ח מדינה בולטת לטובה, ומובילה את הקטגוריה (הקטנה יחסית) בשנים האחרונות. ככל הנראה העובדה שהקרן משקיעה בהגדרה רק בטווחים הקצרים (עד שנתיים) מועילה לה, שכן האגרות הקצרות נפגעו פחות בירידות של השנים האחרונות.
לעומת הקרן הזו, יש קרן אחת שהיא מהגרועות בקטגוריה - עד 10% מניות. שתי הקרנות הנוספות שנכנסו להשוואה נמצאות באזור אמצע הטבלה. הקרן של עד 30% מניות נמצאת בחצי התחתון, והקרן הגדולה ביותר של אנליסט, של עד 20% מניות, אמנם לא במובילות אבל בכל זאת בחצי העליון על פי רוב.
המסקנה: בית ההשקעות אנליסט לא מצליח להתאושש, ולמרות שהוא לא תופס כותרות כמו אלטשולר שחם, גם עליו עוברת תקופה לא טובה, לפחות בתחום קרנות הנאמנות.
