הגרעון מצטמצם: הכנסות המדינה משוק ההון עלו ב-150% ומנדל"ן ב-32%

הגירעון הממשלתי עומד עדיין יותר מ-38 מיליארד שקל, אבל ירד ב-4.2% לעומת הגרעון המצטבר עד חודש מאי בזכות עליה של 7% בהכנסות המדינה ממיסים

הכנסות המדינה משוק ההון המקומי קפצו משמעותית בחודש יוני, כך פורסם היום בדו"ח החשב הכללי. הגביה משוק ההון הסתכמה ב-473 מיליון שקל, עליה של 150% לעומת יוני 2012. הנתון הנ"ל נראה מעט מפתיע בהתחשב בעובדה שהפעילות בשוק ההון המקומי נמצאת בקו ירידה ברור, דבר שבא לידי ביטוי במחזורים הדלילים בבורסת ת"א.

יש לציין כי בחודש יוני 2012 הגביה משוק ההון הסתכמה ב 188 מליון שקל בלבד בחלוקה שנבעה מירידה בשיעור של 72.5% בגביה מניירות ערך כתוצאה משחיקת הרווחים בשוק ההון באותה תקופה.

הכנסות המדינה מתחום הנדל"ן הצביעו על שיפור משמעותי גם עם עליה בשיעור של 32%. ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ב- 673 מיליון שקלים. בדיקה לפי מערכי מס מעלה כי במס שבח נרשמה עליה של 22%. במיסי רכישה נרשמה עליה של 35.5%. במחצית הראשונה של השנה נרשמה עליה של 25% בגביית מיסי נדל"ן. בחלוקה לפי סוגי מס נרשמה עליה של 17% במס שבח ושל 31% במס רכישה.

במשרד האוצר יכולים לחוש אופטימיות זהירה. הגרעון הממשלתי המצטבר עדיין שקוע ב"בור" לא פשוט של 38.2 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים שהם כ-4% תמ"ג. יחד על זאת, נתון זה מציג ירידה של 4.2% לעומת הגירעון המצטבר עד מאי ורמה ממוצעת של כ-4.5% תמ"ג מתחילת השנה ועד לחודש אפריל.

נראה שהסיבה העיקרית לשיפור היא העליה של נרשמה בגביית המיסים הכללית. רק בחודש יוני נגבו 19.4 מיליארד שקל ממיסים לעומת 16.4 שקל ביוני אשתקד. בחודשים ינואר - יוני הסתכמה גביית המסים ב- 116.9 מיליארד שקל לעומת 109.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 7% בהכנסות המדינה ממיסים.

יש לציין כי למרות השיפור שנרשם בקצב ירידת הגרעון, המדינה עדיין רשמה הפסד של 3.7 מיליארד שקל בחודש יוני האחרון ומתחילת השנה הגירעון הממשלתי הסתכם בסך של כ- 10.3 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון בסך של כ-11.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה ששון ישר 07/07/2013 16:50
    הגב לתגובה זו
    שילמתי כ עשרת אלפיים מס למדינה אני גם מקווה שיולי... יהיה לי חודש טוב אני מחכה לניטור של קבוצת דלק ל 1100 ש״ח למנייה כלומר שווי שוק של שלושים מיליארד ש״ח יהיה מס טוב למדינה אם יהיה כך אממש ברווח והמדינה 25% רווח של בורסת תל אביב גם רווח שלה מדינה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?