נדחתה תביעה בסך 2 מיליארד דולר של גאידמק בגין כריית יהלומים באנגולה
בית המשפט העליון בלונדון דחה היום (ו') את תביעת הענק של גאידמק נגד לבייב בסך של 2 מיליארד דולר. השופטים קבעו שהתביעה שהוגשה לכאורה על רווחיה של חברת ייצוא יהלומים "אסקורפ" באנגולה, בה לבייב שותף, אינה תקפה.
בפסק הדין בין היתר קבע השופט לורד ג'פרי ווס כי גאידמק במהלך עדותו הרבה לסתור את עצמו, להחליף גרסאות בנושאים מהותיים ולהעלות פרטים שלא נכללו בתצהירים שהגיש במסגרת הליכים משפטים.
- 10.ראובן 01/07/2012 07:27הגב לתגובה זולכן הנייר לא יעלה הוא צריך לקנות עוד מנה בשנה הבאה האינטרס שלו שהשער יהיה נמוך רק לאחר הרכישה האחרונה היא תתרומם
- 9.אפריקה 30/06/2012 21:12הגב לתגובה זואנחנו ממריאיםםםםםםםםםםם
- 8.טל 30/06/2012 17:53הגב לתגובה זואפריקה סומכת עלייך שתחזירי את ההפסדיםםםם
- 7.ראובן 30/06/2012 16:03הגב לתגובה זו1.התבטלה התביע 2.הלך איזי כהן שדירדר את החברה ב4 שנים ועוד לקח על זה 30 מיליון לפחות יחסך המשכורת הגבוה שלו
- 6.אליהו הנביא 30/06/2012 11:41הגב לתגובה זויום ראשון עלייה דו ספרתית ללא כל ספק כל הכבוד ללבייב!
- 5.הקווקזי 29/06/2012 16:30הגב לתגובה זוארקדי לא הפנים שלצדק פנים רבות וצדק צריך וחובה לגבות ב....מיסמכים חתומים על אחת כמה וכמה עים בוכרים כמו שכולנו יודעים ולא מדברים על זה מה קורה שצריך לקבל כסף מ...תימני....למה כולם צוחקים?? שבת שלום
- 4.דוידוף 29/06/2012 16:02הגב לתגובה זובעיות של שוויצר ורמאי
- 3.י 29/06/2012 13:48הגב לתגובה זואני לא משיח של אף אחד ולא שומר של אף אחד. אני דורש פיצויים על שהרסו את חיי ורצחו את משפחתי. מענים אותי עד היום ללא שום סיבה. חבורת מטורפים,סוטים וקיצוניים נטפלה אלי ועד היום לא עוזבים אותי. אני אזעק עד שתישמע זעקתי ו"נבחרי ציבור" יעשו משהו כדי שיפסיקו לענות אותי. אני דורש שיפסיקו לעקוב אחריי,כפי שעושים היום ושיעזבו אותי במנוחה. אני לא מתכוון לשעשע אותם ואעשה בד"כ הפוך ממה שיצפו ממני, או לפי רצוני בלבד. לקח לי זמן רב להבין מה הולך פה וזו בושה לאנושות בכלל ולמדינת ישראל בפרט. לא אוותר עד שאנצח במאבקי הצודק. אני דורש את זכויות האדם המגיעות לי, כמו לכל אדם אחר. אני דורש מיליארד ומאה מליון דולר פיצויים על כל מה שעשו למשפחתי ולי עד היום. יש לבוא חשבון לפי החוק עם המטורפים החולים,שעומדים מאחורי הטירוף השקרי הזה.
- תסתפק 29/06/2012 20:41הגב לתגובה זולמה מיליארד ומאה מיליון? למה להיות גרידי. מספיק מיליארד.
- נעלם חוסה המעוער בנפשו (ל"ת)בית החולים הפסיכיאטר 29/06/2012 14:34הגב לתגובה זו
- אריאל שרון 29/06/2012 14:06הגב לתגובה זוידידי לא הבנתי על מה אתה מדבר אמרת הרבה ולא כלום בכל אופן אני מציע לך ללכת להסתכלות , באברבנאל יש יש מיטה או שניים פנויות
- 2.אבי 29/06/2012 13:40הגב לתגובה זוהמניה שלך הגיעה אתה שם פס על כל המשקיעים
- 1.זה הזמן של לבייב לצאת לקראת המשקיעים במניה. (ל"ת)טיסה נעימה. 29/06/2012 13:40הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
