תופעות של צניחת רצפת האגן גורמות לפגיעה מהותית באיכות החיים כי הן מנטרלות את תפקודם של אברים חיוניים. במאמר הבא נציג את מאפייני התופעה, נסביר מדוע היא נגרמת ונבין כיצד מטפלים בה

רצפת האגן היא למעשה שכבה של שרירים, רקמות ועצבים שתפקידה להחזיק אברים חיוניים במקומם. בין היתר, רצפת האגן מכילה את שלפוחית השתן, הרחם והנרתיק אצל נשים ולכן כל פגיעה בה מלווה בירידה דרסטית באיכות החיים. בפועל, צניחת אגן נגרמת כאשר שרירי האזור נחלשים והאיברים צונחים מטה.

היחלשות רצפת האגן, או בקיצור צניחת אגן, היא תופעה שמשותפת לשני המינים אך שכיחה יותר אצל נשים. הסיבה לכך קשורה לאנטומיה של גוף האישה ולאופן שבו צניחת רצפת האגן מביאה לצניחת האיברים השונים אל עבר פתח אבר המין. במקרים חמורים במיוחד, יש צורך בניתוח רצפת אגן על מנת לטפל בבעיה.

איך יודעים שמדובר בצניחת האגן?

צניחה חמורה של רצפת האגן גורמת לפגיעה בתפקוד שלפוחית השתן והמעיים. אפשר לזהות שמדובר בצניחת אגן כאשר מרגישים דליפת שתן ותחושת דחיפות במתן שתן, לחץ באזור האגן וכאבים או אי נוחות בזמן קיום יחסי מין. במקביל, יש לקחת בחשבון שקיימים גורמים שמעלים את הסיכוי לסבול מצניחת אגן.

הגורמים שמעודדים צניחת אגן כוללים לידה קשה או לידות רבות שמאיצות את התהליך. בנוסף, שכיחות התופעה עולה עם הגיל והיא קיימת אצל נשים מבוגרות יותר מאשר בקרב צעירות. כמו כן, צניחת אגן נגרמת בגלל ניתוחים גניקולוגיים, עודף משקל ורקע גנטי.

כיצד מבצעים ניתוח רצפת אגן?

ניתוח רצפת אגן אפשר לבצע בהרדמה אזורית או כללית. טרם ביצוע הניתוח נערכות בדיקות רנטגן שמטרתן לספק אינדיקציה לגבי המצב הנוכחי של רצפת האגן וההכנה לניתוח עצמו תלויה בשיטה שבה בוחרים לבצע אותו. היתרון הוא שניתוח צניחת רצפת האגן לרוב אינו מלווה בתופעות לוואי ורק לעיתים נדירות ישנו זיהום ניתוחי ודימום וגינלי שחולף לאחר ימים ספורים.

את ניתוח צניחת רצפת האגן מבצעים בגישה בטנית, בגישה וגינלית או כחלק מניתוח לסגירת הנרתיק. הגישה הבטנית היא הנפוצה ביותר ובמהלכה מבצעים פעולה כירורגית דרך הבטן התחתונה, בעוד בגישה הוגינלית מחזקים את שרירי רצפת האגן על ידי הצמדתם אל רקמות חיבור באגן. לשם השוואה, בניתוח לסגירת הנרתיק מונעים צניחה של אברי האגן אך גם לא מאפשרים קיום יחסי מין ולכן הוא מיועד בדרך כלל רק לנשים מבוגרות.