לידיעת ביבי ושלדון: רוב הציבור הישראלי אינו מוכן לשלם כסף עבור 'ישראל היום'

בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית וברוב גדול את "חוק ישראל היום" שיזם ח"כ איתן כבל. בחודשים האחרונים ניסו לצייר בחינמון כי מדובר בחוק לסגירתו של העיתון, בעוד שתומכיו התקשו להסביר כיצד חוק שנועד לשמור על שוק הפרינט הישראלי, תפור בצורה כל כך גסה למידותיו של 'ישראל היום', והוא למעשה חוק פרסונלי. בסקר שערך מכון המחקר פאנלס פוליטיקס עבור ערוץ הכנסת מיד לאחר ההצבעה ביום רביעי, עלה כי רוב של 77% מהנשאלים מתנגדים לחוק, בעוד ש-15% תומכים בו. אנחנו באייס החלטנו לבדוק באמת מה משמעות גביית כסף מהעיתון.בסקר שערך ביום חמישי מכון TRI נחקרים אסטרטגיים עבור אייס, עולה כי 69.5% מהנשאלים לא היו קונים את 'ישראל היום' אם היה נגבה עבורו תשלום, מול 16.7% שכן היו רוכשים אותו. בקרב קוראי העיתון, 80.6% לא היו רוכשים, מול 19.4% שכן היו מוציאים את הארנק. בסקר האינטרנטי של TRI השתתפו 491 נדגמים בגילאי 18 ומעלה, כאשר טעות הדגימה המרבית עבור מדגם זה היא 4.5% פלוס מינוס. חברת TRI מחקרים אסטרטגיים נמצאת בבעלות ד"ר אריה רותם, חברת הייעוץ TACK אסטרגיות צמיחה ואורי אלמן. לאחרונה היא צירפה אליה את פעילותה של מרים חונן, הבעלים של מכון חקר רייטינג.לשאלה האם אתה מסכים לחוק 'ישראל היום', 55.4% השיבו ב"כלל לא מסכימים", 21.6% ב"לא מסכימים", 4.7% הסכימו ו-7.3% מאד מסכימים. 9.8% היו נטרליים, ו-1.2% לא ידעו לתת תשובה. בסך הכל 77% לא הסכימו עם החוק, מול 12% שתמכו בו - תוצאה מובהקת מאד נגד חוק ישראל היום. ככל שהנשאל מבוגר יותר, הוא תומך בחוק נגד הפצת עיתונים חינם. כך גם לגבי רמת חילוניות-דתיות, ככל שהנשאל בסקר חילוני יותר, הוא נוטה לתמוך בחוק. בסביבתו של העיתון הציגו כי חוק כזה נועד לסגור את העיתון. ההנחה שגביית תשלום עבור העיתון תביא לסגירתו, אוששה בסקר זה. מהסקר עולה עוד כי אם היה נגבה שקל אחד עבור העיתון, 36.3% לא היו רוכשים אותו כלל, מול 34.3% שיתכן שהיו רוכשים אותו, או היו רוכשים אותו בוודאות. אם המחיר היה מזנק ל-5 שקלים, הסיכוי לרכישת העיתון על ידי הנשאלים היה מצטמצם בצורה משמעותית: 67.1% לא היו רוכשים את העיתון, מול 10.9% שיתכן והיו רוכשים את העיתון, או שהיו עושים את זה בוודאות. אם זאת, מעניין לראות שאחוז המתלבטים הוא גבוה באופן יחסי, מה שמעיד על סוג של ישיבה על הגדר שהקוראים למעשה בודקים שנית את העיתון הפעם במקקפים בוחנות יותר. נראה שהחוק שנועד למנוע חלוקת עיתוני םבחינם, מעורר התנגדות גורפת בציבור. מהזווית של התנגדות צרכנים, ככל הנראה טמונה בכך שכאשר צרכנים מקבלים משהו בחינם, הם אינם אוהבים שינוי לרעתם. באופן טבעי, נראה שמי שקרא את העיתון, מתנגד לכך יותר מאשר אלו שלא קראו את העיתון, אך מעניין לראות כי גם אחוז ניכר מאלו שלא קראו את העיתון, מתנגדים לחוק.