נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפגש עם נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, במסגרת פסגת BRICS 2024 בקאזאן, והדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות וכן דיבר על הרחבת שיתופי הפעולה הכלכליים בין שתי המדינות.

  ולדימיר לפני תקיפה ישראליתר פוטין - מרחיב את שיתופי הפעולה עם איראן, רגע לפני תקיפה ישראלית

לאירוע הזה יש חשיבות גדולה - הוא מבטא את הקרבה בין שתי המדינות ומגדיר באופן ברור את המשמעות של הסלמה בחזית בין ישראל לאיראן. ישראל צפויה להגיב בקרוב על 180 טילים בליסטיים ששוגרו אליה מאיראן, אבל תגובה לא ממוסגרת ומאופקת יחסית, תוביל לתגובות שרשרת שיכולים להביא את האזור להסלמה גדולה ולהתערבות של מעצמות - ארה"ב תיתן לנו גיבוי, כשרוסיה עשויה לעמוד לצד איראן. זה לא נגמר כאן, סין התקרבה מאוד לרוסיה ואיראן בשנתיים האחרונות.

• פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
• המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כך או אחרת, פוטין הצהיר במהלך המפגש, כי אחד מהיעדים המרכזיים הוא פיתוח מסילת הרכבת של איראן כחלק מפרויקט השדרה הבינלאומית צפון-דרום, וכן המשך בניית הכורים הגרעיניים בתחנת בושהר. כמו כן, פוטין ציין כי הסכם הסחר החופשי בין איראן לאיגוד הכלכלי האירואסיאתי צפוי להיחתם עד סוף השנה.

רוסיה ואיראן - שיתוף פעולה אסטרטגי

רוסיה - ספקית נשק לאיראן

• מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
• ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית...

בשנים האחרונות, עם הירידה בהגבלות הסחר בעקבות סיום האמברגו של האו"ם על מכירת נשק לאיראן, רוסיה החלה לספק לאיראן מערכות נשק כמו מסוקי Mi-28, מטוסי קרב מסוג Su-35, ואף מערכות הגנה מתקדמות כגון S-400. במקביל, איראן סיפקה לרוסיה כלי נשק כמו טילים בליסטיים וטילים ארוכי טווח, המשמשים את רוסיה במלחמתה באוקראינה.

   S400 - מערכות הגנה שרוסיה סיפקה לאיראן

היקף שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות רק הולך ומתרחב, וכולל בין היתר הקמה של מפעלי ייצור באיראן לייצור מל"טים מתקדמים, כמו סדרת השאהד וה-Mohajer-6, אשר סופקו לרוסיה ומשמשים במבצעיה השונים.

כמו כן, הסכמים נוספים בתחום האנרגיה והתחבורה נחתמו לאחרונה במסגרת שיתוף פעולה כולל, בו רוסיה משתתפת בפרויקטים להקמת תחנות כוח גרעיניות באיראן ובפיתוח תשתיות מסילות רכבת. בנוסף, שתי המדינות מקדמות פרויקט אסטרטגי של מסדרון תעבורה בינלאומי הנקרא "צפון-דרום", אשר נועד לשפר את הקשרים המסחריים בין המדינות ולהגביר את קיבולת הייצוא דרך איראן לרוסיה.

השלכות כלכליות והשפעה אזורית

עם זאת, הפגישה בין פוטין לפזשכיאן משקפת גם את הצורך הדחוף בשיתוף פעולה כלכלי כדרך להתמודד עם הלחצים הגוברים מצד מדינות המערב. פוטין לא השאיר מקום לספק כאשר ציין כי הסכם הסחר החופשי בין איראן לאיגוד האירואסיאתי עשוי להוות נדבך קריטי בהרחבת קשרי המסחר של איראן עם המדינות השכנות.

חשיבות אסטרטגית גוברת

הברית המתהדקת בין איראן ורוסיה מסמנת את המשך השינויים במפה הפוליטית הגלובלית ומעמיקה את הקשרים של שתי המדינות בהקשר הכלכלי והאסטרטגי והיא חלק מאותו ציר שמחובר גם לסין ועומד מול העולם המערבי. כאמור יש לו משמעות גדולה בהקשר של העימות שלנו מול איראן. ישראל תגיב להתקפה האיראנית, והתגובה הזו יכולה להיות שלב נוסף במערך של תגובות המשך שיכולות ליצור מעורבות של המעצמות ולזלוג למלחמה מאוד רחבה. הסיכוי לכך, נראה נמוך בנקודת הזמן הזו, אך צריך במכלול השיקולים לזכור שרוסיה ואיראן מגבירות את שיתוף הפעולה בינהן.

   פוטין והצבא הרוסי - סופגים אבדות קשות במלחמה מול אוקראינה

הצרות של רוסיה

הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה מצד מדינות המערב פגעו קשות בכלכלה הרוסית. הסנקציות כללו הגבלות על יצוא נפט וגז, הוצאה ממערכת הבנקאות SWIFT והגבלות על סחר בינלאומי. תעשיות כמו תעופה, בנקאות, וטכנולוגיה סבלו מכך שהחברות הגדולות נסוגו מרוסיה.

במקביל, הרובל הרוסי איבד מערכו בעקבות הסנקציות, מה שגרם להעלאת מחירי מוצרים מיובאים ולהגברת האינפלציה בתוך רוסיה. רוסיה נאלצה להפנות את יצוא הנפט והגז שהיו מאוד מרכזיים בייצוא, לשווקים חלופיים כמו סין והודו לאחר שהאיחוד האירופי והמערב הפסיקו או הקטינו משמעותית את רכישותיהם מרוסיה. הפגיעה מחרם הנפט והגז של המערב, הייתה קשה מאוד לכלכלה הרוסית מכיוון שהרווחים ממכירת אנרגיה למדינות אחרות נמוכים מהמחירים שהייתה מקבלת בשווקים המערביים.

בידוד עולמי וחיבור עם סין ואיראן

המלחמה גבתה מחיר עצום מהצבא הרוסי. על פי הדיווחים מאות אלפי חיילים נהרגו או נפצעו. הכישלונות בשדה הקרב הפחיתו את הדימוי של רוסיה ככוח צבאי מוביל בעולם, והצבא הרוסי נאלץ לגייס כוחות מילואים בהיקפים גדולים. על אף היתרון הצבאי הראשוני, רוסיה נתקלה בהתנגדות עיקשת מצד אוקראינה, שנתמכת בציוד ונשק מערבי. התמיכה הבינלאומית באוקראינה, בעיקר מצד ארה"ב והאיחוד האירופי, חיזקה את היכולת של קייב להדוף את הכוחות הרוסים וגרמה לכך שהמלחמה נמשכת בלי הכרעה כבר שנתיים וחצי.

הפגיעה ברוסיה מחלחלת גם לחברה הרוסית. החשד של הממשל גובר במקביל לתסיסה חברתית ופוליטית ועולים היקפי המעצרים הפוליטיים, והפגיעה בזכויות האזרחים. במקביל, מאות אלפי רוסים בחרו להגר מהמדינה, מחשש לגיוס כפוי לצבא או כתגובה למגבלות על זכויותיהם וגם פשוט כי לא הסכימו לקו של רוסיה שבעצם בחר להתעמת במלחמה עם אוקראינה שהיא בשר מבשרה של רוסיה.