פוטין מצהיר על הרחבת שיתוף פעולה כלכלי עם איראן, רגע לפני תקיפה ישראלית
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפגש עם נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, במסגרת פסגת BRICS 2024 בקאזאן, והדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות וכן דיבר על הרחבת שיתופי הפעולה הכלכליים בין שתי המדינות.
ולדימיר לפני תקיפה ישראליתר פוטין - מרחיב את שיתופי הפעולה עם איראן, רגע לפני תקיפה ישראלית
לאירוע הזה יש חשיבות גדולה - הוא מבטא את הקרבה בין שתי המדינות ומגדיר באופן ברור את המשמעות של הסלמה בחזית בין ישראל לאיראן. ישראל צפויה להגיב בקרוב על 180 טילים בליסטיים ששוגרו אליה מאיראן, אבל תגובה לא ממוסגרת ומאופקת יחסית, תוביל לתגובות שרשרת שיכולים להביא את האזור להסלמה גדולה ולהתערבות של מעצמות - ארה"ב תיתן לנו גיבוי, כשרוסיה עשויה לעמוד לצד איראן. זה לא נגמר כאן, סין התקרבה מאוד לרוסיה ואיראן בשנתיים האחרונות.
- לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, פוטין הצהיר במהלך המפגש, כי אחד מהיעדים המרכזיים הוא פיתוח מסילת הרכבת של איראן כחלק מפרויקט השדרה הבינלאומית צפון-דרום, וכן המשך בניית הכורים הגרעיניים בתחנת בושהר. כמו כן, פוטין ציין כי הסכם הסחר החופשי בין איראן לאיגוד הכלכלי האירואסיאתי צפוי להיחתם עד סוף השנה.
רוסיה ואיראן - שיתוף פעולה אסטרטגי
פוטין אמר כי גישות רוסיה ואיראן כלפי הסוגיות הגלובליות דומות. שני המנהיגים הדגישו את הרצון המשותף שלהם לשמור על תפקידו המרכזי של האו"ם ולבסס סדר עולמי הוגן. פזשכיאן הוסיף כי הוא באופן אישי מפקח על יישום ההסכמים מול רוסיה, מתוך הכרה בחשיבות הקשרים האסטרטגיים עם רוסיה. "הקשרים שלנו הם אסטרטגיים", אמר פזשכיאן "וטובת שני הצדדים להתקדם יחד ביתופי פעולה נוספים".
רוסיה - ספקית נשק לאיראן
הקשרים המסחריים בין איראן לרוסיה נמצאים במגמת צמיחה, במיוחד בעקבות הצורך של שתי המדינות לחזק את קשריהן עקב סנקציות והגבלות מערביות. על פי ההערכות מדובר בהיקף של 5 מיליארד דולר בשנה של סחר בינהן. איראן מייצאת לרוסיה תוצרי חקלאות ותעשייה קלה לצד מכירת נפט. רוסיה מייצאת חומרי גלם בסיסיים, סחורות, טכנולוגיה ואמצעים צבאיים שונים, כולל מערכות לחימה מודרניות.- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
בשנים האחרונות, עם הירידה בהגבלות הסחר בעקבות סיום האמברגו של האו"ם על מכירת נשק לאיראן, רוסיה החלה לספק לאיראן מערכות נשק כמו מסוקי Mi-28, מטוסי קרב מסוג Su-35, ואף מערכות הגנה מתקדמות כגון S-400. במקביל, איראן סיפקה לרוסיה כלי נשק כמו טילים בליסטיים וטילים ארוכי טווח, המשמשים את רוסיה במלחמתה באוקראינה.
S400 - מערכות הגנה שרוסיה סיפקה לאיראן
היקף שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות רק הולך ומתרחב, וכולל בין היתר הקמה של מפעלי ייצור באיראן לייצור מל"טים מתקדמים, כמו סדרת השאהד וה-Mohajer-6, אשר סופקו לרוסיה ומשמשים במבצעיה השונים.
כמו כן, הסכמים נוספים בתחום האנרגיה והתחבורה נחתמו לאחרונה במסגרת שיתוף פעולה כולל, בו רוסיה משתתפת בפרויקטים להקמת תחנות כוח גרעיניות באיראן ובפיתוח תשתיות מסילות רכבת. בנוסף, שתי המדינות מקדמות פרויקט אסטרטגי של מסדרון תעבורה בינלאומי הנקרא "צפון-דרום", אשר נועד לשפר את הקשרים המסחריים בין המדינות ולהגביר את קיבולת הייצוא דרך איראן לרוסיה.
השלכות כלכליות והשפעה אזוריתהדגש ששמו שני המנהיגים על שיתוף פעולה כלכלי מסמן את החשיבות הרבה שמייחסים הן איראן והן רוסיה למניעת בידוד בינלאומי. איראן, שכבר שנים מתמודדת עם סנקציות כבדות, מוצאת ברוסיה שותפה כלכלית מרכזית. שיתוף הפעולה במסילת הברזל ובתחנות הכוח הגרעיניות הם דוגמאות לפרויקטים רחבי היקף שיש להם פוטנציאל לשפר דרמטית את כלכלת איראן.
עם זאת, הפגישה בין פוטין לפזשכיאן משקפת גם את הצורך הדחוף בשיתוף פעולה כלכלי כדרך להתמודד עם הלחצים הגוברים מצד מדינות המערב. פוטין לא השאיר מקום לספק כאשר ציין כי הסכם הסחר החופשי בין איראן לאיגוד האירואסיאתי עשוי להוות נדבך קריטי בהרחבת קשרי המסחר של איראן עם המדינות השכנות.
חשיבות אסטרטגית גוברתהשיתוף הכלכלי והאסטרטגי בין איראן ורוסיה אינו מוגבל רק לסחר ומסילות רכבת. שיתוף הפעולה כולל גם נושאים צבאיים ואנרגטיים, כדוגמת תחנת הכוח בבושהר. המטרה ברורה – חיזוק שיתופי הפעולה מול המערב והמשך הפעילות ללא תלות בסנקציות שממשיכות להכביד על איראן.
הברית המתהדקת בין איראן ורוסיה מסמנת את המשך השינויים במפה הפוליטית הגלובלית ומעמיקה את הקשרים של שתי המדינות בהקשר הכלכלי והאסטרטגי והיא חלק מאותו ציר שמחובר גם לסין ועומד מול העולם המערבי. כאמור יש לו משמעות גדולה בהקשר של העימות שלנו מול איראן. ישראל תגיב להתקפה האיראנית, והתגובה הזו יכולה להיות שלב נוסף במערך של תגובות המשך שיכולות ליצור מעורבות של המעצמות ולזלוג למלחמה מאוד רחבה. הסיכוי לכך, נראה נמוך בנקודת הזמן הזו, אך צריך במכלול השיקולים לזכור שרוסיה ואיראן מגבירות את שיתוף הפעולה בינהן.
פוטין והצבא הרוסי - סופגים אבדות קשות במלחמה מול אוקראינה
הצרות של רוסיה
כך או אחרת, רוסיה היא לא המעצמה שהיתה בעבר. המלחמה באוקראינה חשפה שלא מדובר במעצמת על, היא לא מצליחה לכבו את אוקראינה שקטנה ממנה בכמה מידות, והיא מתבוססת בוץ במלחמה שעולה לה ביוקר וגם גורמת לאבדות קשות.
הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה מצד מדינות המערב פגעו קשות בכלכלה הרוסית. הסנקציות כללו הגבלות על יצוא נפט וגז, הוצאה ממערכת הבנקאות SWIFT והגבלות על סחר בינלאומי. תעשיות כמו תעופה, בנקאות, וטכנולוגיה סבלו מכך שהחברות הגדולות נסוגו מרוסיה.
במקביל, הרובל הרוסי איבד מערכו בעקבות הסנקציות, מה שגרם להעלאת מחירי מוצרים מיובאים ולהגברת האינפלציה בתוך רוסיה. רוסיה נאלצה להפנות את יצוא הנפט והגז שהיו מאוד מרכזיים בייצוא, לשווקים חלופיים כמו סין והודו לאחר שהאיחוד האירופי והמערב הפסיקו או הקטינו משמעותית את רכישותיהם מרוסיה. הפגיעה מחרם הנפט והגז של המערב, הייתה קשה מאוד לכלכלה הרוסית מכיוון שהרווחים ממכירת אנרגיה למדינות אחרות נמוכים מהמחירים שהייתה מקבלת בשווקים המערביים.
בידוד עולמי וחיבור עם סין ואיראן
המלחמה והפעולות הצבאיות של רוסיה הובילו להרחקתה ממספר פורומים בינלאומיים, ולגינוי רחב מצד מדינות רבות. מדינות המערב והאיחוד האירופי התרחקו ממוסקבה באופן דרמטי, והקשרים הדיפלומטיים והכלכליים עם רוב מדינות אירופה הופסקו או צומצמו. בתגובה לכך, רוסיה חיפשה לבסס קשרים כלכליים חדשים עם מדינות כמו סין, הודו, ואיראן. עם זאת, השותפויות הללו לא פיצו במלואן על אובדן השווקים המערביים.
המלחמה גבתה מחיר עצום מהצבא הרוסי. על פי הדיווחים מאות אלפי חיילים נהרגו או נפצעו. הכישלונות בשדה הקרב הפחיתו את הדימוי של רוסיה ככוח צבאי מוביל בעולם, והצבא הרוסי נאלץ לגייס כוחות מילואים בהיקפים גדולים. על אף היתרון הצבאי הראשוני, רוסיה נתקלה בהתנגדות עיקשת מצד אוקראינה, שנתמכת בציוד ונשק מערבי. התמיכה הבינלאומית באוקראינה, בעיקר מצד ארה"ב והאיחוד האירופי, חיזקה את היכולת של קייב להדוף את הכוחות הרוסים וגרמה לכך שהמלחמה נמשכת בלי הכרעה כבר שנתיים וחצי.
הפגיעה ברוסיה מחלחלת גם לחברה הרוסית. החשד של הממשל גובר במקביל לתסיסה חברתית ופוליטית ועולים היקפי המעצרים הפוליטיים, והפגיעה בזכויות האזרחים. במקביל, מאות אלפי רוסים בחרו להגר מהמדינה, מחשש לגיוס כפוי לצבא או כתגובה למגבלות על זכויותיהם וגם פשוט כי לא הסכימו לקו של רוסיה שבעצם בחר להתעמת במלחמה עם אוקראינה שהיא בשר מבשרה של רוסיה.
- 12.איכפת 25/10/2024 13:57הגב לתגובה זופוטין איש מגעיל
- 11.חנן 24/10/2024 17:45הגב לתגובה זויש כאן גם בעיות איכות קשות, הן בייצור ברוסיה והן בייצור באיראן. לדוגמא: 95% מהכתב"מים מסוג שאהד 136 איראנים שמיוצרים ברוסיה, מגיעים ליעדם.
- 10.דד 24/10/2024 12:49הגב לתגובה זותגיע לאותו מצב אבל לא יהיה לה עם מי להתחבר מחדש
- 9.שישקו 24/10/2024 12:45הגב לתגובה זוs-400 לא רואה חמקנים...והטילים שלנו כגון רוקס . ניו הורזיין ולורה משוגרים מטווך טיסה מעל 400 ק"מ שהוא טווח המערכת הרוסית אז גם f-15 לא בסכנה. למעשה ישראל יכולה להשמיד את המערכת עוד לפני התקיפה.
- 8.דש 24/10/2024 12:43הגב לתגובה זוהמדינות הדחויות -איראן צ' קוראה רוסיה החליטו שבתור הדחויים עדיף להם להיות ביחד
- 7.קובי 24/10/2024 12:40הגב לתגובה זוצירי הרשע משלבים ידיים סין רוסיה אירן צפון קוריאה
- 6.יובב 24/10/2024 12:14הגב לתגובה זולא ממש את נתניהו
- סבטלנה 24/10/2024 18:28הגב לתגובה זואהב שבוזזים את הקופה בישראל ומסרבים להתגייס לצה"ל.
- 5.לרון 24/10/2024 11:18הגב לתגובה זוסרטן סופני? הרי לפי התקשורת גם אבו מאזן היה צריך כבר להיות ז"ל ומשום מה הוא עדיין רוקד כרקדן אוטומאטי
- 4.לרון 24/10/2024 11:14הגב לתגובה זושהנ"ל עוד קיים!
- 3.דורין 24/10/2024 10:19הגב לתגובה זוזה נמתח ומתארך בגלל הבחירות הקרבות בארה"ב אבל זה בלתי נמנע. בקונפליקט העולמי שמתהווה לא הולך אחורה. פוטין בוחר בצד שבסוף יפסיד... אבל מה חשבנו שיעשה, שיחבור למערב ויגיד "בואו נילחם ביחד באיסלאם הקיצוני"?!
- 2.תראו מה רשום סדר עולמי הוגן.תחשבו טוב טוב מי הרעבי 24/10/2024 10:17הגב לתגובה זותראו מה רשום סדר עולמי הוגן.תחשבו טוב טוב מי הרעבים המערביים או השמרנים- אותם אלו שנשארו ״מאחור ״
- 1.אין כמו תגבור תעשיות הנשק ברוסיה והספקת נפט בזול (ל"ת)ביאליק 24/10/2024 10:09הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
