אזיקים מאסר כלא
צילום: Pixabay

יעל הלוי בעלת חברת 'זיכוי ישיר', הורשעה בזיוף, מרמה ועבירות מס של 2.5 מיליון שקל

הלוי הורשעה לאחר שהוכח כי פעלה להשגת החזרי מס ללקוחותיה באמצעות מסמכים מזויפים וזאת מתוך מטרה לקבל עמלה גבוהה יותר. על פי פסק הדין באופן זה השיגה הלוי מעל למיליון שקל החזרים כוזבים, והשמיטה דיווח על הכנסה של 1.2 מיליון שקל
נחמן שפירא | (1)

בית המשפט השלום בראשון לציון הרשיע היום את יעל הלוי בעבירות זיוף ומרמה וכן בעבירות מס, זאת לאחר שהלוי פעלה להשגת החזרי מס ללקוחותיה באמצעות מסמכים מזויפים וזאת מתוך מטרה לקבל עמלה גבוהה יותר. על פי פסק הדין באופן זה השיגה הלוי מעל למיליון שקל החזרים כוזבים, והשמיטה דיווח על הכנסה של 1.2 מיליון שקל.

בהתאם לכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, הורשעה הלוי כי בין השנים 2014-2007 הייתה בעלים ומנהלת פעילה של עסק שפעל תחת השם 'זיכוי ישיר' אשר עסק, בין היתר, בהחזרי מס לשכירים.

במהלך תקופה זאת, העסיקה הלוי ארבע פקידות, אשר עבדו מול לקוחות העסק תחת הנחייתה. במסגרת השירות שהעניקה הלוי ללקוחות העסק, הוגשו על ידה או על ידי הפקידות, דוחות שנתיים לפקידי שומה ברחבי הארץ, אליהם צורפו בקשות לזיכוי ממס בגין קרוב נטול יכולת עבור הלקוחות.

הלוי סיכמה עם הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, כי תקבל עמלה עבור שירותיה בשווי אחוז מסוים מהחזר המס שיתקבל עבורם. סך החזרי המס הכוזבים שהשיגה הנאשמת עבור לקוחותיה בהן הורשעה הנאשמת באישום הראשון עומד על כ-1.1 מיליון שקל.

זייפה מסמכים

על פי הנטען באישום הראשון, "הנאשמת הציגה בפני הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, מצג שווא לפיו היא תפעל כדין על מנת להשיג עבורם החזרי מס. הנאשמת עשתה  כן בשעה שפעלה בשיטה של זיוף מסמכים והגשת בקשות כוזבות לרשות המיסים, במטרה לקבל לידיה את העמלה הנובעת מההחזר.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הלוי הביאה את הפקידות לידי זיוף המסמכים באמצעות איומים, עידוד, תמריצים כספיים או דרכים אחרות שיש בהן משום הפעלת לחץ. הנאשמת פעלה להגשת דוחות שנתיים כוזבים עבור  הלקוחות בסיוע הפקידות. בנוסף, זייפה בצוותא עם הפקידות מסמכים שונים המעידים לכאורה על זכאות להחזרי מס באמצעות קבלת נקודות זיכוי עבור קרוב נטול יכולת.

הלוי צירפה יחד עם הפקידות את המסמכים המזויפים לבקשות ולדוחות השנתיים שהגישה לפקידי השומה בשם הלקוחות. בנוסף למסמכים המזויפים, זייפה הנאשמת בצוותא עם הפקידות את  חתימות הלקוחות על גבי הבקשות הכוזבות אשר צורפו לדוחות השנתיים הכוזבים שהגישה בשמם.

קיראו עוד ב"משפט"

באמצעות המרמה הזאת, השיגה בסיוע הפקידות בעבור לא פחות מ-44 לקוחות, במהלך התקופה הרלוונטית, החזרי מס כוזבים בסך כולל של כ-1,112,885 שקל בנוסף ניסתה להשיג במהלך התקופה הרלוונטית החזרי מס כוזבים עבור 32 לקוחות  נוספים, תוך שימוש במסמכים מזויפים שזייפה יחד עם הפקידות. אך החזרי מס אלו הוקפאו על ידי רשויות המס ולא הועברו לידי הלקוחות.

לפי כתב האישום באמצעות המרמה, יצרה לעצמה הלוי בסיוע הפקידות מוניטין חיובי עבור הצלחותיה לכאורה, להשיג ללקוחות החזרי מס, ובאמצעותו גייסה לקוחות נוספים לעסק. נציגי המדינה טענו כי הלוי ביצעה את המרמה בנסיבות מחמירות, ויש לשים לב לריבוי המעשים, תכנונם, שיטתיותם ותחכומם במהלך תקופה ארוכה, תוך גרימת נזק לקופה הציבורית וללקוחות.

העבירות בגינן הועמדה לדין הלוי הן  זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, (49 עבירות), ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, (34 עבירות), מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדוח,  שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק או לסייע לאדם אחר להתחמק מתשלום  מס,  שימוש במסמך מזויף, (31 עבירות), ושידול לזיוף.

 

הודתה וחזרה בה

לגב האישום השני אף שבמסגרת המענה לכתב האישום כפרה הלוי במיוחס לה באישום השני, היא ביקשה לחזור בה מכפירתה והודתה בעובדות האישום, המייחס לה עבירות שונות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה. בית המשפט התיר לה לחזור בה מכפירתה. 

בהתאם לעובדות האישום השני, בו הודתה הלוי, בעבור השירות שניתן ללקוחות, היא החתימה בשלב ההתקשרות הראשונית, בעצמה או באמצעות הפקידות ועובדי העסק, חלק  מהלקוחות על הסכם בכתב ובו נקבע כי מההחזר שיתקבל ממס הכנסה, ישלם הלקוח לנאשמת סך של לעשרים אחוזים.

בפועל, היא גבתה מהלקוחות אחוז מסוים מההחזר שהתקבל ממס הכנסה, שאינו קבוע ואינו  ידוע במדויק, כעמלה עבור השירות שניתן ללקוחות. בתקופה הרלוונטית הייתה הלוי חייבת בניהול ספרי חשבונות על פי הוראות מס הכנסה, וכן הייתה חייבת בהגשת דוחות שנתיים על הכנסותיה.

בגין העמלה ששולמה לה על ידי כל לקוח, היא הפיקה חשבונית מס. במטרה להתחמק מתשלום מלוא גובה המס בגין הכנסותיה מהעמלות שקיבלה מהלקוחות, ועל מנת להקטין את  תשלומי המע"מ בדיווחיה התקופתיים, פעלה הלוי על מנת לדווח על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל כך שבגין תשלום עמלה רשמה בפנקס החשבוניות על גבי חשבונית המקור סכומים הקטנים מסכום העמלה בפועל, בדרך של השמטת הספרות הימניות או השמאליות. סכומים אלו היו מועתקים לחשבוניות ההעתק המדווחות לרשויות המס.

לאחר תלישת חשבונית המקור הנמסרת ללקוח, הוסיפה הלוי על גביה את הספרות שהשמיטה, באופן שהגדיל את שווי העמלה הרשומה על גבי חשבונית המקור לשוויה האמיתי כפי ששולם על ידי הלקוחות. בדוחות שהגישה לפקיד השומה ולמנהל מס ערך מוסף, כללה את הסכומים החלקיים והכוזבים הרשומים בחשבוניות ההעתק הכוזבות שנשמרו במשרדה.

במעשים אלו השמיטה הלוי מהכנסותיה סכום של 1,132,970 שקל בין השנים 2013-2011.

הציגה מצג שווא

סגנית הנשיא בבית המשפט השלום בראשון לציון, השופטת שירלי דקל-נוה, קיבלה את עמדת המדינה במלואה והרשיעה את הלוי בכל האישומים שיוחסו לה בכתב האישום, תוך שקבעה כי הלוי  הציגה בפני הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, מצג שווא לפיו היא תפעל כדין על מנת להשיג עבורם החזרי מס, שעה שפעלה בשיטה של זיוף מסמכים מסוג תעודות רפואיות, אישורי לימודים, ומסמכי ועדות השמה, ופעלה להגשת בקשות כוזבות לרשות המיסים, והכל במטרה לקבל לידה את העמלה הנובעת מההחזר.

 

השופטת דחתה את טענותיה של הלוי לפיה ארבע הפקידות פעלו על דעת עצמן, ללא כל ידיעה מצידה וקבע כי הלוי הביאה את הפקידות לידי זיוף בכך שהנחתה אותן, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, לזייף מסמכים אשר צורפו כאמור לבקשות שהוגשו בשם לקוחות העסק.

השופטת קיבלה את גרסת הפקידות, ודחתה את גרסת הלוי, אשר הייתה, לטענת בית המשפט  "מגמתית ומתפתלת, רווית גרסאות והשערות קלושות בקשר למיוחס לה בכתב האישום, לא נתמכה באדנים משמעותיים ואובייקטיבים של ממש ונועדה כל כולה על מנת להסיר מעצמה כל אחריות או ידיעה על המתרחש בעסק"

בנוסף, הרשיע בית המשפט את הלוי בהתאם להודאתה בביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה.

הלוי הורשעה, כי במטרה להתחמק מתשלום גובה המס בגין הכנסותיה מהעמלות שהתקבלו מהלקוחות, ועל מנת להקטין את תשלומי המע"מ בדיווחיה התקופתיים, פעלה על מנת לדווח על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל, בסך כולל של כ-1.2 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברוך 27/09/2023 20:10
    הגב לתגובה זו
    רוצים החזר רק אחרי שיחה עם רואה חשבון
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בעימות הממושך בין יזמי הנדל"ן איציק תשובה וחיים (ז’אן־מרק) ולנסי. לאחר שנים של שותפות, שתי עסקות היפרדות ושורה ארוכה של הליכים, קבע השופט גלעד הס כי תשובה לא חייב לשלם ריבית של מיליונים, אך מחויב להשלים לולנסי פער של שטחים בנכס שנמסר לו. הפער הקטן נהפך למכריע: כ-40 מ״ר שהובילו לפיצוי של 375,725 שקל

עוזי גרסטמן |

בסופו של יום, בין השותפות ארוכת השנים לבין התהומות של הסכסוך שהעמיקו יותר ויותר, ניצבו שני אנשי נדל"ן מנוסים - חיים (ז’אן־מרק) ולנסי ואיציק תשובה - כשהם מציגים באופן עקבי גרסאות הפוכות כמעט בכל נקודת מחלוקת. הם החלו כשותפים, הניעו יחד פרויקטים, קידמו עסקות, ובמשך תקופה ארוכה ניהלו שורה של חברות משותפות. אלא שהדרך העסקית המשותפת התפצלה, ובית המשפט נדרש שוב ושוב להכריע במחלוקות שהתעוררו לאחר ההיפרדות. פסק הדין שניתן על ידי השופט גלעד הס חושף מערכת יחסים שהידרדרה באטיות אך בעקביות, עד שנהפכה למערכת משפטית ענפה, כזו שנפרשת על פני שלושה תיקים שאוחדו לתיק אחד. השופט עצמו כתב כי מדובר ב"מחלוקות נקודתיות יחסית שהתגלעו בין הצדדים", אך כל אחת מהן צמחה מתוך אותו סדק שנפער בעסקים המשותפים.

ולנסי ותשובה הגיעו בעבר לשני הסכמי היפרדות - האחד ב-2018 והשני, המקיף יותר, באפריל 2019. הרעיון היה לסיים את כל העסקים ביניהם ולהפריד את החברות. תשובה התחייב לשלם לולנסי סכומים גבוהים או לחלופין להעביר נכסים בערך של התשלום. ואולם גם הסכמים אלה לא סתמו את הגולל, אלא נהפכו לנקודת מוצא למחלוקות חדשות.

אחת הטענות המרכזיות שהעלה ולנסי היתה כי תשובה ביצע "איחור עצום" במתן ערבות חוק מכר לנכסים שנמסרו כחליף לכסף, ולכן הוא זכאי לריבית של 9% לשנה, ריבית שלטענתו הגיעה לסכומים מצטברים של יותר מ-10 מיליון שקל. תשובה מצדו טען שאין בסיס לדרישה, וכי כל התשלומים, בין אם בכסף ובין אם בנכס, בוצעו במועדים המדויקים שנקבעו בהסכמי המכר.

השופט: ההסכם ברור - אין ריבית בלי איחור

הכרעתו של השופט הס בנושא הזה היתה חדה. הוא קבע שלפי ההסכם, ריבית בשיעור של 9% תחול רק על תשלום שלא בוצע במועד שנקבע בהסכמי המכר, ולא בכל מקרה שבו עדיין לא הוענקה ערבות חוק מכר. השופט כתב בהחלטתו כי, "לשונו של סעיף 34 ברורה… סעיף זה עוסק במקרה של תשלום שלא שולם במועדו… וקובע סנקציה בדמות ריבית של 9% על אי תשלום במועדים אלו". השופט גם הדגיש כי אין כל חובה חוזית או חוקית להמציא ערבות חוק מכר לפני שהגיע מועד התשלום בהסכם המכר, וכי הפירוש של ולנסי "אינו מתיישב עם לשון ההסכם ואף לא עם תכליתו".

ולנסי ניסה לטעון כי חתם על הסכמי המכר "תחת מחאה", אך השופט הסביר כי לא ניתן לטעון לכפייה בדיעבד, ובכל מקרה, אם ולנסי היה סבור שההסכמים נכפו עליו, היה עליו לבטל אותם ולא להמשיך לפעול על פיהם. בית המשפט כתב בהכרעת הדין כי, "ולנסי חתם על ההסכם לאחר משא ומתן… ומכאן חתימתו מחייבת אותו". בסופו של דבר, דרישתו של ולנסי לריבית נדחתה במלואה.

שימוש בהליכון פרקינסון מבוגר קשיש מחלה נכות נכה
צילום: Istock

צוואת של קשיש בבית החולים הועדפה על זו מלפני 20 שנה

כחודש לפני שמת, כשגופו חלש אך דעתו צלולה, חתם אלמן ללא ילדים על צוואה חדשה ממיטת בית החולים. הוא הוריש את כל רכושו לאחותו היחידה, בניגוד לצוואה קודמת שהותירה כמעט הכל למשפחת מעסיקו לשעבר. מאבק משפטי טעון התנהל סביב שאלת כשירותו, מעורבות אחותו בתהליך והאם הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת. פסק הדין חושף סיפור חיים, סכסוך משפחתי, והכרעה ברורה של בית המשפט לגבי רצונו החופשי של המנוח

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא החל הרבה לפני הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הרבה לפני שחוות דעת רפואיות הוגשו וחקירות נגדיות נפרשו לאורך עשרות עמודים של פרוטוקולים. הוא החל בחדר אשפוז בבית החולים בילינסון, שבו שכב ש.ש., גבר ערירי בן 80, לאחר נפילה בביתו. מצבו הגופני היה קשה, כך טענו הנתבעים, אך מי שבאמת הכיר אותו באותם ימים העיד כי למרות חולשתו, הוא היה צלול, מתקשר, ומודע למצבו ולרצונותיו. בתוך המציאות הזאת, בפברואר 2022, כשהוא מבין שהזמן ואוזל והולך, הוא ביקש לערוך מחדש את צוואתו.

המנוח, אלמן ללא ילדים, השאיר אחריו שתי צוואות שונות מאוד זו מזו. הראשונה, מ-2004, היתה מנוסחת בחריפות רגשית יוצאת דופן. הוא כתב בה כי את רכושו הוא מותיר ל”אנשים הקרובים והיקרים לי מכל ואשר שימשו לי תחליף למשפחה שהפנתה לי עורף ומשענת בשעות הקשות”, ובחר להעניק לאחותו, התובעת, אך ורק מקרר. מנגד, צוואה חדשה, שנחתמה ב-25 בפברואר 2022 בבית החולים, העניקה את כל רכושו דווקא לאותה אחות. השינוי הדרמטי הזה עמד בלב המחלוקת המשפטית.

הנתבעים, מעסיקו לשעבר של המנוח וארבעת ילדיו, שאליהם ייעד את מרבית רכושו בצוואה הישנה, טענו שהצוואה המאוחרת פסולה מיסודה. הם טענו שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, שהוא לא ידע להבחין בטיבה, שהתובעת השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בצורה פסולה בעריכתה. ואולם ככל שהעמיק בית המשפט בחומר הראיות, כך הלכו טענותיהם ונחלשו. השופט תומר שלם פתח את פסק דינו בקביעה ברורה כי ראשית יש לבחון את הצוואה האחרונה, שכן “רואים צוואה חדשה כמבטלת את קודמתה, ככל שהוראותיה סותרות את הוראות קודמתה”. מכאן נפתח מסע בירור ארוך, שכלל שלושה הליכים משפטיים במקביל, חוות דעת רפואיות, עדויות ממקור ראשון, וניתוח מדוקדק של התנהלות הצדדים.

לא סבל מדמנציה או מליקוי שפגע בכושרו המשפטי

במוקד ההכרעה עמדה שאלת כשירותו של המנוח בעת שחתם על צוואתו האחרונה. התמונה שעלתה מהמסמכים הרפואיים ומעדויות המומחים היתה אחידה וברורה. ד"ר אליעזר פלדינגר, פסיכוגריאטר שבדק את המנוח ביום עריכת הצוואה לבקשת הנוטריון, כתב במפורש כי המנוח “בדעה צלולה, מצבו הקוגניטיבי שמור, וללא הפרעה נפשית... הוא מבחין היטב בטיבה של צוואה אותה מבקש לעשותה על פי רצונו החופשי”. הוא אף הדגיש שמבחן המיני־מנטל שבוצע לו הניב תוצאה גבוהה של 27 מתוך 30, וכי על אף ירידה קוגניטיבית קלה, לא מדובר בדמנציה או בליקוי שפגע בכושרו המשפטי.

גם מומחה מטעם בית המשפט, פרופ’ שלמה נוי, בחן את מלוא הרשומות וקבע בחוות דעתו כי, “לא ניתן לשלול את כשירותו המשפטית במועד הנדון... בסבירות גבוהה יותר, היה כשיר לבצע פעולות משפטיות במועד הנדון”. הנתבעים, אף שהנטל הוטל עליהם, ויתרו על חקירת המומחה - ויתור שבית המשפט ראה בו חיזוק למסקנתו. לצד חוות הדעת, הציג בית המשפט גם ראיות שהעידו על תפקודו השכלי של המנוח בימים שקדמו לחתימה. עדותה של העובדת הסוציאלית שביקרה את המנוח בבית החולים תיארה אדם “ערני... אולי עייף, אבל רגיל. לא מבולבל”. המטפל הסיעודי שלו העיד כי, “תמיד הייתי יכול לדבר איתו”. גם הרישומים הרפואיים הצביעו שוב ושוב על התמצאות מלאה בזמן, במקום ובאנשים.