יעל הלוי בעלת חברת 'זיכוי ישיר', הורשעה בזיוף, מרמה ועבירות מס של 2.5 מיליון שקל
בית המשפט השלום בראשון לציון הרשיע היום את יעל הלוי בעבירות זיוף ומרמה וכן בעבירות מס, זאת לאחר שהלוי פעלה להשגת החזרי מס ללקוחותיה באמצעות מסמכים מזויפים וזאת מתוך מטרה לקבל עמלה גבוהה יותר. על פי פסק הדין באופן זה השיגה הלוי מעל למיליון שקל החזרים כוזבים, והשמיטה דיווח על הכנסה של 1.2 מיליון שקל.
בהתאם לכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, הורשעה הלוי כי בין השנים 2014-2007 הייתה בעלים ומנהלת פעילה של עסק שפעל תחת השם 'זיכוי ישיר' אשר עסק, בין היתר, בהחזרי מס לשכירים.
במהלך תקופה זאת, העסיקה הלוי ארבע פקידות, אשר עבדו מול לקוחות העסק תחת הנחייתה. במסגרת השירות שהעניקה הלוי ללקוחות העסק, הוגשו על ידה או על ידי הפקידות, דוחות שנתיים לפקידי שומה ברחבי הארץ, אליהם צורפו בקשות לזיכוי ממס בגין קרוב נטול יכולת עבור הלקוחות.
הלוי סיכמה עם הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, כי תקבל עמלה עבור שירותיה בשווי אחוז מסוים מהחזר המס שיתקבל עבורם. סך החזרי המס הכוזבים שהשיגה הנאשמת עבור לקוחותיה בהן הורשעה הנאשמת באישום הראשון עומד על כ-1.1 מיליון שקל.
זייפה מסמכים
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנטען באישום הראשון, "הנאשמת הציגה בפני הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, מצג שווא לפיו היא תפעל כדין על מנת להשיג עבורם החזרי מס. הנאשמת עשתה כן בשעה שפעלה בשיטה של זיוף מסמכים והגשת בקשות כוזבות לרשות המיסים, במטרה לקבל לידיה את העמלה הנובעת מההחזר.
הלוי הביאה את הפקידות לידי זיוף המסמכים באמצעות איומים, עידוד, תמריצים כספיים או דרכים אחרות שיש בהן משום הפעלת לחץ. הנאשמת פעלה להגשת דוחות שנתיים כוזבים עבור הלקוחות בסיוע הפקידות. בנוסף, זייפה בצוותא עם הפקידות מסמכים שונים המעידים לכאורה על זכאות להחזרי מס באמצעות קבלת נקודות זיכוי עבור קרוב נטול יכולת.
הלוי צירפה יחד עם הפקידות את המסמכים המזויפים לבקשות ולדוחות השנתיים שהגישה לפקידי השומה בשם הלקוחות. בנוסף למסמכים המזויפים, זייפה הנאשמת בצוותא עם הפקידות את חתימות הלקוחות על גבי הבקשות הכוזבות אשר צורפו לדוחות השנתיים הכוזבים שהגישה בשמם.
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- ויתרה על האופציות בגירושים - ונשארה מחוץ לאקזיט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
באמצעות המרמה הזאת, השיגה בסיוע הפקידות בעבור לא פחות מ-44 לקוחות, במהלך התקופה הרלוונטית, החזרי מס כוזבים בסך כולל של כ-1,112,885 שקל בנוסף ניסתה להשיג במהלך התקופה הרלוונטית החזרי מס כוזבים עבור 32 לקוחות נוספים, תוך שימוש במסמכים מזויפים שזייפה יחד עם הפקידות. אך החזרי מס אלו הוקפאו על ידי רשויות המס ולא הועברו לידי הלקוחות.
לפי כתב האישום באמצעות המרמה, יצרה לעצמה הלוי בסיוע הפקידות מוניטין חיובי עבור הצלחותיה לכאורה, להשיג ללקוחות החזרי מס, ובאמצעותו גייסה לקוחות נוספים לעסק. נציגי המדינה טענו כי הלוי ביצעה את המרמה בנסיבות מחמירות, ויש לשים לב לריבוי המעשים, תכנונם, שיטתיותם ותחכומם במהלך תקופה ארוכה, תוך גרימת נזק לקופה הציבורית וללקוחות.
העבירות בגינן הועמדה לדין הלוי הן זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, (49 עבירות), ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, (34 עבירות), מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדוח, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק או לסייע לאדם אחר להתחמק מתשלום מס, שימוש במסמך מזויף, (31 עבירות), ושידול לזיוף.
הודתה וחזרה בה
לגב האישום השני אף שבמסגרת המענה לכתב האישום כפרה הלוי במיוחס לה באישום השני, היא ביקשה לחזור בה מכפירתה והודתה בעובדות האישום, המייחס לה עבירות שונות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה. בית המשפט התיר לה לחזור בה מכפירתה.
בהתאם לעובדות האישום השני, בו הודתה הלוי, בעבור השירות שניתן ללקוחות, היא החתימה בשלב ההתקשרות הראשונית, בעצמה או באמצעות הפקידות ועובדי העסק, חלק מהלקוחות על הסכם בכתב ובו נקבע כי מההחזר שיתקבל ממס הכנסה, ישלם הלקוח לנאשמת סך של לעשרים אחוזים.
בפועל, היא גבתה מהלקוחות אחוז מסוים מההחזר שהתקבל ממס הכנסה, שאינו קבוע ואינו ידוע במדויק, כעמלה עבור השירות שניתן ללקוחות. בתקופה הרלוונטית הייתה הלוי חייבת בניהול ספרי חשבונות על פי הוראות מס הכנסה, וכן הייתה חייבת בהגשת דוחות שנתיים על הכנסותיה.
בגין העמלה ששולמה לה על ידי כל לקוח, היא הפיקה חשבונית מס. במטרה להתחמק מתשלום מלוא גובה המס בגין הכנסותיה מהעמלות שקיבלה מהלקוחות, ועל מנת להקטין את תשלומי המע"מ בדיווחיה התקופתיים, פעלה הלוי על מנת לדווח על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל כך שבגין תשלום עמלה רשמה בפנקס החשבוניות על גבי חשבונית המקור סכומים הקטנים מסכום העמלה בפועל, בדרך של השמטת הספרות הימניות או השמאליות. סכומים אלו היו מועתקים לחשבוניות ההעתק המדווחות לרשויות המס.
לאחר תלישת חשבונית המקור הנמסרת ללקוח, הוסיפה הלוי על גביה את הספרות שהשמיטה, באופן שהגדיל את שווי העמלה הרשומה על גבי חשבונית המקור לשוויה האמיתי כפי ששולם על ידי הלקוחות. בדוחות שהגישה לפקיד השומה ולמנהל מס ערך מוסף, כללה את הסכומים החלקיים והכוזבים הרשומים בחשבוניות ההעתק הכוזבות שנשמרו במשרדה.
במעשים אלו השמיטה הלוי מהכנסותיה סכום של 1,132,970 שקל בין השנים 2013-2011.
הציגה מצג שווא
סגנית הנשיא בבית המשפט השלום בראשון לציון, השופטת שירלי דקל-נוה, קיבלה את עמדת המדינה במלואה והרשיעה את הלוי בכל האישומים שיוחסו לה בכתב האישום, תוך שקבעה כי הלוי הציגה בפני הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, מצג שווא לפיו היא תפעל כדין על מנת להשיג עבורם החזרי מס, שעה שפעלה בשיטה של זיוף מסמכים מסוג תעודות רפואיות, אישורי לימודים, ומסמכי ועדות השמה, ופעלה להגשת בקשות כוזבות לרשות המיסים, והכל במטרה לקבל לידה את העמלה הנובעת מההחזר.
השופטת דחתה את טענותיה של הלוי לפיה ארבע הפקידות פעלו על דעת עצמן, ללא כל ידיעה מצידה וקבע כי הלוי הביאה את הפקידות לידי זיוף בכך שהנחתה אותן, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, לזייף מסמכים אשר צורפו כאמור לבקשות שהוגשו בשם לקוחות העסק.
השופטת קיבלה את גרסת הפקידות, ודחתה את גרסת הלוי, אשר הייתה, לטענת בית המשפט "מגמתית ומתפתלת, רווית גרסאות והשערות קלושות בקשר למיוחס לה בכתב האישום, לא נתמכה באדנים משמעותיים ואובייקטיבים של ממש ונועדה כל כולה על מנת להסיר מעצמה כל אחריות או ידיעה על המתרחש בעסק"
בנוסף, הרשיע בית המשפט את הלוי בהתאם להודאתה בביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה.
הלוי הורשעה, כי במטרה להתחמק מתשלום גובה המס בגין הכנסותיה מהעמלות שהתקבלו מהלקוחות, ועל מנת להקטין את תשלומי המע"מ בדיווחיה התקופתיים, פעלה על מנת לדווח על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל, בסך כולל של כ-1.2 מיליון שקל.
- 1.ברוך 27/09/2023 20:10הגב לתגובה זורוצים החזר רק אחרי שיחה עם רואה חשבון

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
