יעל הלוי בעלת חברת 'זיכוי ישיר', הורשעה בזיוף, מרמה ועבירות מס של 2.5 מיליון שקל
בית המשפט השלום בראשון לציון הרשיע היום את יעל הלוי בעבירות זיוף ומרמה וכן בעבירות מס, זאת לאחר שהלוי פעלה להשגת החזרי מס ללקוחותיה באמצעות מסמכים מזויפים וזאת מתוך מטרה לקבל עמלה גבוהה יותר. על פי פסק הדין באופן זה השיגה הלוי מעל למיליון שקל החזרים כוזבים, והשמיטה דיווח על הכנסה של 1.2 מיליון שקל.
בהתאם לכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, הורשעה הלוי כי בין השנים 2014-2007 הייתה בעלים ומנהלת פעילה של עסק שפעל תחת השם 'זיכוי ישיר' אשר עסק, בין היתר, בהחזרי מס לשכירים.
במהלך תקופה זאת, העסיקה הלוי ארבע פקידות, אשר עבדו מול לקוחות העסק תחת הנחייתה. במסגרת השירות שהעניקה הלוי ללקוחות העסק, הוגשו על ידה או על ידי הפקידות, דוחות שנתיים לפקידי שומה ברחבי הארץ, אליהם צורפו בקשות לזיכוי ממס בגין קרוב נטול יכולת עבור הלקוחות.
הלוי סיכמה עם הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, כי תקבל עמלה עבור שירותיה בשווי אחוז מסוים מהחזר המס שיתקבל עבורם. סך החזרי המס הכוזבים שהשיגה הנאשמת עבור לקוחותיה בהן הורשעה הנאשמת באישום הראשון עומד על כ-1.1 מיליון שקל.
זייפה מסמכים
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנטען באישום הראשון, "הנאשמת הציגה בפני הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, מצג שווא לפיו היא תפעל כדין על מנת להשיג עבורם החזרי מס. הנאשמת עשתה כן בשעה שפעלה בשיטה של זיוף מסמכים והגשת בקשות כוזבות לרשות המיסים, במטרה לקבל לידיה את העמלה הנובעת מההחזר.
הלוי הביאה את הפקידות לידי זיוף המסמכים באמצעות איומים, עידוד, תמריצים כספיים או דרכים אחרות שיש בהן משום הפעלת לחץ. הנאשמת פעלה להגשת דוחות שנתיים כוזבים עבור הלקוחות בסיוע הפקידות. בנוסף, זייפה בצוותא עם הפקידות מסמכים שונים המעידים לכאורה על זכאות להחזרי מס באמצעות קבלת נקודות זיכוי עבור קרוב נטול יכולת.
הלוי צירפה יחד עם הפקידות את המסמכים המזויפים לבקשות ולדוחות השנתיים שהגישה לפקידי השומה בשם הלקוחות. בנוסף למסמכים המזויפים, זייפה הנאשמת בצוותא עם הפקידות את חתימות הלקוחות על גבי הבקשות הכוזבות אשר צורפו לדוחות השנתיים הכוזבים שהגישה בשמם.
- איחרו בתשלומים על הדירה, אבל לא ישלמו פיצוי מוסכם
- האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
באמצעות המרמה הזאת, השיגה בסיוע הפקידות בעבור לא פחות מ-44 לקוחות, במהלך התקופה הרלוונטית, החזרי מס כוזבים בסך כולל של כ-1,112,885 שקל בנוסף ניסתה להשיג במהלך התקופה הרלוונטית החזרי מס כוזבים עבור 32 לקוחות נוספים, תוך שימוש במסמכים מזויפים שזייפה יחד עם הפקידות. אך החזרי מס אלו הוקפאו על ידי רשויות המס ולא הועברו לידי הלקוחות.
לפי כתב האישום באמצעות המרמה, יצרה לעצמה הלוי בסיוע הפקידות מוניטין חיובי עבור הצלחותיה לכאורה, להשיג ללקוחות החזרי מס, ובאמצעותו גייסה לקוחות נוספים לעסק. נציגי המדינה טענו כי הלוי ביצעה את המרמה בנסיבות מחמירות, ויש לשים לב לריבוי המעשים, תכנונם, שיטתיותם ותחכומם במהלך תקופה ארוכה, תוך גרימת נזק לקופה הציבורית וללקוחות.
העבירות בגינן הועמדה לדין הלוי הן זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, (49 עבירות), ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, (34 עבירות), מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדוח, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק או לסייע לאדם אחר להתחמק מתשלום מס, שימוש במסמך מזויף, (31 עבירות), ושידול לזיוף.
הודתה וחזרה בה
לגב האישום השני אף שבמסגרת המענה לכתב האישום כפרה הלוי במיוחס לה באישום השני, היא ביקשה לחזור בה מכפירתה והודתה בעובדות האישום, המייחס לה עבירות שונות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה. בית המשפט התיר לה לחזור בה מכפירתה.
בהתאם לעובדות האישום השני, בו הודתה הלוי, בעבור השירות שניתן ללקוחות, היא החתימה בשלב ההתקשרות הראשונית, בעצמה או באמצעות הפקידות ועובדי העסק, חלק מהלקוחות על הסכם בכתב ובו נקבע כי מההחזר שיתקבל ממס הכנסה, ישלם הלקוח לנאשמת סך של לעשרים אחוזים.
בפועל, היא גבתה מהלקוחות אחוז מסוים מההחזר שהתקבל ממס הכנסה, שאינו קבוע ואינו ידוע במדויק, כעמלה עבור השירות שניתן ללקוחות. בתקופה הרלוונטית הייתה הלוי חייבת בניהול ספרי חשבונות על פי הוראות מס הכנסה, וכן הייתה חייבת בהגשת דוחות שנתיים על הכנסותיה.
בגין העמלה ששולמה לה על ידי כל לקוח, היא הפיקה חשבונית מס. במטרה להתחמק מתשלום מלוא גובה המס בגין הכנסותיה מהעמלות שקיבלה מהלקוחות, ועל מנת להקטין את תשלומי המע"מ בדיווחיה התקופתיים, פעלה הלוי על מנת לדווח על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל כך שבגין תשלום עמלה רשמה בפנקס החשבוניות על גבי חשבונית המקור סכומים הקטנים מסכום העמלה בפועל, בדרך של השמטת הספרות הימניות או השמאליות. סכומים אלו היו מועתקים לחשבוניות ההעתק המדווחות לרשויות המס.
לאחר תלישת חשבונית המקור הנמסרת ללקוח, הוסיפה הלוי על גביה את הספרות שהשמיטה, באופן שהגדיל את שווי העמלה הרשומה על גבי חשבונית המקור לשוויה האמיתי כפי ששולם על ידי הלקוחות. בדוחות שהגישה לפקיד השומה ולמנהל מס ערך מוסף, כללה את הסכומים החלקיים והכוזבים הרשומים בחשבוניות ההעתק הכוזבות שנשמרו במשרדה.
במעשים אלו השמיטה הלוי מהכנסותיה סכום של 1,132,970 שקל בין השנים 2013-2011.
הציגה מצג שווא
סגנית הנשיא בבית המשפט השלום בראשון לציון, השופטת שירלי דקל-נוה, קיבלה את עמדת המדינה במלואה והרשיעה את הלוי בכל האישומים שיוחסו לה בכתב האישום, תוך שקבעה כי הלוי הציגה בפני הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, מצג שווא לפיו היא תפעל כדין על מנת להשיג עבורם החזרי מס, שעה שפעלה בשיטה של זיוף מסמכים מסוג תעודות רפואיות, אישורי לימודים, ומסמכי ועדות השמה, ופעלה להגשת בקשות כוזבות לרשות המיסים, והכל במטרה לקבל לידה את העמלה הנובעת מההחזר.
השופטת דחתה את טענותיה של הלוי לפיה ארבע הפקידות פעלו על דעת עצמן, ללא כל ידיעה מצידה וקבע כי הלוי הביאה את הפקידות לידי זיוף בכך שהנחתה אותן, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, לזייף מסמכים אשר צורפו כאמור לבקשות שהוגשו בשם לקוחות העסק.
השופטת קיבלה את גרסת הפקידות, ודחתה את גרסת הלוי, אשר הייתה, לטענת בית המשפט "מגמתית ומתפתלת, רווית גרסאות והשערות קלושות בקשר למיוחס לה בכתב האישום, לא נתמכה באדנים משמעותיים ואובייקטיבים של ממש ונועדה כל כולה על מנת להסיר מעצמה כל אחריות או ידיעה על המתרחש בעסק"
בנוסף, הרשיע בית המשפט את הלוי בהתאם להודאתה בביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה.
הלוי הורשעה, כי במטרה להתחמק מתשלום גובה המס בגין הכנסותיה מהעמלות שהתקבלו מהלקוחות, ועל מנת להקטין את תשלומי המע"מ בדיווחיה התקופתיים, פעלה על מנת לדווח על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל, בסך כולל של כ-1.2 מיליון שקל.
- 1.ברוך 27/09/2023 20:10הגב לתגובה זורוצים החזר רק אחרי שיחה עם רואה חשבון

האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"
זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.
פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.
"מעשה שהושלם"
כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".

האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"
זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.
פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.
"מעשה שהושלם"
כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".
.jpg)