אזיקים מאסר כלא
צילום: Pixabay

יעל הלוי בעלת חברת 'זיכוי ישיר', הורשעה בזיוף, מרמה ועבירות מס של 2.5 מיליון שקל

הלוי הורשעה לאחר שהוכח כי פעלה להשגת החזרי מס ללקוחותיה באמצעות מסמכים מזויפים וזאת מתוך מטרה לקבל עמלה גבוהה יותר. על פי פסק הדין באופן זה השיגה הלוי מעל למיליון שקל החזרים כוזבים, והשמיטה דיווח על הכנסה של 1.2 מיליון שקל
נחמן שפירא | (1)

בית המשפט השלום בראשון לציון הרשיע היום את יעל הלוי בעבירות זיוף ומרמה וכן בעבירות מס, זאת לאחר שהלוי פעלה להשגת החזרי מס ללקוחותיה באמצעות מסמכים מזויפים וזאת מתוך מטרה לקבל עמלה גבוהה יותר. על פי פסק הדין באופן זה השיגה הלוי מעל למיליון שקל החזרים כוזבים, והשמיטה דיווח על הכנסה של 1.2 מיליון שקל.

בהתאם לכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, הורשעה הלוי כי בין השנים 2014-2007 הייתה בעלים ומנהלת פעילה של עסק שפעל תחת השם 'זיכוי ישיר' אשר עסק, בין היתר, בהחזרי מס לשכירים.

במהלך תקופה זאת, העסיקה הלוי ארבע פקידות, אשר עבדו מול לקוחות העסק תחת הנחייתה. במסגרת השירות שהעניקה הלוי ללקוחות העסק, הוגשו על ידה או על ידי הפקידות, דוחות שנתיים לפקידי שומה ברחבי הארץ, אליהם צורפו בקשות לזיכוי ממס בגין קרוב נטול יכולת עבור הלקוחות.

הלוי סיכמה עם הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, כי תקבל עמלה עבור שירותיה בשווי אחוז מסוים מהחזר המס שיתקבל עבורם. סך החזרי המס הכוזבים שהשיגה הנאשמת עבור לקוחותיה בהן הורשעה הנאשמת באישום הראשון עומד על כ-1.1 מיליון שקל.

זייפה מסמכים

על פי הנטען באישום הראשון, "הנאשמת הציגה בפני הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, מצג שווא לפיו היא תפעל כדין על מנת להשיג עבורם החזרי מס. הנאשמת עשתה  כן בשעה שפעלה בשיטה של זיוף מסמכים והגשת בקשות כוזבות לרשות המיסים, במטרה לקבל לידיה את העמלה הנובעת מההחזר.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הלוי הביאה את הפקידות לידי זיוף המסמכים באמצעות איומים, עידוד, תמריצים כספיים או דרכים אחרות שיש בהן משום הפעלת לחץ. הנאשמת פעלה להגשת דוחות שנתיים כוזבים עבור  הלקוחות בסיוע הפקידות. בנוסף, זייפה בצוותא עם הפקידות מסמכים שונים המעידים לכאורה על זכאות להחזרי מס באמצעות קבלת נקודות זיכוי עבור קרוב נטול יכולת.

הלוי צירפה יחד עם הפקידות את המסמכים המזויפים לבקשות ולדוחות השנתיים שהגישה לפקידי השומה בשם הלקוחות. בנוסף למסמכים המזויפים, זייפה הנאשמת בצוותא עם הפקידות את  חתימות הלקוחות על גבי הבקשות הכוזבות אשר צורפו לדוחות השנתיים הכוזבים שהגישה בשמם.

קיראו עוד ב"משפט"

באמצעות המרמה הזאת, השיגה בסיוע הפקידות בעבור לא פחות מ-44 לקוחות, במהלך התקופה הרלוונטית, החזרי מס כוזבים בסך כולל של כ-1,112,885 שקל בנוסף ניסתה להשיג במהלך התקופה הרלוונטית החזרי מס כוזבים עבור 32 לקוחות  נוספים, תוך שימוש במסמכים מזויפים שזייפה יחד עם הפקידות. אך החזרי מס אלו הוקפאו על ידי רשויות המס ולא הועברו לידי הלקוחות.

לפי כתב האישום באמצעות המרמה, יצרה לעצמה הלוי בסיוע הפקידות מוניטין חיובי עבור הצלחותיה לכאורה, להשיג ללקוחות החזרי מס, ובאמצעותו גייסה לקוחות נוספים לעסק. נציגי המדינה טענו כי הלוי ביצעה את המרמה בנסיבות מחמירות, ויש לשים לב לריבוי המעשים, תכנונם, שיטתיותם ותחכומם במהלך תקופה ארוכה, תוך גרימת נזק לקופה הציבורית וללקוחות.

העבירות בגינן הועמדה לדין הלוי הן  זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, (49 עבירות), ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, (34 עבירות), מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדוח,  שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק או לסייע לאדם אחר להתחמק מתשלום  מס,  שימוש במסמך מזויף, (31 עבירות), ושידול לזיוף.

 

הודתה וחזרה בה

לגב האישום השני אף שבמסגרת המענה לכתב האישום כפרה הלוי במיוחס לה באישום השני, היא ביקשה לחזור בה מכפירתה והודתה בעובדות האישום, המייחס לה עבירות שונות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה. בית המשפט התיר לה לחזור בה מכפירתה. 

בהתאם לעובדות האישום השני, בו הודתה הלוי, בעבור השירות שניתן ללקוחות, היא החתימה בשלב ההתקשרות הראשונית, בעצמה או באמצעות הפקידות ועובדי העסק, חלק  מהלקוחות על הסכם בכתב ובו נקבע כי מההחזר שיתקבל ממס הכנסה, ישלם הלקוח לנאשמת סך של לעשרים אחוזים.

בפועל, היא גבתה מהלקוחות אחוז מסוים מההחזר שהתקבל ממס הכנסה, שאינו קבוע ואינו  ידוע במדויק, כעמלה עבור השירות שניתן ללקוחות. בתקופה הרלוונטית הייתה הלוי חייבת בניהול ספרי חשבונות על פי הוראות מס הכנסה, וכן הייתה חייבת בהגשת דוחות שנתיים על הכנסותיה.

בגין העמלה ששולמה לה על ידי כל לקוח, היא הפיקה חשבונית מס. במטרה להתחמק מתשלום מלוא גובה המס בגין הכנסותיה מהעמלות שקיבלה מהלקוחות, ועל מנת להקטין את  תשלומי המע"מ בדיווחיה התקופתיים, פעלה הלוי על מנת לדווח על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל כך שבגין תשלום עמלה רשמה בפנקס החשבוניות על גבי חשבונית המקור סכומים הקטנים מסכום העמלה בפועל, בדרך של השמטת הספרות הימניות או השמאליות. סכומים אלו היו מועתקים לחשבוניות ההעתק המדווחות לרשויות המס.

לאחר תלישת חשבונית המקור הנמסרת ללקוח, הוסיפה הלוי על גביה את הספרות שהשמיטה, באופן שהגדיל את שווי העמלה הרשומה על גבי חשבונית המקור לשוויה האמיתי כפי ששולם על ידי הלקוחות. בדוחות שהגישה לפקיד השומה ולמנהל מס ערך מוסף, כללה את הסכומים החלקיים והכוזבים הרשומים בחשבוניות ההעתק הכוזבות שנשמרו במשרדה.

במעשים אלו השמיטה הלוי מהכנסותיה סכום של 1,132,970 שקל בין השנים 2013-2011.

הציגה מצג שווא

סגנית הנשיא בבית המשפט השלום בראשון לציון, השופטת שירלי דקל-נוה, קיבלה את עמדת המדינה במלואה והרשיעה את הלוי בכל האישומים שיוחסו לה בכתב האישום, תוך שקבעה כי הלוי  הציגה בפני הלקוחות, בעצמה או באמצעות הפקידות, מצג שווא לפיו היא תפעל כדין על מנת להשיג עבורם החזרי מס, שעה שפעלה בשיטה של זיוף מסמכים מסוג תעודות רפואיות, אישורי לימודים, ומסמכי ועדות השמה, ופעלה להגשת בקשות כוזבות לרשות המיסים, והכל במטרה לקבל לידה את העמלה הנובעת מההחזר.

 

השופטת דחתה את טענותיה של הלוי לפיה ארבע הפקידות פעלו על דעת עצמן, ללא כל ידיעה מצידה וקבע כי הלוי הביאה את הפקידות לידי זיוף בכך שהנחתה אותן, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, לזייף מסמכים אשר צורפו כאמור לבקשות שהוגשו בשם לקוחות העסק.

השופטת קיבלה את גרסת הפקידות, ודחתה את גרסת הלוי, אשר הייתה, לטענת בית המשפט  "מגמתית ומתפתלת, רווית גרסאות והשערות קלושות בקשר למיוחס לה בכתב האישום, לא נתמכה באדנים משמעותיים ואובייקטיבים של ממש ונועדה כל כולה על מנת להסיר מעצמה כל אחריות או ידיעה על המתרחש בעסק"

בנוסף, הרשיע בית המשפט את הלוי בהתאם להודאתה בביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה.

הלוי הורשעה, כי במטרה להתחמק מתשלום גובה המס בגין הכנסותיה מהעמלות שהתקבלו מהלקוחות, ועל מנת להקטין את תשלומי המע"מ בדיווחיה התקופתיים, פעלה על מנת לדווח על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל, בסך כולל של כ-1.2 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברוך 27/09/2023 20:10
    הגב לתגובה זו
    רוצים החזר רק אחרי שיחה עם רואה חשבון
משכנתא
צילום: canva pro

לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל

השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים

עוזי גרסטמן |

זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.

א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה"יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.

אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.

האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?

כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.

השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".

משכנתא
צילום: canva pro

לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל

השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים

עוזי גרסטמן |

זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.

א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה"יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.

אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.

האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?

כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.

השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".