ייבא יצירה של סלבדור דאלי וטען שהיא שווה רק אלף דולר כדי להתחמק ממס
סוחר אמנות מת"א נחשד שניסה להבריח יצירות של דאלי ואקסטר תוך הצהרה כוזבת - אחת מהן מוצעת באתרו ב-280 אלף דולר
סוחר אמנות מתל-אביב חשוד ביבוא יצירות אמנות יקרות תוך הצהרה על שווי נמוך כדי להתחמק מתשלום מס - פסל מנורה שיוצר על ידי האמן הספרדי הנודע סלבדור דאלי, וציור של הציירת הרוסית-צרפתייה אלכסנדרה אקסטר, ניצבים במרכז חקירה שמנהלת רשות המסים, באמצעות יס"מ מכס
נתב"ג ויחידת יהלום, בחשד לניסיון להתחמק ממס על ידי הגשת הצהרת יבוא כוזבת. החשוד הוא יבואן בשם שחר שטרית, המנהל את בית המכירות "המרסייט" בתל-אביב. החשוד ייבא את שני חפצי האמנות והצהיר כי שוויו של פסל המנורה הוא 1,100 אירו ושווי של הציור הוא 150 אירו. על סמך
הצהרה זו חויב במע"מ בעת היבוא.
הציור שיובא; קרדיט: דוברות רשות המסים
הצהרת היבוא נשלחה לבדיקה של שמאית המתמחה בהערכת שווי שחפצי אמנות, אשר זיהתה את פסל המנורה כאחד מ-8 עותקים קיימים של "פסל השלום" שנוצר על ידי
סלבדור דאלי. גרסה גדולה של פסל זה ניצבת בכניסה לטרמינל 3 של נמל התעופה בן גוריון. על פי הערכתה של השמאית, שווי הפסל הינו 150 אלף דולר. עוד ציינה השמאית כי בית המכירות "המרסייט" עצמו, שאותו מנהל כאמור היבואן, מציע למכירה פומבית אשר תתחיל בסוף השבוע הקרוב פסל
זהה, החשוד כי הוא אותו פסל שיובא, במחיר התחלתי של 280 אלף דולר. בדיקת השמאית בנוגע לציור שהוצהר כי שוויו 150 אירו, העלתה כי מדובר בציור מקורי של הציירת אלכסנדרה אקסטר, אשר שוויו מוערך ב-156 אלף אירו. גם ציור זה מוצע למכירה פומבית אשר תתחיל בסוף השבוע הקרוב
באתר בית המכירות "המרסייט".
הפסל שיובא; קרדיט: דוברות רשות המסים
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- חשד נגד בכירים להונאת משקיעים בעשרות מיליונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהחקירה עולה חשד כי היבואן שחר שטרית הוא המנהל בפועל של בית המכירות "המרסייט", שאביו הוא בעל מניות בו וגיסתו רשומה בו כדירקטורית. עוד עולה חשד
כי היבואן ביצע עשרות משלוחי יבוא ויצוא של חפצי אומנות בעבר בערכים נמוכים ולא ראליים, ואף ביצע עשרות מכירות ועסקאות שלא דווחו לרשות המסים. לחשוד אין רישום במערכי המס בשל הליכי כינוס נכסים - כך טענו ברשות המסים, אך מסתבר שלחשוד אין הליכים בכינוס נכסים, כך עולה
מבדיקת הנישום במערכות של הרשויות. החשוד שוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בראשון לציון וחקירתו נמשכת.
אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
משה ינאי (רשתות)משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות
בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.
החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.
ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.
קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים
משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.
ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.
