שכונת נאות יצחק בלוד
צילום: רשתות חברתיות

מה מסתתר מאחורי העלייה במחירי הדירות בלוד?

מה המחיר למ"ר בלוד, מה התשואה למשקיעים ועסקאות אחרונות
הרצי אהרון | (13)

מחירי הדירות בלוד חוו עלייה משמעותית ב-15 השנים האחרונות,כאשר בתקופה זו עלו מחירי הדירות קרוב לפי 3.

אם בוחנים את ה-5 שנים האחרונות  מוצאים שבלוד היתה עליית מחירים של 45% בזמן שבכל העלייה הייתה נמוכה יותר כ-30%. בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו ב-7%, בדומה לשיעור העלייה הממוצע בארץ.  המחיר החציוני לקניית דירה בעיר עומד על - 2.1 מיליון שקל, והמחיר הממוצע הוא כ- 2 מיליון שקל.

 

התחדשות עירונית

המחיר הממוצע בעיר למ"ר הוא כ-19 אלף שקל, כשהעיר עברה ועוברת סוג של מתיחת פנים בשנים האחרונות בזכות ההתחדשות העירונית - יעד שהוכרז על ידי ראש העיר - יאיר רביבו, שמעוניין להוסיף אלפי יחידות דיור חדשות בעיר מדי שנה. 

לוד הוכתרה כעיר המובילה בישראל בתחום הפינוי-בינוי, עם הכרזות על למעלה מ-14 אלף דירות חדשות בפרויקטים אלו. בנוסף, הושקעו משאבים משמעותיים בשיפור תשתיות התחבורה, מה שהפך את לוד לעיר נגישה במיוחד לאזורים הסמוכים. המהלכים האסטרטגיים הללו שיפרו את איכות החיים בעיר, העלו את ערך הנדל"ן ותרמו לעלייה החדה במחירי הדירות. עם כי, צריך לזכור שמדובר בעיר מעורבת ורק לפני שלוש שנים העיר בערה בגלל מהומות של מוסלמים שפגעו באוכלוסייה היהודית. 

הזכרון כנראה קצר או שהחיים חזקים מכל - האוכלוסיה היהודית בעיר גדלה והעיר עדיין נחשבת לאחת הערים הזולות באזור המרכז. 

מבחינת שכר דירה - שכר הדירה הממוצע בעיר הוא מתחת ל-4,000 שקלים לדירת 3-4 חדרים. שכר הדירה מבטא תשואה של כ-2.6%-2.2% למשכירים.  

 

סיפורה של דירה 

ברחוב הציונות 9 נמכרה לאחרונה דירה של 4 חדרים בשטח של 101 מ"ר ב-2.12 מיליון שקל - מחיר של כ-21 אלף שקל למ"ר. הדירה הזו נרכשה על ידי המוכרים הנוכחיים לפני כ-12.5 שנים ב-1 מיליון שקלים.

מדובר על תשואה של 112% -כ-7% בממוצע שנתי, מתחת לעליית מחירי הדירות בלוד.

 

עסקאות אחרונות - מחירי הדירות והמגמה

ברחוב ירושלים שבלוד, נמכרה בחודש אוקטובר האחרון, דירת 3 חדרים בשטח של כ-60 מטר, בסכום של 1.33 מיליון שקל, זאת לאחר שנרכשה בשנת 2020 בתמורה ל- 945 אלף שקל.

עסקה מעניינת מהחודש שעבר -  דירת 65 מטר, ברחוב שלמה המלך, נמכרה בתמורה ל - 800 אלף שקל, לאחר שנרכשה בשנת 2008, בסכום של כ-200 אלף שקל - זה משקף עלייה של פי 4 על הכסף.

ברחוב הניירטה סולד, נמכרה דירת 3.5 חדרים, בשטח של 85 מטר, הממוקמת בקומה 6 מתוך 9 , ללא חניה צמודה, בבניין עם מעלית, בסכום של 1.2 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    גני איילון אחלה השאר פחות (ל"ת)
    א 27/12/2024 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הצופה הפסימי 27/12/2024 15:35
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה חרה . ממשלה חרה . שר אוצר חרה . שר השיכון והבינוי החרה שבחרה .
  • מישהו 28/12/2024 20:12
    הגב לתגובה זו
    שניהם נמצאים בגן פרחים יפה. האחת מוצאת המון פרחים ומפיקה דבש. השני מוצא רק חר-א, מפיץ מחלות ומטריד את כולם.
  • 8.
    הצופה הפסימי 27/12/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה חרה . ממשלה חרה . שר אוצר חרה . שר השיכון והבינוי החרה שבחרה .
  • 7.
    דני 27/12/2024 15:19
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי קונה שם דירה גם בחצי מחיר. אוכלוסיה בעייתית. הפוגרום שעשו הערבים ביהודים עדיין טרי בזיכרונות. לגדל שם ילדים??? הזייה
  • 6.
    זוהר 27/12/2024 13:46
    הגב לתגובה זו
    לד משקפת את כל הסיפור…
  • 5.
    שלמה 27/12/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    דירות זה לא מניות הם לא יכולות לעלות לנצח בסוף זה סה"כ כמה בלוקים ויש גם את כח הקניה שנשחק משמעותית מהמחיר הגבוה , הסיכוי של מי שקונה היום דירה להשקעה להרוויח הוא נמוך מאוד , מסתבר שירוויח את עליית המדד בלבד ורק ישמור על ערך הכסף מבחינה ראלית הרווחים יהיו זעומים
  • 4.
    אפק 27/12/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
    לקנות דירה, יוקר מחייה הזוי, בין המדינות היקרות במערב אם לא היקרה ביותר בכל תחום. היידי ביבי
  • 3.
    רון 27/12/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    רכשתי דירה ב 2017 מקונה שעשה 100% רווח. קניתי ב 800 אשח. אמרו לי אתה משוגע. היום הדירה שווה 1.6 משח. וזאת ללא תשואה שוטפת משכירות שעמדה על 4% ממוצע. הדירה במתחם של פינוי בינוי כך שבעוד כשנתיים תהיה שווה כ 2.2 משח. בקיצר תשואה של פי 3 ב 10שנים. מטורףףף
  • 2.
    רפי 27/12/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    אם לוד הייתה עיר יהודית המחירים היו פי 2 לגןר בעיר מעורבת זו בעיה לא קטנה.....וזו האמת..... אני תושב לוד
  • 1.
    סווינגר 27/12/2024 08:42
    הגב לתגובה זו
    שמתיישבים בה אידאולוגית עם הטבות קומבינה (גרעין תורני). אישית, מאחל לעוד חברים מהגרעיו להגיע ללוד, בשביל הג'נטריפיקציה. החסרו המובן מאליון, שהם מטיסים פה את המחירים. אלו שמתגוררים בלית ברירה בעיר, הם הכבולים ללא אפשרות בחירה. מזל שיש כאלה. יש פה מרקם "אוכלוסיית ביטוח לאומי" אדיר. מחירי השכירות זולים יחסית, אבל עדיין עדיף להתגורר בזול יותר ובאיכותי יותר במזרח אירופה.
  • תושבת לוד 27/12/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    בוא ותפרט. אין באמת דברים כאלה.ואלו סתם שקרים שמוציאים חדשות לבקרים על אנשי הגרעין. מי שרוצה הטבות של עיר חלשה, שפשוט יבוא לגור בה. לא עוצרים אף אחד בכניסה לעיר. אבל רק הגרעין באו ואנחנו מברכים על זה כל יום.
  • סווינגר 27/12/2024 14:04
    האינטרס שלי בטחוני, מעדיף כמה שיותר דומים לי. מי שמפשפש עמוק, יודע מה ההטבות. אם לא קיבלת אותם, כנראה שאת לא מקורבת מספיק.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".


בן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלגבן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלג

רמ"י מגבירה אכיפה בנגב: מאות צווי הריסה לפלישות על קרקעות מדינה

הפעילות נערכה באזור בסיס נבטים, בקעת באר שבע וסעווה, בשיתוף המשטרה והסיירת הירוקה; שימוש בבינה מלאכותית עוזרת לאתר פלישות מוקדם יחסית

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל יצאה במבצע אכיפה רחב בדרום, שמטרתו טיפול בפלישות לקרקעות מדינה ומניעת השתלטויות בלתי-חוקיות חדשות. במסגרת הפעילות, שנערכה אתמול באזור הנגב עם דגש על סביבת בסיס נבטים, בקעת באר שבע ואזור סעווה, חולקו מאות התראות לקראת הוצאת צווי הריסה למבנים ומתחמים שהוקמו ללא היתר על קרקע ציבורית.

הפעילות נערכה בשיתוף פעולה של יחידות שונות: עשרות מפקחי רמ"י, כוחות הסיירת הירוקה ויחידת יואב של משטרת ישראל. המטרה המרכזית היא לייצר נוכחות בשטח, לאכוף את החוק, ולסמן כי המדינה אינה מתכוונת לאפשר השתלטות על קרקעותיה, בפרט במרחבים הרגישים של הדרום.

מדובר בשלב נוסף במערך פעולות רחב שמובילה רמ"י בשנים האחרונות, הכולל מבצעי שטח נקודתיים לצד פעילות מודיעינית ואיסוף מידע מרחוק. השם שניתן למהלך הנוכחי הוא ״נץ הדרום 3״ והוא מצטרף לשורת מבצעי אכיפה דומים שבוצעו באזור, כחלק מהתפיסה לפיה יש לשמור על הקרקע הציבורית באמצעות מדיניות עקבית ומובחנת.

אחד ההיבטים הבולטים בפעילות הנוכחית הוא השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכות מיפוי מתקדמות. 

לגלות מוקדם ולא לחכות שהשטח יתבסס

הרשות מדווחת כי במהלך ההכנות למבצע אותרו פלישות חדשות באמצעות עיבוד צילומי אוויר, סריקות תצ"א וניתוח נתונים בזמן אמת. הרעיון: לזהות התרחבות או יוזמות בנייה מיד כשהן מתחילות, ולא להמתין לכך שהשטח יתבסס ויהפוך למורכב יותר לפינוי. מבחינת הרשויות, שילוב הטכנולוגיה מאפשר קיצור זמני תגובה ושיפור שליטה בשטח.

מבחינת דפוסי אכיפה, הרשות ממשיכה לדבוק בשיטה מדורגת: תחילה התראות, ובהמשך, במידה ואין שיתוף פעולה - פעולות בשטח הכוללות פינוי והריסה בפועל. כך היא מבקשת לייצר הליך מסודר אך תקיף, שמצד אחד מאפשר למי שקיבל התראה לפנות בעצמו, ומצד שני מבהיר שהליך זה אינו בגדר המלצה.