פרויקט ONYX בצומת סביון
צילום: הדמיה

היתר בנייה לפרויקט המשרדים של מנורה וקבוצות וייס וסופרין

פרויקט ONYX בצומת סביון ובסמוך לקווי הרכבת הקלה והמטרו העתידיים, יכלול 38 אלף מ"ר משרדים ומסחר ו-27 אלף מ"ר חניונים תת קרקעיים. עלות הקמת הפרויקט - כ-400 מ' ש'
אלכסנדר כץ | (1)

פרויקט ONYX בצומת סביון (הדמיה)

.

קבוצת סופרין קיבלה היתר בנייה להקמת פרויקט משרדים בצומת סביון. החברה דיווחה על כך אתמול לבורסה. 

הפרויקט שנמצא מוניציפלית בתחומי העיר קריית אונו, יכלול כ-38 אלף מ"ר של שטחי משרדים ומסחר בשני מגדלים בני 12 קומות כל אחד, וכן שני חניונים תת קרקעיים בשטח של כ-27 אלף מ"ר. עלות הקמת הפרויקט צפויה לעמוד על כ-400 מיליון שקלים. 

את המגרש רכשה קבוצת סופרין העוסקת בייזום, ניהול והקמה של פרויקטים נדל"ניים למגורים, משרדים, מסחר ולוגיסטיקה, יחד עם קבוצת וייס ושותף עסקי נוסף,  שווה בשווה עם חברת הביטוח מנורה מבטחים. המוכרת הייתה באותה עת רשת הקמעונאות אושר עד שבבעלות אברהם משה מרגלית, אריה בוים ויהודה לניאדו.       

המגרש נמצא ברובע התעסוקה החדש של קריית אונו - my ono המשתרע על כ-150 דונם. מדובר באזור אטרקטיבי הנמצא בסמוך לערים גבעת שמואל, פתח תקווה, אור יהודה, סביון, יהוד וכן בקרבת בית החולים שיבא, אוניברסיטת בר אילן ובסיס תל השומר, ובסמוך לנמל התעופה בן גוריון. הפרויקט עצמו ממוקם בסמוך לקו הסגול העתידי של הרכבת הקלה ובקרבת תחנת מטרו קו m3.

צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון ובעל שליטה בקבוצת סופרין, אמר כי "מתחם התעסוקה החדש צפוי להוות מוקד משיכה תעסוקתי מרכזי לתושבים רבים באזור בקעת אונו בכלל וקריית אונו בפרט שכן מדובר מצד אחד בערים, כגון: גני תקווה, סביון, גבעת שמואל, קריית אונו ואחרות,  בעלות חתך אוכלוסייה סוציו- אקונומי חזק,  רבים מהם עובדים בתעשיות ההיי-טק, הפיננסים והמקצועות החופשיים ומנגד מדובר במקומות בהם  כמות שטחי תעסוקה לנפש מהנמוכות בארץ ביחס לגודל האוכלוסייה – כשלושה מ"ר בלבד".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתי 08/08/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    כמעט יחס של 1 ל-1 שטח משרדי לשטח חניה. ככה מעודדים שימוש בתחבורה ציבורית? מקווה שבעתיד לפחות יהיה מספיק שכל להסב את השטחים האלו לשימושים אחרים. טירוף
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה