תל אביב היא העיר העשירה בארץ - באילו ערים פתיחת עסק היא סכנת נפשות?
תל אביב ממשיכה להיות העיר בעלת האיתנות הכלכלית הגבוהה ביותר בקרב הערים הגדולות בישראל עם הכנסות של כ-4 מיליארד שקל ועודף של 0.4% בתקציב העירייה, כך עולה מדירוג העירם המשגשגות של דן אנד ברדסטריט ל-2014. אחריה מדורגות ראשון לציון וחיפה, כאשר במקום האחרון בקרב הערים הגדולות נמצאת ירושלים.
דירוג הערים הבינוניות (50-200 אלף תושבים) התאפיין השנה בשינויים רבים: עיריית הוד השרון קפצה חמישה מקומות וכובשת השנה את צמרת הדירוג על חשבונה של עיריית הרצליה שיורדת למקום השני.
גם דירוג הערים הקטנות ניפק השנה מספר הפתעות: עיריית נשר קפצה 6 מקומות היישר למקום הראשון על חשבונה של עיריית יהוד- נווה אפרים, שדורגה השנה רק במקום השני. עיריית אור יהודה קפצה השנה 4 מקומות (מהמקום ה-12 ל-8) בדירוג ונכנסה לעשירייה הראשונה. עיריית יבנה שדורגה בשנה שעברה במקום השני צנחה תשעה מקומות ודורגה השנה רק במקום ה-11.
לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, מספר העסקים הגבוה ביותר הינו בתל אביב, בה ישנם מעל 73 אלף עסקים, ובה יחס התושבים לעסקים הינו הטוב ביותר, ועומד על כ- 7. כלומר, על כל 7 תושבים קיים עסק אחד. מבין הערים הבינוניות בולטות עיריות רמת גן והרצליה עם יחס תושבים לעסקים טוב בהשוואה ליתר הערים המדורגות. מבין הערים הקטנות בולטת עיריית רמת השרון עם יחס תושבים לעסקים של 10, כלומר על כל 10 תושבים קיים עסק אחד.
- לא הולכים רחוק: יוצאים מת"א, ונשארים לגור במרכז
- תגור אתה בוינה, לי יש את מדינת תל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנתונים לשנת 2013, מבין 10 הערים בהן אחוזי העסקים בסכנת סגירה הם הנמוכים ביותר, העיר קריית אונו הינה העיר שבה אחוז העסקים הנמצאים בסכנת סגירה הינו הנמוך ביותר, ועומד על 7.3%, זאת לעומת ממוצע של כ-15%. כמו כן, בולטות גם רמת השרון ומודיעין-מכבים-רעות, בהן אחוזי העסקים בסכנת סגירה נמוכים מ-8%.
מבין 10 הערים בהן אחוזי העסקים בסכנת סגירה הם הגבוהים ביותר, העיר רהט הינה העיר שבה אחוז העסקים הנמצאים בסכנת סגירה הינו הגבוה ביותר, ועומד על 30.5%, זאת לעומת ממוצע של כ-15%. כלומר, ניתן לומר כי כ-1/3 מהעסקים בעיר רהט הינם בסכנת סגירה.
כתבות מעניינות נוספות:
- 4.חיים כ 09/04/2014 17:46הגב לתגובה זוכל הכבוד ל D&B על הדירוג המעניין
- 3.אבי 09/04/2014 15:06הגב לתגובה זוזה נכון שיש עליה באוכלוסיית העיר, הרי העיר הפכה מעיר ירוקה לעיר בטון, אבל כל התושבים יוצאים לקנות מחוץ לערים, ועסקים שנפתחים נסגרים מהר מאוד בעיר. אז אין כל כך קשר בין גידול באוכלוסיה בעיר לבין כוח הקנייה. העיירה לא משקיעה שום מאמץ בעזרה לעסקים ולא גורמת לתושבים לראות את פני העיר. חבל יש פוטנציאל אבל לא ממומש.
- 2.בהוד השרון גם התושבים נדרשים לשלם על חניה ברחוב (ל"ת)לסחוט את הלימון 09/04/2014 11:36הגב לתגובה זו
- 1.עסק? איזה עסק? תיזהר שגדליה לא יעשה ממך רסק (ל"ת)אורן 09/04/2014 11:30הגב לתגובה זו
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
