תל אביב היא העיר העשירה בארץ - באילו ערים פתיחת עסק היא סכנת נפשות?
תל אביב ממשיכה להיות העיר בעלת האיתנות הכלכלית הגבוהה ביותר בקרב הערים הגדולות בישראל עם הכנסות של כ-4 מיליארד שקל ועודף של 0.4% בתקציב העירייה, כך עולה מדירוג העירם המשגשגות של דן אנד ברדסטריט ל-2014. אחריה מדורגות ראשון לציון וחיפה, כאשר במקום האחרון בקרב הערים הגדולות נמצאת ירושלים.
דירוג הערים הבינוניות (50-200 אלף תושבים) התאפיין השנה בשינויים רבים: עיריית הוד השרון קפצה חמישה מקומות וכובשת השנה את צמרת הדירוג על חשבונה של עיריית הרצליה שיורדת למקום השני.
גם דירוג הערים הקטנות ניפק השנה מספר הפתעות: עיריית נשר קפצה 6 מקומות היישר למקום הראשון על חשבונה של עיריית יהוד- נווה אפרים, שדורגה השנה רק במקום השני. עיריית אור יהודה קפצה השנה 4 מקומות (מהמקום ה-12 ל-8) בדירוג ונכנסה לעשירייה הראשונה. עיריית יבנה שדורגה בשנה שעברה במקום השני צנחה תשעה מקומות ודורגה השנה רק במקום ה-11.
לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, מספר העסקים הגבוה ביותר הינו בתל אביב, בה ישנם מעל 73 אלף עסקים, ובה יחס התושבים לעסקים הינו הטוב ביותר, ועומד על כ- 7. כלומר, על כל 7 תושבים קיים עסק אחד. מבין הערים הבינוניות בולטות עיריות רמת גן והרצליה עם יחס תושבים לעסקים טוב בהשוואה ליתר הערים המדורגות. מבין הערים הקטנות בולטת עיריית רמת השרון עם יחס תושבים לעסקים של 10, כלומר על כל 10 תושבים קיים עסק אחד.
- לא הולכים רחוק: יוצאים מת"א, ונשארים לגור במרכז
- תגור אתה בוינה, לי יש את מדינת תל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנתונים לשנת 2013, מבין 10 הערים בהן אחוזי העסקים בסכנת סגירה הם הנמוכים ביותר, העיר קריית אונו הינה העיר שבה אחוז העסקים הנמצאים בסכנת סגירה הינו הנמוך ביותר, ועומד על 7.3%, זאת לעומת ממוצע של כ-15%. כמו כן, בולטות גם רמת השרון ומודיעין-מכבים-רעות, בהן אחוזי העסקים בסכנת סגירה נמוכים מ-8%.
מבין 10 הערים בהן אחוזי העסקים בסכנת סגירה הם הגבוהים ביותר, העיר רהט הינה העיר שבה אחוז העסקים הנמצאים בסכנת סגירה הינו הגבוה ביותר, ועומד על 30.5%, זאת לעומת ממוצע של כ-15%. כלומר, ניתן לומר כי כ-1/3 מהעסקים בעיר רהט הינם בסכנת סגירה.
כתבות מעניינות נוספות:
- 4.חיים כ 09/04/2014 17:46הגב לתגובה זוכל הכבוד ל D&B על הדירוג המעניין
- 3.אבי 09/04/2014 15:06הגב לתגובה זוזה נכון שיש עליה באוכלוסיית העיר, הרי העיר הפכה מעיר ירוקה לעיר בטון, אבל כל התושבים יוצאים לקנות מחוץ לערים, ועסקים שנפתחים נסגרים מהר מאוד בעיר. אז אין כל כך קשר בין גידול באוכלוסיה בעיר לבין כוח הקנייה. העיירה לא משקיעה שום מאמץ בעזרה לעסקים ולא גורמת לתושבים לראות את פני העיר. חבל יש פוטנציאל אבל לא ממומש.
- 2.בהוד השרון גם התושבים נדרשים לשלם על חניה ברחוב (ל"ת)לסחוט את הלימון 09/04/2014 11:36הגב לתגובה זו
- 1.עסק? איזה עסק? תיזהר שגדליה לא יעשה ממך רסק (ל"ת)אורן 09/04/2014 11:30הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
