300 יח"ד יוקמו במגדלים בני 40 קומות בשכונת נחלת יצחק בת"א

כמו כן אושרה להפקדה הקמת 12 מגדלי משרדים בני 27 קומות במתחם כורזין בגבעתיים
לירן סהר |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב החליטה להפקיד להתנגדויות הציבור תוכנית להקמת שני מגדלים בני 40 קומות לתעסוקה ומגורים במתחם מוטורולה בתל אביב.

התכנית חלה על מגרש בגודל של כ-6.5 דונם בשכונת נחלת יצחק, מצדו הצפוני של רחוב תוצרת הארץ, המשמש כיום לתעסוקה. בהתאמה לתכנית המתאר הכוללנית המופקדת של העיר (תא/ 5000), התכנית מציעה הקמת שני מגדלים בגובה של כ-40 קומות מעל קומת הקרקע - אחד למגורים ואחד לתעסוקה; בשני המגדלים ישולב מסחר בקומת הקרקע.

דירות קטנות של עד 75 מ"ר

במגדל המגורים יוקמו עד 300 יחידות דיור, ולפחות 20% מהן יהיו דירות קטנות (בגודל כולל של עד 75 מ"ר). שטחי התעסוקה במגדל השני יהיו בהיקף של כ-22 אלף מ"ר עיקרי.

בתחום התכנית יוקצה שטח פרטי פתוח בגודל של כדונם אחד, ותוקם כיכר פתוחה לציבור שגודלה אף הוא כדונם אחד. כל השטחים המקיפים את שני המגדלים יהיו פתוחים למעבר הציבור. נקבע כי אם הבינוי יהיה בשלבים השלב הראשון יכלול לפחות 7 קומות במגדל התעסוקה, ואת המרתפים במלואם. יתרת השטח שלא תיבנה בשלב הראשון תפותח לרווחת הציבור. בנוסף, יוקצה בתחום התכנית שטח לצורכי ציבור בו יוקם מבנה בן עד 7 קומות (2,000 מ"ר עיקרי).

תקן החניה לשימושי התעסוקה יהיה מופחת, עקב קרבתו של המתחם אל תחנת הרכבת "השלום". לא תותר הצמדה של מקומות חניה לתעסוקה ולמסחר, והחניון ינוהל כחניון ציבורי. תקן החניה למגורים יהיה 1.5 מקומות חניה בממוצע לדירה, אולם חלק ממקומות החניה לא יוצמד לדירות אלא יהווה רכוש משותף של הדיירים.

הוועדה קבעה מספר תנאים סביבתיים שעל היזם לבצע טרם הפקדת התכנית, ובהם הגשת חוות דעת סביבתית, סיום ביצוע סקר גז קרקע והשארת תכסית פנויה בתחום התכנית. כמו כן נדרש היזם להגיש לוועדה פרוגרמה לצורכי ציבור, שתוכן על ידי היחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית תל אביב-יפו.

12 בניינים בני 27 קומות בגבעתיים

בנוסף, אישרה היום הוועדה המחוזית להפקדה להתנגדויות הציבור תוכנית לבניית 12 מגדלים בני 27 קומות במתחם כורזין בדרום גבעתיים למסחר, תעסוקה ומוסדות ציבור. התוכנית בשטח 116 דונם ממוקמת באזור התעסוקה הישן וגובלת בדרך אלוף שדה. במקום קיימים מספר מבני תעשיה בתחזוקה נמוכה המשמשים לצרכי מסחר, משרדים, מחסנים ותעשיות זעירות וכן מספר מבני ציבור אשר אינם מנצלים באופן מיטבי את האפשרויות לפיתוח ובנייה מיישום תמ"א 38 ופרויקטים לפינוי בינוי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

התוכנית מציעה בינוי של כ- 264,000 מ"ר עיקרי לתעסוקה ומסחר ו-37,000 מ"ר למבנים ומוסדות ציבור, יצירת מערך דרכים חדש הכולל דרכים תת קרקעיות והתחברות לאלוף שדה, הוראות שימור והעתקת עצים, בינוי ופיתוח. כל אחד מהמגדלים במתחם ייצר דופן מסחרית פעילה לכיוון כיכר מרכזית, יתרום לשיפור מערך התנועה, יקצה קומה ציבורית לשימושים כלל עירונים ויבנה ע"פ התקן לבניה ירוקה.

המתחם סמוך לקו הסגול של הרכבת הקלה , אשר יעבור בדרך אלוף שדה ויקשר את פתח תקווה, בקעת אונו, אזור תל השומר למרכז ת"א באופן שצפוי לצמצם את השימוש ברכב הפרטי לטובת תחבורה ציבורית.

בנוסף לאזור התעסוקה ומבני הציבור עיריית גבעתיים מקדמת בסמוך תכנית פינוי בינוי בין הרחובות אלוף שדה, ההסתדרות והמאבק - "מתחם ההסתדרות" לכ-3,000 יחידות דיור, אשר ביחד עם תכנית זו תתווה את האופי של דרום העיר גבעתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.