300 יח"ד יוקמו במגדלים בני 40 קומות בשכונת נחלת יצחק בת"א

כמו כן אושרה להפקדה הקמת 12 מגדלי משרדים בני 27 קומות במתחם כורזין בגבעתיים
לירן סהר |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב החליטה להפקיד להתנגדויות הציבור תוכנית להקמת שני מגדלים בני 40 קומות לתעסוקה ומגורים במתחם מוטורולה בתל אביב.

התכנית חלה על מגרש בגודל של כ-6.5 דונם בשכונת נחלת יצחק, מצדו הצפוני של רחוב תוצרת הארץ, המשמש כיום לתעסוקה. בהתאמה לתכנית המתאר הכוללנית המופקדת של העיר (תא/ 5000), התכנית מציעה הקמת שני מגדלים בגובה של כ-40 קומות מעל קומת הקרקע - אחד למגורים ואחד לתעסוקה; בשני המגדלים ישולב מסחר בקומת הקרקע.

דירות קטנות של עד 75 מ"ר

במגדל המגורים יוקמו עד 300 יחידות דיור, ולפחות 20% מהן יהיו דירות קטנות (בגודל כולל של עד 75 מ"ר). שטחי התעסוקה במגדל השני יהיו בהיקף של כ-22 אלף מ"ר עיקרי.

בתחום התכנית יוקצה שטח פרטי פתוח בגודל של כדונם אחד, ותוקם כיכר פתוחה לציבור שגודלה אף הוא כדונם אחד. כל השטחים המקיפים את שני המגדלים יהיו פתוחים למעבר הציבור. נקבע כי אם הבינוי יהיה בשלבים השלב הראשון יכלול לפחות 7 קומות במגדל התעסוקה, ואת המרתפים במלואם. יתרת השטח שלא תיבנה בשלב הראשון תפותח לרווחת הציבור. בנוסף, יוקצה בתחום התכנית שטח לצורכי ציבור בו יוקם מבנה בן עד 7 קומות (2,000 מ"ר עיקרי).

תקן החניה לשימושי התעסוקה יהיה מופחת, עקב קרבתו של המתחם אל תחנת הרכבת "השלום". לא תותר הצמדה של מקומות חניה לתעסוקה ולמסחר, והחניון ינוהל כחניון ציבורי. תקן החניה למגורים יהיה 1.5 מקומות חניה בממוצע לדירה, אולם חלק ממקומות החניה לא יוצמד לדירות אלא יהווה רכוש משותף של הדיירים.

הוועדה קבעה מספר תנאים סביבתיים שעל היזם לבצע טרם הפקדת התכנית, ובהם הגשת חוות דעת סביבתית, סיום ביצוע סקר גז קרקע והשארת תכסית פנויה בתחום התכנית. כמו כן נדרש היזם להגיש לוועדה פרוגרמה לצורכי ציבור, שתוכן על ידי היחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית תל אביב-יפו.

12 בניינים בני 27 קומות בגבעתיים

בנוסף, אישרה היום הוועדה המחוזית להפקדה להתנגדויות הציבור תוכנית לבניית 12 מגדלים בני 27 קומות במתחם כורזין בדרום גבעתיים למסחר, תעסוקה ומוסדות ציבור. התוכנית בשטח 116 דונם ממוקמת באזור התעסוקה הישן וגובלת בדרך אלוף שדה. במקום קיימים מספר מבני תעשיה בתחזוקה נמוכה המשמשים לצרכי מסחר, משרדים, מחסנים ותעשיות זעירות וכן מספר מבני ציבור אשר אינם מנצלים באופן מיטבי את האפשרויות לפיתוח ובנייה מיישום תמ"א 38 ופרויקטים לפינוי בינוי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

התוכנית מציעה בינוי של כ- 264,000 מ"ר עיקרי לתעסוקה ומסחר ו-37,000 מ"ר למבנים ומוסדות ציבור, יצירת מערך דרכים חדש הכולל דרכים תת קרקעיות והתחברות לאלוף שדה, הוראות שימור והעתקת עצים, בינוי ופיתוח. כל אחד מהמגדלים במתחם ייצר דופן מסחרית פעילה לכיוון כיכר מרכזית, יתרום לשיפור מערך התנועה, יקצה קומה ציבורית לשימושים כלל עירונים ויבנה ע"פ התקן לבניה ירוקה.

המתחם סמוך לקו הסגול של הרכבת הקלה , אשר יעבור בדרך אלוף שדה ויקשר את פתח תקווה, בקעת אונו, אזור תל השומר למרכז ת"א באופן שצפוי לצמצם את השימוש ברכב הפרטי לטובת תחבורה ציבורית.

בנוסף לאזור התעסוקה ומבני הציבור עיריית גבעתיים מקדמת בסמוך תכנית פינוי בינוי בין הרחובות אלוף שדה, ההסתדרות והמאבק - "מתחם ההסתדרות" לכ-3,000 יחידות דיור, אשר ביחד עם תכנית זו תתווה את האופי של דרום העיר גבעתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.