מכולה יצוא יבוא ספינה
צילום: Getty images Israel

אחרי הסגר השלישי: צמיחה של 15.4% בתוצר ברבעון השני בחישוב שנתי

הצמיחה מיוחסת בחלקה במיסוי על יבוא מכוניות שעלה לעומת הרבעון הראשון. הצריכה הפרטית לנפש עלתה כ-34% בחישוב שנתי, היצוא ללא יהלומים וחברות הזנק עלה כ-18% וההשקעות בבנייה למגורים עלתה כ-22%
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה צמיחה תמ"ג

אחרי הסגר השלישי שחל בתחילת הרבעון הראשון של השנה, בזה השני נרשמה צמיחה של 15.4% בתוצר המקומי הגולמי בניכוי עונתיות בחישוב שנתי (13.5% בתמ"ג לנפש), כך לפי נתונים שמפרסמים עתה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לעומת הרבעון השני של 2020, גם הוא תקופת סגר בחלקה כזכור, הצמיחה הייתה בשיעור 15%.

הצמיחה בין הרבעון הראשון לשני מוסברת בחלקה ביבוא מכוניות עקב שינוי במדיניות המיסוי. ללא המסים על היבוא נטו הצמיחה הייתה בשיעור של 12.4% והתמ"ג העסקי

עלה ב-19.8%.

עוד נרשמו בין התקופות עליות של 36.3% בחישוב שנתי בהוצאה לצריכה פרטית (23.3% ללא מוצרים בני-קיימה), 9.7% בהשקעות בנכסים קבועים, 4.0% בהוצאה לצריכה ציבורית, 18.1% ביצוא הסחורות והשירותים (14% ללא יהלומים וחברות הזנק) ו-15.8% ביבוא הסחורות והשירותים.

הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-34.1% בחישוב שנתי (7.6% בחישוב רבעוני). בתוך כך עלתה ב-15% הצריכה הפרטית שוטפת לנפש (מזון, משקאות וטבק, שירותים אישיים, דיור, דלק וחשמל, ומוצרי תעשייה לצריכה שוטפת). במוצרים בני קיימה למחצה לנפש (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) העלייה השנתית הייתה בשיעור 53.6% (11.3% בחישוב רבעוני) ובאופן ספציפי ההוצאה על הלבשה והנעלה עלתה ב-55.7% בחישוב שנתי (11.7% בחישוב רבעוני). ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-32.0% בחישוב שנתי (7.2% בחישוב רבעוני).

במסגרת ההשקעה שעלתה בנכסים קבועים, זו במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) דווקא ירדה ב-9.4% בחישוב שנתי, וההשקעות בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת ירדו ב-13.9% בחישוב שנתי. ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-22.4% בחשוב שנתי (5.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-6.7% בחישוב שנתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות סופר
צילום: תמר מצפי

מהפתעה מטה במדד הבא ועד 3 העלאות ריבית ברצף: הכלכלנים מגיבים

בלידר שוקי הון אומרים שסביר שבאפריל, שנית במאי ושוב ביולי בנק ישראל יעלה את הריבית, והתעסוקה המהודקת כאן תומכת בכך. בפסגות מצביעים על סיכוני הקורונה החוזרים, ובמזרחי מדגישים את השינויים במדד בניכוי העונתיות ומנסים לצייר גם תרחיש מעודד
איתי פת-יה |

בתחילת השנה חלק מהאנליסטים עוד דיברו על כך שבבנק ישראל לא בהכרח יעלו את הריבית מיד לאחר העלאה ראשונה של מקביליהם בפד האמריקאי, והיות ושם מתוכננות כמה וכמה העלאות עוד השנה (אף כי הצפי למספרן פחת), ייתכן והנגיד פרופ' אמיר ירון יחכה לשתיים-שלוש העלאות שם. והנה מתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, עלייה מעל התחזיות של 0.7% לעומת ינואר ואינפלציה של 3.5%, וזאת עוד טרם השפעות מלחמת רוסיה אוקראינה שעתידות להתבטא במדד הבא. ברקע הנסיבות החדשות התמונה משתנה. "כאמור, יש סיכוי סביר שהריבית כאן תעלה עוד במחצית הראשונה של השנה, אולי כבר בחודש אפריל", כותב כעת רונן מנחם, כהלכלכן הראשי של מזרחי טפחות, "בנוסף, הסיכוי שהריבית תעלה (אולי אף יותר מפעם אחת) במהלך המחצית השנייה של השנה גדל בעקבות הנתונים". בלידר שוקי הון הכלכלן הראשי יונתן כץ מתייחס אף להחלטות הריבית שלאחר זו הקרובה ב-11 באפריל (יוזכר כי בפד כבר מחר החלטת ריבית חדשה). "בחודשים הקרובים בנק ישראל צפוי להאיץ את קצב העלאת הריבית", סבור כץ. "מאד יתכן שנראה העלאת ריבית בכול שלושת הישיבות הקרובות: ב-11 לאפריל, בסוף חודש מאי ותחילת חודש יולי. קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות ל-4%-4.5% לפחות (כרגע 3.5%) ולהתייצב שם למספר חודשים. העובדה ששוק העבודה מפגין עוצמה והמשק מתאושש גם תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל בקצב מהיר". הכלכלן הראשי של פסגות, גיא בית אור כותב מצדו דברים דומים: "כאשר לוקחים בחשבון את סביבת האינפלציה המתהווה בישראל ביחד עם הנתונים הכלכליים החזקים, במיוחד בשוק העבודה, אנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל יפעל להעלאת ריבית כבר בחודש אפריל או לכל המאוחר בחודש מאי, וזאת למרות אי הוודאות הגדולה לאופק הכלכלי העולמי עקב המלחמה". זאת, לאחר שהוא מדגיש את הקושי בגיבוש תחזיות בימים אלה: "כשמתרחשים זעזועים רבים שמשפיעים על שרשראות האספקה, מחירי הסחורות התעשייתיות והחקלאיות ובמיוחד הזינוק במחירי האנרגיה העולמיים, הם ימים שבהם היכולת שלנו לתפוס באופן מלא את המשמעויות של אירועים אלו על האינפלציה היא מוגבלת יותר אפילו מימים רגילים. כל מה שאנו יודעים לומר הוא שהסיכונים האינפלציוניים במבט לחודשים הקרובים ממשיכים להיות גבוהים ועם כל יום שהמלחמה נמשכת וגלי התחלואה ממשיכים להוביל למגבלות (ראו סין בימים אלו ממש) – סיכונים אלו רק מתגברים". וכמו תמיד יש לשים לב לסעיפי המדד. מנחם מצביע על כך ש"מדד פברואר, כקודמיו, משקף בראש ובראשונה לחצים מצד ההיצע, בדגש על סעיף האנרגיה. לראיה, המדד ללא אנרגיה עלה משמעותית פחות מהמדד הכללי וב-12 החודשים האחרונים עלה 3.0% 'בלבד'. זאת ועוד, המדד ללא סעיפי המזון, הירקות והפירות והאנרגיה עלה 2.3% ב-12 החודשים האחרונים, קרי בתוך יעד האינפלציה". זה המקום לציין כי על אף שבשונה מאירופה, לפחות בכל הנוגע לגז טבעי החוזים כאן בארץ הם ארוכי טווח, ואולם בגזרת מחירי הפחם, שלהם משקל גדול (שאמור להצטמצם) בנוסחת חישוב מחירי החשמל - אין הגנה. מה שכן, בממשלה ואוצר סידרו באמצעים פיסקליים (ספיגת חלק מההתייקרות של חברת החשמל) הקלה מסוימת לאתגר שבפני בנק ישראל - ובכל זאת המספרים במדד נראים כמו שראינו. "במבט להמשך, יעמוד המדד בסימן שני כיוונים מנוגדים", ממשיך מנחם: "מצד אחד, מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) עלה 8.7% ב-12 החודשים האחרונים ולכן מחירי האנרגיה והדלקים ימשיכו ללחוץ כלפי מעלה, אבל בשים לב לתנודתיות הגבוהה המאפיינת אותם בימים אלו, על רקע המערכה באוקראינה. מצד שני, המדד ללא עונתיות עלה 0.6%, פחות מעליית המדד הכללי ואם התמונה תחזור על עצמה בחודש הבא, אפשר שהמדד יפתיע כלפי מטה".