שווקים גלובליים  אסיה סוחר שוק ההון מסחר
צילום: Istock

וול סטריט צפויה לעלות; אסיה בעליות

איך טראמפ שולט בשווקים, ולמה משקיעים חושבים פעמיים אם למכור?

צוות גלובל |

החוזים העתידיים מסמנים עלייה של עד 0.5% וזה לאחר שלושה ימים של עליות משמעותיות. מדדי המניות נושקים למחירים רגע לפני ה-2 באפריל, היום שבו טראמפ זעזע את השווקים עם תוכנית המכסים. האם הרע מאחורינו? כנראה שלא, אבל השווקים מאותתים דווקא על אופטימיות רבה. לכאורה יש סתירה בין מה שאומרים כלכלנים, אנליסטים, פרשנים, לבין התנהגות השוק. הטענה המרכזית שלהם היא שמלחמת הסחר תימשך ותייצר אי וודאות גדולה שתוביל לירידה בהשקעות ובהוצאות. מעבר לכך, רווחי הפירמות ירדו כי המחירים של המוצרים יעלו והפירמות לא יוכלו לגלגל את כל העלייה לצרכנים. 

אבל, השוק בימים האחרונים מבין משהו אחר. למרות הזיגזגים באמירות של טראמפ, למרות שלא ברור אם יש או אין שיחות עם סין - טראמפ מתעקש: "מתקיימות שיחות עם סין" - בעוד בייג'ינג מכנה זאת "פייק ניוז", השוק משתדל להיות אופטימי וזה גם בזכות השליטה על השווקים. אמירות ופעולות של טראמפ מזיזות את השוק למעלה ולמטה. דחיית המכסים הזניקה את השוק ב-12% לפני שבוע וחצי, עלייה שהיתה רק פעם אחת בעבר. אמירות על שיחות עם סין הזניקו את המדדים בשלושת הימים האחרוים. טראמפ יכול בכל ירידה של השוק, לזרוק למשקיעים אמירות חיוביות ולהרים את השוק.

ובמצב כזה, הוא בעצם מגביל את הירידה של השווקים. זה נקרא אפקט טראמפ או "טראמפ פוט". יש נקודה מסוימת שבה הוא יחזיר את השווקים למעלה, ונראה שהוא רגיש במיוחד בנוגע לשוק האג"ח שהוא מאוד חשוב בזווית הממשלתית. שווקי המניות באסיה רושמים עליות משמעותיות ביום שישי, 25 באפריל 2025, בהמשך לראלי של שלושה ימים בוול סטריט, המונע מתוצאות חזקות של חברות טכנולוגיה וציפיות להורדת ריבית על ידי הפדרל ריזרב. 


ומה קורה באסיה?

מדד ניקיי 225 בטוקיו מזנק ב-1.9% ל-35,701.38, קוספי בדרום קוריאה מתחזק ב-1% ל-2,547.39, והאנג סנג בהונג קונג עולה ב-1.4% ל-22,226.19. מדד שנגחאי קומפוזיט נותר כמעט ללא שינוי, ברמה של 3,297.4. בטייוואן, מדד טאיקס קופץ ב-2.3%,

העליות מושפעות מאופטימיות סביב ריכוך עמדתו של הנשיא דונלד טראמפ בנוגע למכסים וביקורתו על הפדרל ריזרב, אם כי סין הכחישה ביום חמישי כי היא מנהלת משא ומתן סחר פעיל עם ארה"ב. בוול סטריט, מדד S&P 500 מטפס ב-2% ל-5,484.77, מתקרב למרחק של 11% משיאו השנתי, מדד הדאו ג'ונס מתקדם ב-1.2% ל-40,093.40, והנאסד"ק קופץ ב-2.7% ל-17,166.04.

הראלי מונע מתוצאות רווח חזקות מחברות טכנולוגיה כמו ServiceNow ו-Texas Instruments, שמפצות על חולשה במגזר הקמעונאי. ציפיות להורדת ריבית מתחזקות לאחר שפקידי הפדרל ריזרב רומזים על הורדה אפשרית כבר ביוני, אם מכסי טראמפ יפגעו בכלכלה ובשוק העבודה האמריקאי.

בשווקים נוספים, מחיר הנפט הגולמי האמריקאי עולה ב-13 סנט ל-62.92 דולר לחבית בבורסת הסחורות בניו יורק, וברנט, התקן הבינלאומי, מתחזק ב-22 סנט ל-66.77 דולר לחבית. הדולר מתחזק מול הין היפני ל-143 מ-142.7, והאירו נחלש מעט ל-1.135 דולר מ-1.139.

קיראו עוד ב"גלובל"


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.