דונלד טראמפ אפריל20 (X)
דונלד טראמפ אפריל20 (X)

טראמפ מתעקש: "מתקיימות שיחות עם סין" - בעוד בייג'ינג מכנה זאת "פייק ניוז"

האם אנו עדים למשחק פוקר בין שתי המעצמות, או לחוסר תיאום בממשל האמריקני?

אדיר בן עמי | (7)

הנשיא האמריקני דונלד טראמפ טוען כי כי מתקיימות שיחות בין ארה"ב לסין, בסתירה מוחלטת להכחשות נחרצות מצד בייג'ינג. ההצהרות הסותרות מציבות סימן שאלה לגבי השיחות ועתיד היחסים המסחריים בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם. משהו ממש לא מסתדר - מי מדבר עם מי? האם יש בכלל דיבורים? מי אומר אמת ומי לא? איך זה יכול להיות שבממשל אומרים שהסינים מדברים והסינים אומרים שהם לא מדברים עם האמריקאים? 

אולי מי שמדבר עם האמריקאים לא עדכן את הממשל הסיני הוא מדבר איתם? יש המון שאלות סביב סוגיה מאוד פשוטה -   מדברים או לא מדברים, ויכול להיות  שזה עניין של תדמית - יכול להיות שהממשל הסיני לא רוצה להודות בפני עמו שהוא מדבר עם הממשל האמריקאי בשעה שעוד לא הורדו המכסים. הרי הממשל הסיני ביקש כבוד וביקש שיורידו את המכסים אחרת הוא לא יבוא לדבר. דיבורים כבר עכשיו בזמן שאין עדיין הפחתת מכסים לא משדרת עוצמה וחוזק כפי שהוא רוצה לשדר מול העם שלו. 

"הם קיימו פגישה הבוקר," אמר טראמפ בארוחת צהריים דיפלומטית עם ראש ממשלת נורבגיה, יונאס גאהר סטורה. כאשר נשאל על ידי כתב מיהם אותם "הם", ענה הנשיא בסגנונו האופייני: "לא משנה מי זה 'הם'. אולי נחשוף זאת מאוחר יותר. הם נפגשו הבוקר. ואנחנו מקיימים פגישות עם סין."

התבטאות זו חושפת דפוס מוכר בדיפלומטיה של טראמפ - נטייה להכרזות דרמטיות המותירות מרחב תמרון ונסיגה. מצד אחד, הצהרה על פגישות עם סין יכולה להרגיע את השווקים ולהציג את הנשיא כמי שמוביל מהלכים דיפלומטיים משמעותיים. מצד שני, העמימות לגבי זהות המשתתפים מאפשרת לטראמפ לסגת מהצהרותיו במידת הצורך, ללא אובדן אמינות משמעותי.

סין מכחישה בתוקף: "פייק ניוז"

בעוד טראמפ מספר על פגישות מסתוריות, בייג'ינג מכחישה בתוקף. "סין וארצות הברית לא קיימו התייעצויות או משא ומתן בנושא המכסים, קל וחומר שלא הגיעו להסכם כלשהו," הצהיר דובר משרד החוץ הסיני, גואו ג'יאקון, וכינה את הדיווחים על שיחות אמריקאיות-סיניות "פייק ניוז".

גואו קרא לטראמפ פשוט לבטל את המכסים על סין ללא תנאים מוקדמים. במקביל, דובר משרד המסחר הסיני הגדיר כל טענה על התקדמות במשא ומתן כ"חסרת בסיס". סגנון ההכחשה הסינית מעיד על תסכול עמוק בבייג'ינג. הסינים חוששים שטראמפ משתמש בהם ככלי במשחק תקשורתי פנים-אמריקאי, ובוחרים בקו תקיף כדי לא להשאיר מקום לפרשנויות. אולם מבחינה אסטרטגית, גם לסינים יש אינטרס ברור בהורדת המתח המסחרי, במיוחד לנוכח האטת הצמיחה הכלכלית בסין.

הפחתת מכסים משמעותית: בין הצהרות למציאות

למרות ההכחשות, כיוון ההתפתחות נראה ברור - ארה"ב בוחנת אפשרות להפחתה משמעותית במכסים על סחורות סיניות. הערכות מדברות על הורדת המכסים ל-50% עד 65%, לעומת הרמה הנוכחית של 145%. שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, התבטא מוקדם יותר השבוע כי רמת המכסים הנוכחית מהווה למעשה "אמברגו סחר" בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. אמירה זו משקפת הכרה בעלויות הכבדות שמשיתים המכסים על הכלכלה האמריקאית עצמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מעבר למכוניות: משאיות כבדות במוקד

במקביל למתיחות סביב הדיפלומטיה המסחרית, ממשל טראמפ מרחיב את חזית המכסים לכיוון נוסף - משאיות בינוניות וכבדות. הממשל חוקר את ההשפעות של ייבוא כלי רכב אלה על הביטחון הלאומי, מהלך המרמז על כוונה להטיל עליהם מכסים בשיעור של 25%, בדומה למכסים שהוטלו לאחרונה על מכוניות.

מהלך זה עשוי להוביל לעלייה ניכרת במחירי ההובלה והלוגיסטיקה ברחבי העולם. העלויות הנוספות יגולגלו בסופו של דבר אל הצרכן הסופי, מה שעלול להוביל לעליית מחירים במגוון רחב של מוצרים.

המהלכים של טראמפ בחזית המכסים מעלים דילמה אסטרטגית מורכבת. מצד אחד, המכסים מעניקים לארה"ב כוח מיקוח משמעותי מול סין והגנה לתעשיות מקומיות מסוימות. מצד שני, הם גובים מחיר כבד מהצרכנים האמריקאים, מובילים לעליית מחירים ופוגעים ביצואנים אמריקאים כתוצאה מצעדי תגמול של מדינות אחרות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בא 25/04/2025 04:37
    הגב לתגובה זו
    כדר שיוכלו להקטין אותם ולהכניס לקופסה ..שם מקומם של קומוניסטים.הם זאב בעור כבש.
  • 4.
    אנונימי 24/04/2025 23:21
    הגב לתגובה זו
    לא לקום בבוקר אמן
  • 3.
    עושה חשבון 24/04/2025 22:13
    הגב לתגובה זו
    סין ורוסיה במלחמה עם המערב וארהב בפרט. סין רוצה הגמוניה ורוסיה טריטוריה .
  • 2.
    צרנוחה 24/04/2025 22:06
    הגב לתגובה זו
    הוא הולך לרסק את אמריקה והכלכלה העולמית
  • 1.
    אנונימי 24/04/2025 21:55
    הגב לתגובה זו
    טראמפ משחק לכולם בראש ובסופו של דבר משיג את מה שהוא רוצה.אין שקרנים גדולים יותר מהסינים לא לשכוח שמדובר בדיקטטורה והגיע הזמן שארהב תגיע איתם להסדר סחר הוגן ולא לא עשוקים בפני הסינים.
  • יוצי 25/04/2025 06:39
    הגב לתגובה זו
    ואפשר לסמוך על הפטפטן שלא יתאפק לגלות סודות
  • דיקטטורה...אין הבדל בין קומוניזם לפאשיזם!! ! (ל"ת)
    בא 25/04/2025 03:15
    הגב לתגובה זו
לארי אליסון (אורקל)לארי אליסון (אורקל)

מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב

בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים

עידן אזולאי |

לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון. 

בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים. 

אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות. 

חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.

בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.