הבורסה לאן? האם תעצר ההדרדרות בת"א?
המשקיעים בתל אביב ינסו לעצור את ההדרדרות בבורסה המקומיות. אתמול כזכור חתמו המדדים העיקריים בירידות שערים חדות כשמדד המעו"ף ירד לשפל של כ-4% לאחר שהשיל כ-2.3%. אחד הפרמטרים המשפיעים על הבורסה בתקופה האחרונה - ההתנתקות, לא מעודד את המשקיעים הבוקר. אתמול נפצעו כ-10 חיילים, 10 מתנחלים וחייל סרבן. במה שנראה כהקדמה לעלול להתרחש בעוד כ-50 יום.
היום אחר הצהרים צפוי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר להודיע על גובה הריבית במשק לחודש יולי הקרוב. הערכות בשוק הן כי פישר צפוי להותיר את הריבית פעם נוספת על כנה.
מדד ת"א 25 יפתח ברמת 634.97 הנקודות, מדד ת"א 100 יבחן את רמת 647.76 הנקודות, ומדד התל טק 15 יחל להיסחר ברמת 399.57 הנקודות.
מניית יבואנית מכשירי הסלולר - סאני שבשליטת איש העסקים אילן בן דב צפויה להגיב לרפורמה שמתכננת שרת התקשורת דליה איציק, לפתוח את שוק יבוא המכשירים הסלולרים לתחרות. על פי החלטתה, יבואני המכשירים לא יזדקקו לאישור חברות הסלולר. כמו כן בכוונת איציק לאסור פריסת התשלום על מכשירים ל-36 חודשים
מעריב מספר הבוקר כי חברת בדיקות התוכנה - טסקום, מבטלת את הגיוס המתוכנן בלונדון ושוקלת רכישת מניותיה בבורסה בתל אביב. זאת לאחר שמניית החברה צנחה בשבוע האחרון בשעור חד של 30%. על פי מעריב, תסתפק החבהר ברישום מניות בלבד ותשקול מחדש את הגיוס בעוד כמה חודשים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
