הבורסה לאן? האם תעצר ההדרדרות בת"א?

אתמול כזכור חתמו המדדים העיקריים בירידות שערים חדות כשמדד המעו"ף ירד לשפל של כ-4 חודשים. היום אחר הצהרים צפוי נגיד בנק ישראל, סענלי פישר להודיע על גובה הריבית במשק לחוגש יולי הקרוב
דרור איטח |

המשקיעים בתל אביב ינסו לעצור את ההדרדרות בבורסה המקומיות. אתמול כזכור חתמו המדדים העיקריים בירידות שערים חדות כשמדד המעו"ף ירד לשפל של כ-4% לאחר שהשיל כ-2.3%. אחד הפרמטרים המשפיעים על הבורסה בתקופה האחרונה - ההתנתקות, לא מעודד את המשקיעים הבוקר. אתמול נפצעו כ-10 חיילים, 10 מתנחלים וחייל סרבן. במה שנראה כהקדמה לעלול להתרחש בעוד כ-50 יום.

היום אחר הצהרים צפוי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר להודיע על גובה הריבית במשק לחודש יולי הקרוב. הערכות בשוק הן כי פישר צפוי להותיר את הריבית פעם נוספת על כנה.

מדד ת"א 25 יפתח ברמת 634.97 הנקודות, מדד ת"א 100 יבחן את רמת 647.76 הנקודות, ומדד התל טק 15 יחל להיסחר ברמת 399.57 הנקודות.

מניית יבואנית מכשירי הסלולר - סאני שבשליטת איש העסקים אילן בן דב צפויה להגיב לרפורמה שמתכננת שרת התקשורת דליה איציק, לפתוח את שוק יבוא המכשירים הסלולרים לתחרות. על פי החלטתה, יבואני המכשירים לא יזדקקו לאישור חברות הסלולר. כמו כן בכוונת איציק לאסור פריסת התשלום על מכשירים ל-36 חודשים

מעריב מספר הבוקר כי חברת בדיקות התוכנה - טסקום, מבטלת את הגיוס המתוכנן בלונדון ושוקלת רכישת מניותיה בבורסה בתל אביב. זאת לאחר שמניית החברה צנחה בשבוע האחרון בשעור חד של 30%. על פי מעריב, תסתפק החבהר ברישום מניות בלבד ותשקול מחדש את הגיוס בעוד כמה חודשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: