אוויס גייסה 50 מיליון ש' בהנפקת אג"ח בתל אביב
אוויס ישראל גייסה היום 50 מיליון אג"ח בהנפקת אג"ח בהיקף של 50 מיליון שקל במסגרת סדרת האג"ח שגיוסה החל לפני כשנה. מעלות העניקה דרוג A לאג"ח. הסדרה המונפקת כוללת עתה סכום של 364 מיליון שקל. התשואה השנתית על האג"ח שהונפק היום נקבעה ל-6.05%.
איציק וייץ, מנכ"ל חברת דן רכב ותחבורה, זכיינית אוויס בישראל, מסר כי ההצלחה האדירה של הגיוס בסדרת אג"ח זו מעידה על האמון המלא של שוק ההון בחברה ובפוטנציאל הטמון בפעילותה ולהערכתו גם בגיוס הנוכחי הוכיח שוק ההון כי הוא תומך בפעילותה של אוויס ובהתנהלותה.
ההנפקה נוהלה על ידי החברה עצמאית, ללא חתמים. חברת דן רכב ותחבורה, בעלת הזיכיון בישראל של אוויס, פועלת בתחום השכרת הרכב לזמן קצר בארץ ובחו"ל, בהשכרת רכב לזמן ארוך בשיטת הליסינג התפעולי ללקוחות עסקיים ופרטיים ובמתן שירותי הסעות. צי הרכב להשכרה של החברה מונה למעלה מ-18,183 אלף רכבים והיא פועלת באמצעות 20 סניפים ברחבי הארץ.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
