אוסקר-גרוס: הכנסות DSPG יסתכמו ב-180 מ' ד' ב-2005
יממה לאחר פרסום הדוחות החזקים, ושיפור התחזיות ל-2005 מפרסם בנק ההשקעות, אוסקר גרוס סקירה חיובית במיוחד למניתה של חברת תוכנות המדיה הישראלית, DSP גרופ. אמש הצהירה החברה, כי זך ההכנסות של 2005 יסתכמו בסכום שינוע בין 175 ל-185 מיליון דולר, כאשר להערכת האנליסטים של אוסקר גרוס, יסתכם הסכום בכ-180 מיליון דולר. את הסיבה לשיפור התחזיות מסבירים בבנק ההשקעות בשיפור בתנאי השוק, ובפתרון בעיית המלאים של החברה.
אמש הודיעה DSPG, כי המנכ"ל אלי איילון, יפנה את תפקידו ויעבור לכהן כיו"ר החברה, כאשר את תפקיד המנכ"ל יתפוס ינון ברכה. באוסקר גרוס מחלקים היום שבחים למהלך הזה, ומעריכים, כי הנסיון הרב של ברכה בתחום, לצד איילון, יתרום בצורה חיובית לחברה.
כמו כן מציינים בבנק ההשקעות את חטיבת ה-DECT, אשר צפויה להניב ל-DSPG סכום של כ-20 מיליון דולר במהלך 2005. כתוצאה משינוי תמהיל המכירות של החברה מעלים באוסקר גרוס את שולי הרווח של DSPG בכ-1.4% לרמה של 45.4%. שני מוצרים ספציפיים שמזכירים בבנק ההשקעות הם האפליקציות החדשות של חטיבת ה-DECT, כאשר בתחום זה צפויה החברה להשיק שני מוצרים חדשים. הראשון הוא מוצר בתחום ה-VOIP אשר אמור לתרום להכנסות החברה החל מהמחצית השניה של 2005. המוצר השני הוא בתחום ה-WI-FI, אשר יושק לקראת סוף 2005, ויחל לתרום להכנסו באופן משמעותי ב-2007.
כמו כן מציינים באוסקר-גרוס את המשך תוכנית הקניה החוזרת של DSPG, אשר רכשה במהלך הרבעון האחרון של 2004 90 אלף מניות במחיר של 1.8 מיליון דולר. להערכת האנליסטים של אוסקר גרוס צפויה DSPG להמשיך בתוכנית ולרכוש עד לכ-3.71 מיליון מניות נוספות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
