אוסקר-גרוס: הכנסות DSPG יסתכמו ב-180 מ' ד' ב-2005

הפרוטפוליו המגוון והמצב הפיננסי מצדיקים את הפרמיה במכפיל. עוד מעריכים, כי הנסיון של ינון ברכה יתרום להתפתחות החברה. הכנסות חטיבת ה-DECT יגיעו ב-2005 ל-20 מ' ד'. מותירים את ההמלצה ברמת "החזק"
רם דגן |

יממה לאחר פרסום הדוחות החזקים, ושיפור התחזיות ל-2005 מפרסם בנק ההשקעות, אוסקר גרוס סקירה חיובית במיוחד למניתה של חברת תוכנות המדיה הישראלית, DSP גרופ. אמש הצהירה החברה, כי זך ההכנסות של 2005 יסתכמו בסכום שינוע בין 175 ל-185 מיליון דולר, כאשר להערכת האנליסטים של אוסקר גרוס, יסתכם הסכום בכ-180 מיליון דולר. את הסיבה לשיפור התחזיות מסבירים בבנק ההשקעות בשיפור בתנאי השוק, ובפתרון בעיית המלאים של החברה.

אמש הודיעה DSPG, כי המנכ"ל אלי איילון, יפנה את תפקידו ויעבור לכהן כיו"ר החברה, כאשר את תפקיד המנכ"ל יתפוס ינון ברכה. באוסקר גרוס מחלקים היום שבחים למהלך הזה, ומעריכים, כי הנסיון הרב של ברכה בתחום, לצד איילון, יתרום בצורה חיובית לחברה.

כמו כן מציינים בבנק ההשקעות את חטיבת ה-DECT, אשר צפויה להניב ל-DSPG סכום של כ-20 מיליון דולר במהלך 2005. כתוצאה משינוי תמהיל המכירות של החברה מעלים באוסקר גרוס את שולי הרווח של DSPG בכ-1.4% לרמה של 45.4%. שני מוצרים ספציפיים שמזכירים בבנק ההשקעות הם האפליקציות החדשות של חטיבת ה-DECT, כאשר בתחום זה צפויה החברה להשיק שני מוצרים חדשים. הראשון הוא מוצר בתחום ה-VOIP אשר אמור לתרום להכנסות החברה החל מהמחצית השניה של 2005. המוצר השני הוא בתחום ה-WI-FI, אשר יושק לקראת סוף 2005, ויחל לתרום להכנסו באופן משמעותי ב-2007.

כמו כן מציינים באוסקר-גרוס את המשך תוכנית הקניה החוזרת של DSPG, אשר רכשה במהלך הרבעון האחרון של 2004 90 אלף מניות במחיר של 1.8 מיליון דולר. להערכת האנליסטים של אוסקר גרוס צפויה DSPG להמשיך בתוכנית ולרכוש עד לכ-3.71 מיליון מניות נוספות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.