תעודת זהות ביומטרית
צילום: רשות האוכלוסין

משרד הפנים דוחה שוב את החלפת תעודות הזהות הביומטריות: התעודות הישנות יישארו בתוקף עד 2026

מה זאת תעודת זהות ביומטרית, מה היתרונות והחסרונות  וכל מה שצריך לדעת
איציק יצחקי |

משרד הפנים שוב נאלץ לדחות את החלפת תעודות הזהות הישנות בתעודות ביומטריות חכמות. הפעם, התוקף הוארך עד ינואר 2026. ההחלטה נובעת מקיצוצי תקציב שהוחלטו בעקבות ההוצאות הנרחבות בשל המלחמה, ועל רקע הקושי של משרד הפנים לעמוד ביעדיו בנושא זה. מדובר כבר בדחייה השלישית בפרויקט.

הארכת התוקף נוגעת לכ-1.2 מיליון תעודות זהות ישנות שאינן ביומטריות, כאשר המועד המקורי לפקיעתן נקבע לינואר 2025. בעקבות הקיצוצים, החליט משרד הפנים לפרסם טיוטת תקנות שתאריך את התוקף, וזאת כדי להימנע מעלויות ההנפקה הגבוהות.

 

הסכנות של דחיית ההחלפה

דו"ח מבקר המדינה ממאי 2023 התריע כי השימוש בתעודות זהות ישנות, הניתנות לזיוף בקלות יחסית, עלול להוות סיכון ביטחוני. תעודות ישנות אלו עלולות להגיע לידיהם של גורמים פליליים ואף גורמי טרור. הדחיות החוזרות ונשנות מגבירות את הסיכון ומעכבות את הפרויקט שהחל לפני יותר מעשור.

 

שאלות ותשובות על תעודות זהות ביומטריות

מה היתרון של תעודת זהות ביומטרית על פני תעודה רגילה? תעודת זהות ביומטרית מקשה מאוד על זיוף בזכות הנתונים הביומטריים הייחודיים שבה, כגון טביעות אצבעות, שמאמתים את זהות המחזיק בה בצורה מדויקת יותר.

מהי תעודת זהות ביומטרית? תעודת זהות ביומטרית היא תעודה חכמה המכילה נתונים אישיים כמו תמונת פנים, טביעות אצבע ומידע ביומטרי נוסף שמטרתם להקטין את הסיכון לזיופים ולספק אבטחה גבוהה יותר.

למה בכלל צריך תעודת זהות ביומטרית? המטרה העיקרית של תעודות ביומטריות היא שיפור האבטחה והקטנת הסיכוי לזיופים, כך למנוע שימוש לא חוקי בזהויות.

מה ההבדל בין תעודת זהות רגילה לביומטרית? תעודת זהות רגילה מכילה רק את פרטי הזהות הבסיסיים, בעוד שתעודה ביומטרית מכילה גם נתונים ביומטריים, כמו טביעות אצבע, המסייעים לאימות הזהות.

כמה זמן לוקח להנפיק תעודת זהות ביומטרית? זמן ההנפקה לתעודת זהות ביומטרית עשוי לקחת כמה שבועות, ותלוי בעומס בלשכות רשות האוכלוסין.

איך תעודות זהות ביומטריות מסייעות במניעת זיופים? התעודות כוללות טכנולוגיה ביומטרית מתקדמת שמאפשרת לזהות כל אדם בצורה ייחודית ומדויקת, ומקטינה את האפשרות לזיוף.

מי מחויב להוציא תעודת זהות ביומטרית? כל אזרח ישראלי מעל גיל 16 זכאי, וככל הנראה יחויב בעתיד, להחזיק בתעודת זהות ביומטרית.

מה עושים אם תעודת זהות ביומטרית אבדה? במקרה של אובדן תעודת זהות ביומטרית יש להודיע מיד לרשות האוכלוסין כדי לבטל את התעודה ולאפשר הנפקת תעודה חדשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.