מה צפוי במדד המחירים לצרכן לחודש יולי?
בעוד יומיים (חמישי) צפויה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לפרסם את מדדי המחירים לחודש יולי, לאחר שבחודש יוני עלה המדד ב-0.1%.
מה צופים האנליסטים?
הערכות האנליסטים צופות עלייה בטווח של בין 0.4%-0.6% במדד יולי, כאשר יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון צופים עלייה של 0.6%, בטווח העליון של התחזיות. הם צופים עליות בולטות ברכיב פירות וירקות (1%), רכיב המזון (0.8%) ורכיב הדיור (0.7%): "מחירי השכירות האיצו בחודש יוני ומגמה זו צפויה להימשך ככל שמפונים עוברים מבתי מלון לדירות שכורות", כותבים בלידר. "ביולי, הקצב השנתי של הסעיף העיקרי (מחירי השכירות בחוזים מתחדשים) צפוי להאיץ קלות ל-2.7% מ-2.6%".
בלידר צופים גם עליות חדות במחירי הנסיעות לחו"ל ובמחירי ההבראה וההארחה של 5.3% ו-3% בהתאמה.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מעריך כי תהיה עלייה של כ-0.5% במדד בהובלת מחירי השכירות, הנופש והטיסות.
האם המדד ישפיע על הריבית?
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הודיע לאחרונה כי הריבית תרד רק לקראת סוף הרבעון השני בשנה הבאה. זו הערכה שאומנם אכזבה רבים, אבל היא די ריאלית בהינתן אי הוודאות הגדולה שבה ישראל נמצאת.
המלחמה מייצרת אי וודאות בנדבכים שונים וגם מבחינה כלכלית. הגירעון גדל בצורה משמעותית ולצד הורדת דירוג והעלייה ברייבת החוב, הצורך של הנגיד להתעקש על משמעת פיסקלית עולה. בינתיים, אין התקדמות בהכנסת התקציב ל-2025 ואין מקורות לממן את הגירעון שעלול לעלות דרמטית גם בשנה הבאה, תלוי כמובן בהמשכה של המלחמה.
מנגד, בארה"ב על רקע חששות ממיתון עולים הסיכויים שכבר בספטמבר הריבית תרד ב-0.5% וזה עשוי להביא להורדת ריבית במקומות נוספים בעולם וגם אצלנו. הורדת ריבית בארה"ב בלי הורדה אצלנו עשויה להוביל לביקושים לשקל שמניב תשואה גבוהה יותר מהדולר (הריבית השקלית תהיה משמעותית מכל הדולר) וזה מביא לירידה בשער הדולר ופגיעה ביצואנים. הנגיד לא ירצה לראות פגיעה כזו, הוא כבר השקיע מעל 200 מיליארד דולר ברכישות דולרים כדי לעזור ליצואנים וייתכן שלצד גורמים נוספים שקיימים שתומכים בהורדת הריבית, הוא יחליט להקדים את ההפחתה.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הורדת דירוג
המדד צפוי להתפרסם לאחר שאתמול בלילה חברת דירוג האשראי פיץ' (Fitch) החליטה על הורדת דירוג האשראי של ישראל לרמה של A עם תחזית דירוג שלילית מרמה של A+ . זאת על רקע המשך המלחמה בעזה, סיכונים גיאו-פוליטיים מוגברים ופעילות צבאיות בכמה חזיתות. בפיץ' צופים גרעון שנתי של 7.8% 2024, ויחס חוב תוצר שיישאר מעל 70% בטווח הזמן הבינוני.
- 5.שלמה 15/08/2024 11:55הגב לתגובה זוההכרזה המפתיעה של הנהגה החרדית הארורה כי בכוונתה להפסיק לבזוז את הקופה הציבורית תוריד את המדד.
- 4.סעיף הירקות הולך לטוס... (ל"ת)קונילמל 14/08/2024 01:00הגב לתגובה זו
- 3.ירידה באינפלציה (ל"ת)קלקלן בחיר 13/08/2024 21:33הגב לתגובה זו
- 2.החיים 13/08/2024 20:26הגב לתגובה זונדע ביום חמישי אפשר לחכות בסבלנות עד אז
- 1.אביהו 13/08/2024 19:38הגב לתגובה זוהנגיד לא קובע את המדד לפי היתיקרויות אלא לפי המצב הפוליטי והכלכלי ולכן הצפי שהוא יהיה שווה לאפס
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה.
היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.
לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית.
בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב
השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק
הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא
עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע
וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".
