אורקה תובעת את Wiz בטענה כי הפרה פטנטים - "ביססה את העסק על העתקה"
חברת אבטחת הענן הישראלית אורקה סקיוריטי הגישה תביעה נגד מתחרתה הישראלית Wiz לבית המשפט במדינת דלוואר בגין הפרת פטנטים. אורקה דורשת לאסור מכירת מוצרים המפרים לכאורה את הפטנטים שלה שלטענתה הועתקו על ידי וויז ומבקשת פיצוי כספי על הרווחים שנוצרו בשל השימוש בפטנטים.
"אורקה סקיוריטי מניחה תביעה זו נגד וויז כדי לשים סוף לשימוש הבלתי מורשה, המתמשך והבוטה בטכנולוגיה המוגנת בפטנט של אורקה", כתבה אורקה בפתח כתב התביעה. "Wiz בנתה את העסק שלה על תוכנית עסקית פשוטה: להעתיק את אורקה". בכתב התביעה אורקה אף הציגה צילומים של בקשות רישום הפטנט שהוגשו על ידי שתי החברות שנראים כמעט זהים בעין לא מקצועית. הפטנט של Wiz הוגש בדצמבר 2020 בעוד שהפטנט של אורקה הוגש ב-2019, כאמור על ידי אותו עורך דין.
על פי כתב התביעה, אורקה החלה ברישום פטנטים עוד בשנת 2019, כשצוות המייסדים של Wiz עוד עבד במיקרוסופט ומה שמוביל את כתב התביעה הנוכחי הוא העבודה שאורקה קיבלה את האישור הסופי שלה על אותם פטנטים בשבועות האחרונים, מה שמאפשר לה להגיש תביעה על הפרת פטנטים.
מ-Wiz נמסר: "הופתענו לגלות על טענותיה חסרות הבסיס של אורקה דרך התקשורת. במקום להתמודד עם התחרות ולזכות באמון הלקוחות, נראה כי החברה נוקטת צעד נואש של תביעה".
- ביהמ"ש דחה את בקשת וויז למחוק את התביעה של אורקה נגדה
- אורקה מפטרת 60 עובדים - 30 מתוכם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Wiz גייסה בתחילת 2023 סכום של 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד דולר, מה שהכניס אותה לרשימה המצומצמת של חברות ששות מעל 10 מיליארד דולר. הגיוס הקודם שלה נעשה לפי שווי של 6 מיליארד דולר ב-2021, כאשר מאז היא דיווחה על הגעה לקצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר. וויז מעסיקה כיום 650 עובדים.
שוויה של חברת Wiz כיום גדול משמעותית מזה של אורקה. אורקה גייסה מאז הקמתה 640 מיליון דולר והגיוס האחרון התבצע לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר ב-2021. היא מעסיקה 430 עובדים ומינתה באחרונה את גיל גרון, אחד המייסדים, לתפקיד המנכ"ל במקומו של המייסד השני אבי שוע, שעבר לתפקיד מנהל החדשנות.
- 2.אלון הבלון 13/07/2023 03:15הגב לתגובה זודוש שחצן מSריח
- 1.הידען 2 13/07/2023 00:08הגב לתגובה זוהתביעה צריכה להיות ממוענת לעורך הפטנטים של וויז - אם טענת אורקה נכונה, זה ניגוד אינטרסים חמור שבטח היה ידוע לו מראש.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
