לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן - בכמה יעלה? מה יעשה הנגיד? כל מה שחשוב לדעת
בכמה התייקרו רכיבי המדד שקשורים לנסיעות לחו"ל והבראה ונופש ומה צפוי במדד מחירי הדירות?
נתוני מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) לחודש אפריל יתפרסמו בשעה 18:30 כאשר הצפי של הכלכלנים הוא לעלייה חודשית של 0.5% כך שהאינפלציה השנתית תיוותר ברמה של 5%. מעניין יהיה לראות את מדד מחירי הדירות - המדד ירד בחודש שעבר ב-0.2% וההערכה שהמגמה תימשך. נזכיר כי מחירי הדירות יורדים כבר חצי שנה, אבל בפרסום של הלמ"ס מדווחים בדיליי גדול (חודשיים וחצי) ומעבר לכך הם משלבים בדיווח את מחירי הדירות המסובסדות ששם כאמור אין ירידה ולכן זה מספק נתונים לא רלבנטים לגבי מחירים במכירות של קבלנים. רק כשבוחנים את הפיצול אפשר להבין מה קרה למחירי הדירות החדשות שלא בסבסוד - ושם יש כבר ירידה מספר חודשים. בפועל כאמור הירידה רחבה ועמוקה יותר, גם בשל העובדה שבלמ"ס לא לוקחים בחשבון מבצעים (שמבטאים הנחה של כמה אחוזים טובים). דירות יד שנייה החלו לרדת אחרי הירידה בדירות הקבלנים והירידה בשטח מתעצמת - זה עשוי לבוא לידי ביטוי במדד שיתפרסם היום.
אירועים רבים שמתרחשים בו זמנית אינם נותנים מנוח לכלכלה הישראלית שמושפעת גם ככה מהקשיים בסביבת המאקרו - בין היתר ניתן למנות את סערת הרפורמה-מהפכה המשפטית שטרם ירדה מסדר היום, המאבק (הנוסף) מול עזה בשבוע האחרון שמוסיף לקושי הכלכלי של אזרחים רבים ועוד.
מדד המחירים לצרכן הוא אולי האינדיקטור המרכזי ביותר בשוק להערכת מצבו של המשק, ושממנו צפוי גם להיגזר בדרך כלל שיעור העלאת הריבית של בנק ישראל - שכיום עומדת על 4.5%. האינפלציה בישראל דביקה מאוד, אפילו יותר מזו של ארה"ב שירדה בשבוע שעבר ל-4.9%, ולמרות שלא הגענו ליותר מ-9% כפי שהיה בשיא בארה"ב, נראה שהאינפלציה בישראל עמידה למדי שכן כבר חצי שנה היא נעה בין 5.1% ל-5.4% והדרך אל היעד של 2% שהציב הבנק המרכזי עוד ארוכה מאוד.
צריך לזכור שככל שהנתון יורד מדי חודש, הירידה נעשית קשה יותר, ובמידה והנתון אכן יעמוד בצפי, לא מן הנמנע שנראה את המדדים בבורסה המקומית נצבעים בירוק לכמה ימים. אבל מעל הכל עדיין נותרת עננה כבר בצל האזהרות החריפות של כלכלנים בכירים מפני מיתון כבר בטווח הקרוב. בנק ישראל כבר הקפיד להדגיש כמה וכמה פעמים כי הוא יעשה כל מה שהוא יכול על מנת להילחם באינפלציה ולדכא אותה גם במחיר של כניסה למיתון. בדבריו הוא מבהיר כי אינפלציה מסוכנת יותר ממיתון שכן היא עלולה להרוס את הכלכלה ולאורך זמן אף להסב נזקים בלתי הפיכים.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון אומרים כי "אנו צופים מדד של 0.4% בהשפעת עליות עונתיות במחירי ההלבשה (2.4%), פירות וירקות (2.1%), הבראה ונופש (10%) ונסיעות לחו"ל (5%, גם בהשפעת הפיחות בשקל). מבצעי החג מנעו התייקרויות במחירי המזון באפריל. מחירי החשמל הוזלו ב-2.4%".
מודי שפריר, אסטרטג ראשי - שווקים פיננסים בבנק הפועלים צופה כי מדד אפריל יעלה ב-0.5% (4.7% משנה לשנה) ואומר כי "מחירי המזון צפויים להעלות את המדד בכ-0.07%, על רקע סיום מבצעי החג. יצוין כי הורדת המס על משקאות ממותקים (0.04%- למדד) תמתן את העלייה. מחירי הפירות והירקות צפויים לעלות בחדות ולהעלות את המדד בכ-0.11%. רכיב ה'דיור' צפוי להעלות את המדד בכ-0.05% (עלייה בעיקר ברכיב 'שכר דירה' ו'הוצאות דיור אחרות'). רכיב 'אחזקת דירה' צפוי לרדת בחדות ולהוריד את המדד בכ-0.05%, על רקע ירידת מחירי החשמל (0.06%- למדד) ומחירי המים (0.015%- למדד). מחירי הארנונה הנזקפים למדד צפויים, מאידך, להעלות את המדד בכ-0.01%. מחירי 'הלבשה והנעלה' צפויים לעלות עונתית בכ-1.7% (המשך מדידת פרטי הקיץ) ולהעלות את המדד בכ-0.05%.
"רכיב 'חינוך תרבות ובידור' צפוי להעלות את המדד בכ-0.09%, על רקע עלייה חדה במחירי החופשות בישראל ועליית מחירי החינוך. רכיב 'הוצאות על טיסות ושהייה בחו"ל' צפוי לעלות בחדות ולהוסיף למדד כ-0.18%, על רקע עליית מחירי הטיסות לחו"ל, העלייה החדה הצפויה במחירי הטיולים המאורגנים (מדידה שנתית) ופיחות השקל. מחיר 'אגרת רשיון רכב' צפוי לעלות בחדות (עלייה שנתית של קרוב ל-6%) ולהעלות את המדד ביותר מ-0.03%. מחירי הרכבים המשומשים צפויים, מאידך, לרדת חודש שני ברציפות - אנו מניחים ירידה של כ-1.1% שתוריד את המדד ב-0.024%. תחזית מדד מאי נותרת בינתיים על 0.65% (4.75% משנה לשנה), אך עם סיכון כלפי מעלה על רקע הצפי לעלייה חדה (מהעונתיות) במחירי הפירות הטריים. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה עומדת על כ-2.90%".
- 8.הקוסם 15/05/2023 17:19הגב לתגובה זוומדד המחירים עולה בשברי אחוז. נס פח השמן.
- 7.חמור מאוד 15/05/2023 09:26הגב לתגובה זומהבקבוק
- 6.0.9-0.8 (ל"ת)זליג 14/05/2023 19:33הגב לתגובה זו
- 5.כשידי 14/05/2023 18:20הגב לתגובה זוהנגיד לא קובע את המדד לפי נתונים בשטח אלא לפי חשבה פוליטית בלבד כלומר מה זה יעשה לעם וללוקחי המשכנתאות
- 4.שרון 14/05/2023 18:08הגב לתגובה זומחירי הנדלן בדרך לקריסה של 30% לפחות הריבית הולכת להישאר פה לזמן ארוך מאוד. הקבלנים במינוף מטורף , מה שיביא לקריסת מחירים לאורך השנה ושנה הבאה
- 3.רפאל 14/05/2023 16:47הגב לתגובה זובקורונה הדפיסו כסף וחילקו צריכים את זה בחזרה הכסף שווה פחות מדד שנתי 5 אחוז זה סביר לא יהיה פחות גם הספרים על תספורת לוקחים 15 אחוז יותר
- 2.מישהו 14/05/2023 16:47הגב לתגובה זוכבר לא בדיוק אותו דבר... בתחילת 2023 שינו בארה'ב את הרכב המדד, כך שישקף פחות מוצרים המתדלקים את האינפלציה אפילו הפד בעצמו כבר מביא בחשבון יותר נתונים אחרים בבואו להחליט על הריבית
- 1.ברוד 14/05/2023 15:45הגב לתגובה זוולא תעזור שום העלאת ריבית

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)