גו ביידן
צילום: צילום מסך דף הפייסבוק הרשמי, לפי סעיף 27.א לחוק זכויות יוצרים

האינפלציה בארה"ב הפתיעה מעט לטובה: 4.9% בחודש אפריל, שפל של שנתיים

אינפלציית הליבה ירדה גם היא בהתאם לצפי, אבל מדובר בפער לא גדול של 0.1% ביחס לצפי הכלכלנים והמדדים מגיבים בעליות של עד 0.9%; הריבית בארה"ב כבר עומדת על 5.25% והצפי בשוק הוא שכאן היא תיעצר; מחירי השכירות עלו ב-0.4% - הכי לאט בשנתיים האחרונות
נתנאל אריאל | (2)

האינפלציה בארה"ב הפתיעה מעט לטובה: 4.9% בחודש אפריל (ירידה מ-5% בחודש שעבר) לעומת צפי הכלכלנים ל-5%. מדד המחירים לצרכן רשם עליה של 0.4% בחודש אפריל, בהתאם לצפי.

גם אינפלציית הליבה (בנטרול מזון ואנרגיה) הגיבה בהתאם לצפי ורשמה ירדה קלה ל-5.5%, לעומת 5.6% בחודש הקודם. מדד הליבה עלה גם הוא ב-0.4% בחודש האחרון.

נתון מעודד מעט: מחירי השכירות ושירותי הדיור עלו ב-0.4% בחודש אפריל ורשמו את העלייה האיטית ביותר מזה כשנתיים. עדיין מדובר בעליה של 8.1% בשנה, אבל אם זה יימשך גם בחודשים הבאים - צפויה התמתנות בעליית מחירי השכירות

החוזים העתידיים עולים כעת עד 0.9% בהובלת אלה על הנאסד"ק. מדובר כמובן בחדשות טובות, אם כי ההפתעה היא רק מעט לטובה, ב-0.1 נקודות אחוז ביחס לתחזיות. האינפלציה עדיין גבוהה משמעותית מהיעד של הפד': אינפלציה שנתית של 2% בממוצע. אז הפד' בכיוון הנכון, אבל ייקח עוד זמן להחזיר אותה לתחום היעד.

נתוני האינפלציה לחודש אפריל לא הושפעו כמובן מהעלאת הריבית האחרונה שבוצעה בתחילת חודש מאי על ידי הפד'. הבנק המרכזי האמריקאי העלה את הריבית לפני שבוע פעם נוספת ב-0.25% וזו עומדת כעת על רמה של 5%-5.25%. בהודעת הפד' אחרי פרסום החלטת הריבית הושמטה השורה הקבועה על כך שייתכן והריבית תמשיך לעלות ובפועל השוק הבין את הרמז ומעריך שהפד' סיים את מהלך העלאות הריבית הנוכחי שלו. הריבית בארה"ב היא ברמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2007, לפני משבר הסאב-פריים.

עם זאת, בשוק מעריכים שהריבית תחזור לרדת עוד לפני סוף השנה הקרובה ומנגד - בפד' לא חושבים כך ומנסים בתקופה האחרונה שוב ושוב לשדר לשוק שזה לא הולך לקרות. הבעיה היחידה היא שבעשר הפעמים בשנה האחרונה שהפד' העלה את הריבית - השוק צדק ולא הפד'. הפד העלה את הריבית בהתאם לתחזיות בשוק ויצר קצת חוסר אמון בתחזיות שלו, שלאורך כל השנה האחרונה פשוט לא היו נכונות והעריכו ריבית נמוכה משמעותית מזו שבפועל. 

האינפלציה בארה

האינפלציה בארה"ב, חודש אפריל 2023

תמיד כמובן יכולות להיות הפתעות. נתוני שוק התעסוקה החזקים שפורסמו ביום שישי האחרון משאירים לפד' עדיין מרחב תמרון להפתיע להמשך העלאות ריבית, אם הוא יחפוץ בכל. נתוני האינפלציה כעת הם טובים אמנם מעט מהתחזית אך לא בצורה משמעותית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

גם הבנק המרכזי של אירופה העלה את הריבית בשבוע שעבר בעוד 0.25%, אבל בניגוד לפד - כאן ממש לא נראה שזה סוף התהליך: "תחזית האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה מדי" אמרו ב-ECB וכלכלנים מעריכים שבאירופה הריבית צפויה להמשיך לעלות לפחות עוד פעמיים. האינפלציה שם גבוהה יותר ועדיין לא ירדה מתחת ל-8%.

תגובות:

יונתן כץ מלידר שוקי הון: "למרות שהאינפלציה באפריל בארה"ב תאמה את הציפיות המוקדמות, מדובר בהתמתנות מאד איטית בסביבת האינפלציה. למרות ההתמתנות, מחירי השירותים עלו ב-0.4% וב-6.8% שנה אחורה (התמתנות מ-7.1% לפני חודש), למרות שמחירי השכירות (בחוזים מתחדשים) המשיכו לעלות ב-0.5% באפריל ו-8.1% שנה אחורה (האצה מ-8.0% במרץ). חשוב לציין שמחירי המוצרים (Goods) עלה ב-2.0% שנה אחורה, האצה מ-1.5% לפני חודש, זאת על רקע התייקרות של 4.4% במחירי מכוניות יד שנייה (בחודש אפריל לעומת מרץ). מדובר בשינוי מגמה לעומת החודשים הקודמים. מחירי המזון נותרו יציבים, גם במרץ וגם באפריל והקצב השנתי ירד ל- 7.7% מ- 8.5%. כנראה שישראל (5.3% עלייה במחירי המזון) הולכת להדביק את הפער בחודשים הקרובים.

"לסיכום, מדובר בקצב התמתנות מאד איטי, כאשר מחירי שירותים ממשיכים לעלות, והעלייה המחודשת במחירי המוצרים מדאיגה. סביבת האינפלציה נותרה דביקה מאד ורחוקה מיעד האינפלציה של הפד"

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של מזרחי טפחות: "חשוב לזכור כי האטה בקצב ההתמתנות של האינפלציה בארה"ב נרשמת על רקע עלייה של קרוב ל-8% במחירי הנפט בארה"ב, במהלך אפריל, בעקבות החלטת ארגון OPEC לקצץ את מכסות התפוקה של חברות הארגון, בתחילת החודש. במובן זה, התייצבות מחירי הנפט הנוכחיים בסביבת 73 דולר לחבית, צפויה לדחוק כלפי מטה גם את הסעיף הזה, בחודש הבא.

"במקביל, אינפלציית הליבה בארה"ב, קרי ללא סעיפי המזון והאנרגיה התנודתיים, מתמתנת לרמת 5.5%. שיפור, אבל לא הבשורה שציפינו לה. אם נסתכל על השנה האחרונה, רובה של האינפלציה בארה"ב ממשיכה להגיע ממוצרים שהם, בסופו של דבר, בני קיימא: בתים/ מכוניות. באופן פרדוקסלי, ככל שהצרכן משלם את עלות ההון למוצרים האלה, ולא את מחיריהם, לדוג' בחוזה שכירות או ליסינג, הרי שהעלאות הריבית בהם חייבות לבוא לידי ביטוי בתשלום החודשי של הצרכן. ומכאן, במדד המחירים. במובן זה, העלאת הריבית תומכת במידה מה במחירים בזמן הקצר. אבל היא כלי הכרחי לצמצום הביקוש.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלון 10/05/2023 15:47
    הגב לתגובה זו
    נתחיל עם הורדת ריביות בעולם. הבורסות יטוסו מאות אחוזים. חכו תראו
  • חחחחחחח 11/05/2023 01:38
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחח חמוד אתה... לדעתי זאת רק ההכנה לקראת מה שכבר תוכנן, והוא העלאה נוספת של הריבית.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.