הפדרל ריזרב
צילום: Federalreserve

הריבית בארה"ב צפויה שוב לעלות הלילה - השוק יתמקד בתחזית, אבל יש בעיה עם התחזיות של הפד

האם העלאת הריבית ל-5%-5.25% תהיה העלאת הריבית האחרונה? בשוק סבורים שכן ויותר מכך - שהריבית תחל לרדת בהמשך השנה. עד היום הפד' חזר והדגיש שזה לא נראה כך, אבל בהעלאות הריבית בשנה האחרונה - השוק צדק תמיד והפד' טעה. מה מסביר את הפספוסים של הפד?
נתנאל אריאל | (8)

הערב בשעה 21:00 שעון ישראל צפוי הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, להעלות את הריבית פעם נוספת ב-0.25%, למרות קריסת הבנקים והחשש לקריסת בנקים נוספים. זו תהיה העלאת הריבית ה-10 ברציפות מאז החל להעלות את הריבית לפני קצת יותר משנה מרמה אפסית ל-5%. קצב מהיר מאוד. שוק ההון מעריך עליה של רבע אחוז בהסתברות של 90%, ובינתיים בכל העלאות הריבית בשנה האחרונה - שוק ההון צדק. גם רוב הכלכלנים חושבים שתהיה העלאה של 0.25%, בהתאם לצפי בשוק. בבנק הפועלים ובבנק לומברד אודייר צופים שהפד' עשוי להעלות את הריבית פעם נוספת גם בפגישה הבאה, רק שזו כבר ממש נחשבת לדעה קיצונית. בשוק ההון מעריכים שהריבית תתחיל לרדת בתוך מספר חודשים, בפד' בינתיים לא מראים סימנים כאלה. להיפך, הם מדברים על כך שהריבית תישאר גבוהה עוד זמן מה - כי האינפלציה עדיין גבוהה - ורק אחר כך תתחיל לרדת.

וזה מוביל לבעיה - עד כמה אפשר לסמוך על תחזיות הפד'? מה שיעניין הערב את השוק, יותר מאשר העלאת הריבית הצפויה, זה התחזיות של הפד' להמשך: האם הפד' בראשות ג'רום פאוול סוף סוף מעריך שתהיה הורדת ריבית כבר השנה, כמו שמעריכים בשוק ההון, או שהוא ממשיך להעריך שהיא תהיה גבוהה לאורך זמן. הבעיה היא שהפד' פספס בשנה האחרונה בגדול בתחזיות שלו (בדומה לפספוסים של בנק ישראל לכל אורך הדרך). גם בפד' צפו לפני שנה וחצי שהריבית תמשיך להיות כמעט אפסית. הם לא חלמו על העלאות ריבית כל כך מהירות כמו שהם עשו בפועל. ואם הפד' לא יודע לצפות בצורה נכונה את העלאות הריבית שלו עצמו, אז איך אפשר לסמוך על זה?

יותר מזה, אף אחד לא חשב לפני שנה וחצי שהריבית בכלל יכולה לעלות ב-5% תוך שנה אחת. גם מי שחשבו שהריבית תעלה (והפד' לא היה ביניהם) העריכו עלייה של לכל היותר 1%, אולי 1.5%. אם הייתם שואלים מומחים לשוק ההון, כלכלנים ואנליסטים אם עלייה של 2% היא אפשרית הם היו צוחקים עליכם. זה היה מחוץ לטווח הסבירות של כולם.

למה הפד לא נותן תחזיות נכונות לשוק?

שוב ושוב התברר בשנה האחרונה, בכל 9 הפעמים שהריבית עלתה עד כה בארה"ב, התברר ששוק ההון צדק יותר מכולם. בכל הפעמים הפד' העלתה את הריבית בדיוק בהתאם לצפי בשוק. הוא לא הפתיע את שוק ההון. אולי בכוונה תחילה ואולי כי לא הייתה לו ברירה אחרת. 

אבל איך אפשר להסביר את הפספוסים הגדולים הללו של הפד'? אפשר בהחלט לתרץ כמו שהפד' חוזר ואומר כל הזמן שהוא "עוקב ומתחשב כל הזמן בנתונים הנכנסים", אבל זה לא מספק. צריך לומר משהו מעבר לכך: בהחלט ייתכן שגם לפד' היה ברור לגמרי שהם יצטרכו להעלות ריבית הרבה יותר מהצפי שהם נתנו בפועל, רק שהם ידעו מצוין שאם הם יתנו את התחזית האמיתית שלהם - הבורסות יתרסקו באותו רגע. הרי אם כל המשקיעים יודעים שהריבית תעלה בחדות בחודשים הבאים הם לא יחכו כדי למכור מניות ואג"ח - הם ימכרו מיד כדי לנסות להגיב לפני שהשוק מתרסק. התוצאה כמובן תהיה בלתי נמנעת: השווקים יקרסו. גם כך השווקים נפלו עד 33% (הנאסד"ק) בעקבות מהלך העלאות הריבית, אז ייתכן בהחלט שהפד' ידע שהוא לא אומר אמת אבל העדיף לעשות זאת כדי למתן את הנפילות בשווקים. 

העלאת הריבית מורידה את האינפלציה וזה בשורות טובות, אבל יהיה קשה יותר להמשיך להוריד אותה לתוך תחום היעד, וזה מפחיד את הפד'

האינפלציה בארה"ב יורדת בחצי השנה האחרונה באופן עקבי וכבר הגיעה ל-5%, לעומת 9.1% בשיא בחודש יוני האחרון. העלאת הריבית של הפד', כן מצליחה לעצור ולהוריד את האינפלציה. נכון שבינתיים האינפלציה עדיין רחוקה מתחום היעד (2% בממוצע) ובכל זאת  יש חשיבות גם לעובדה שעליית האינפלציה נעצרה. רבים מבקרים את הפד' על כך שהוא העלה את הריבית בחדות מדי ושהם לא באמת עצרו את האינפלציה (זו ביקורת שמושמעת גם על בנק ישראל) אבל זה לא נכון. בארה"ב האינפלציה בירידה, בארץ היא אמנם עדיין לא יורדת בצורה משמעותית אך כן לפחות נעצרה וזה חשוב מאוד. היפר אינפלציה מסוכנת הרבה יותר מכל דבר אחר - הנה ההסבר.

גם בחודשים הקרובים האינפלציה כנראה תמשיך לרדת. הסיבה היא ש'יוצאים' נתונים גבוהים מלפני שנה ו'נכנסים' נתונים נמוכים יותר (אינפלציה היא סיכום של נתוני 12 חודשי מדד המחירים לצרכן האחרונים). אבל צריך גם לומר מנגד: נתוני מדד המחירים לצרכן בארה"ב עדיין גבוהים. 0.5% בחודש ינואר ו-0.4% בחודש פברואר הם נתונים גבוהים. זה קצב שנתי של 5%. במילים אחרות - קל יותר להוריד את האינפלציה מ-9% ל-5% מאשר להוריד אותה מהנקודה הנוכחית ל-2%. וזו הבעיה העיקרית של הפד'.

קיראו עוד ב"גלובל"

במקביל, הפד' גם רואה ששוק התעסוקה בארה"ב לא נחלש מספיק בעקבות העלאות הריבית - אין עדיין מספיק מובטלים. הפד' צריך שהשוק יתקרר וזה עדיין לא קורה. נכון שהוא גם צריך מנגד לשמור על יציבות בשוק העבודה, אבל בינתיים היציבות שם מעוררת השתאות, כך שזה לא מטריד נכון לעכשיו את בכירי הבנק ולכן הוא יכול להעלות את הריבית היום 'בלי חשש'.

בבנק לומברד אודייר אומרים היום "הבנק האירופי המרכזי נמצא במסלול דומה, עם פיגור של לפחות שישה חודשים. הצפי הוא שהאינפלציה בארה"ב ובגוש האירו עדיין תהיה מעל היעד, ולכן מיתון קל בארה"ב הוא עלות סבירה כדי להביא את האינפלציה לרמות מקובלות יותר. הפד צופה שהאינפלציה הצרכנית תגיע ל-3.3% בחישוב שנתי עד סוף 2023, ותאט ל-2.5% ב-2024. לאחר הרמות הגבוהות שהגיעה אליהן. סביר להניח שאינפלציה של 3% בסוף 2023 תהיה סבירה.

"ברגע שהריבית בארה"ב תגיע לשיא, הוויכוח סביב כמה מהר כלכלת ארה"ב יכולה לחזור לרמה "נייטרלית" יגיע במהירות. בהתחשב בפיגור בהשפעה על הכלכלה הריאלית, אנו צופים שהריביות יישארו גבוהות עד 2024. בתחילת השנה הבאה, ובהיעדר זעזוע כלכלי חדש הדורש תגובה מיידית, על הפד יהיה להתחיל בתהליך הפחתת הריבית לרמה הקרובה יותר ל-2.5% או 3%".

אז מה לעשות כעת? לדבריהם "לגבי מניות, אינפלציה מוגברת אך בתהליך ירידה יכולה לתמוך בצמיחה נומינלית בהכנסות לעת עתה, עם פחות לחץ על מכפילי שווי מריביות גבוהות אך יציבות. עם זאת, שולי הרווח, שכבר התכווצו, יכולים לרדת עוד יותר עם האטת הפעילות, וחומרת ההאטה הכלכלית תשפיע על רווחיות החברות. ככל שאנו מגיעים לשיא הריבית בארה"ב, הגדלנו את החשיפות למוצרי הכנסה קבועה  (אג"ח ואשראי) מכיוון שהאינטרס לבעלות על איגרות חוב באיכות גבוהה, כולל אג"ח אמריקאיות ואשראי בדירוג השקעה, מתחזק בסביבה די-אינפלציונית וצמיחה איטית יותר".

אז בשוק צופים שהערב זו תהיה העלאת הריבית האחרונה. האם הפד' עוד יפתיע?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נראה שיש להאשים גם את הנגיד של בנק ישראל בריביות ג 03/05/2023 22:32
    הגב לתגובה זו
    נראה שיש להאשים גם את הנגיד של בנק ישראל בריביות גבוהות ובהאצת האינפלציה ועליות המחירים.כל נוהגים בדיקטטורה ולא במדינה נורמלית.בארה״ב המצב שונה!הפד יודע ממש מה מטרותיו ואיך להתגונן מהאינפלציה הלוואי עלינו!!!!
  • 5.
    מעריך שהיום הריבית לא תעלה. יש בעיה קשה עם הבנקאים בארה (ל"ת)
    ר 03/05/2023 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בעולם המודרני 03/05/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
    רווחת מידי,זקנה וניסיון אינן ערבויות לידע ושיקולים נכונים,הזקנים טועים ראו פותין הפתי ארדוגן הלא נבון נתניהו פספסניהו וכן הלאה
  • 3.
    אין שקיפות 03/05/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
    הפד יודע מה הוא הולך לעשות וגם נוהג להדליף את הפעולות שלו לטווח הקצר. בשביל לא להפחיד את השוק ובשביל לשמור אפשרות לשינוי מסלול הפד חושף רק חלק מהכוונות, ובעיקר נמנע מלפרסם את האגרסיביות יותר
  • 2.
    לדעתי 03/05/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
    הריבית שומרת על דולר חזק שבולם את האינפלציה של היבוא. וכן חשוב לבלום את הייבוא לארהב שיוריד את הביקושים הגלובליים ויעזור בבחינת האינפלציה הגלובלית.
  • דן 03/05/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
    ברור שהזעזוע בבנקים ובשווקים מרתיע את הפד. לכן נראה שהריבית תרד מעט עוד רבעון.
  • 1.
    כלכלן 03/05/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    כאשר אינפלציה מתחילה להרים ראש לוקח הרבה מאוד זמן להדביר אותה (ע"ע האינפלציה בארץ בשנות השמונים, האינפלציה בטורקיה, האינפלציה בוונצואלה). אם האינפלציה הייתה מודברת בכזו קלות (חצי שנה של עליות ריבית מסכנות של 0.5%) אז בנקים מרכזיים בעולם לא היו חוששים כל כך מפניה. האינפלציה פה לעוד הרבה זמן ובמשך הזמן הזה היא רק תרים ראש שוב ושוב. נכנסנו לעידן אינפלציוני (אחרי עידן ארוך מאוד של ריבית אפס). זה עניין של שנים. לא של ימים ולא של חודשים.
  • מה שקובע 03/05/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    הן הוצאות הממשלה,ראה עיסקת החבילה להדברת האינפלציה במקומתנו שנות השמונים
פיטורים
צילום: FREEPICK

גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים

דוח צ'אלנג'ר מצביע על מעבר מהאטה בגיוסים לגל פיטורים; על רקע השבתת הממשל; אתמול מדד ה-ADP הצביע על גידול צנוע בתעסוקה במגזר הפרטי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פיטורים תעסוקה

חודש אוקטובר 2025 נרשם כחודש החלש ביותר לשוק העבודה האמריקאי מאז 2003 מבחינת הכרזות פיטורים. המעסיקים בארה"ב הודיעו על 153,074 מפוטרים, כמעט פי שלושה מספטמבר וזינוק של כ-175% מול אוקטובר 2024, לפי חברת הייעוץ צ'לנג'ר. המניעים המרכזיים הם קיצוץ עלויות, התאמות לעידן ה-AI ותיקון לגל הגיוסים של תקופת הקורונה. את הרשימה הובילו חברות טכנולוגיה ולצידן מחסנים, לוגיסטיקה וקמעונאות.

במבט מתחילת השנה, היקף ההודעות על פיטורים הגיע לכמעט 1.1 מיליון משרות, כבר כעת גבוה משמעותית מכל שנת 2024 (761 אלף). צ'אלנג'ר מציינת שמדובר בשיא רב שנתי לחודשים הראשונים של השנה, כשהאצת האימוץ של בינה מלאכותית ובלימת הביקושים הצרכניים והעסקיים דוחפות חברות להדק חגורה. על פ הדוח, הסקטור הלוגיסטי הוביל באוקטובר עם כמעט 48 אלף קיצוצים והטק אחריו בלמעלה מ-33 אלף.

הדוח מתפרסם בזמן השבתת ממשל פדרלית שדחתה את פרסום הנתונים הרשמיים של משרד העבודה, ולכן המשקיעים וקובעי המדיניות נשענים על מדדים פרטיים כמו צ'אלנג'ר ו-ADP. באותו נושא, אתמול דוח ADP (חברה לעיבוד תלושי שכר) הצביע באוקטובר על תוספת של 42 אלף משרות במגזר הפרטי ועל עליית שכר שנתית של כ-4.5%, שיפור צנוע אחרי חודשיים חלשים, אך כזה שאינו סותר גלי קיצוצים נקודתיים בסקטורים מסוימים. כלומר, השוק נע בין גיוס נמוך ופיטורים ממוקדים, שילוב שמרכך את קצב יצירת המשרות נטו.

בצ'אלנג'ר מדגישים שמדובר ב"תיקון" לחצי-עשור של התרחבות מהירה, כעת בתוספת לחץ על מרווחים (שכר, מימון, לוגיסטיקה) ואימוץ מואץ של מערכות AI שמייתרות תפקידים תפעוליים ומשרדיים. לצד הטק והלוגיסטיקה, גם קמעונאות ושירותים מדווחים על תוכניות התייעלות, עם דוגמאות בולטות מחברות כמו אמזון, טארגט ו-UPS באחרונה. מבחן ההמשך יהיה אם המגמה תישאר סקטוריאלית או תתרחב לשוק כולו.

ההשפעה על השווקים

הנתונים מאוקטובר יוצרים מצב מורכב עבור הפד: מצד אחד, הקפיצה בפיטורים מאותתת על התקררות ממשית בשוק העבודה, נתון שתומך בגישה מרחיבה יותר וברעיון של הורדת ריבית בהמשך. ירידה בלחצי השכר והביקוש מצמצמת את הסיכון לאינפלציה, ומעניקה לבנק המרכזי "מרחב נשימה" לפעול כדי לבלום את ההאטה מבלי לחשוש מגל התייקרויות חדש.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%

על רקע חששות גוברים מתמחור מופרז והתחזקות התחושה שהתיקון בשוק רק החל, המסחר בוול סטריט היה באדום במהלך רוב המסחר, אך ננעל במגמה מעורבת; אנבידיה וטסלה המשיכו לאבד גובה, ג'יי פרוג זינקה לאחר דוח טוב ואילו אקספדיה קפצה לאור גדילה חדה בהזמנות; בלוק צנחה לאחר שפספסה את תחזית הרווח; השבתת הממשל הפדראלי החלה להשפיע על הכלכלה ושני חברי פד דיברו לציבור ולמרות השקפות שונות, שניהם תמכו בהורדת ריבית בדצמבר

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

אחרי כמה ימים תנודתיים, וול סטריט בילתה עוד יום באדום, על רקע מגמת הירידות המתמשכת במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, חששות מהיחלשות בשוק העבודה, והמשך השבתת הממשל בארה״ב. לקראת הנעילה, המגמות הפכו למעורבות: הנאסד״ק ירד ב-0.2%, ה-S&P עלה 0.1% והדאו עלה ב-0.2%. בגזרת הקריפטו גם כן התהפכה המגמה, כשהביטקוין עולה בכ-1.9% בלבד, וחוצה את ה-103 אלף דולר למטבע. האיתריום עולה כ-3.9%, ומתקרב לכ-3,500 דולר.

השבתת הממשל בארה״ב נמשכת, וכעת נכנסה ליום ה-38 שלה.  מנהיג הרוב בסנאט, ג׳ון ת’ון, הציע לקיים היום הצבעה בסנאט על החלטה זמנית שתפתח מחדש את הממשל עד ינואר. במצב שבו לארה״ב היה ממשל מתפקד, היינו מקבלים היום נתוני תעסוקה. 

דוח שפורסם ביום חמישי הראה כי באוקטובר דווחו על כ-153 אלף פיטורי עובדים בארה״ב, עלייה של 183% לעומת ספטמבר ושל 175% לעומת אוקטובר 2024, הרמה הגבוהה ביותר לחודש אוקטובר מזה 22 שנה, והקצב הגרוע ביותר של פיטורים מאז 2009.

חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, סטיבן מירן, אמר כי הוא מצפה שהבנק המרכזי של ארה״ב יוריד את הריבית כבר בדצמבר, אף על פי שחלק מהמדיניות שאינם בעלי זכות הצבעה עשויים להתנגד למהלך. “אני מצפה שנוריד את הריבית בדצמבר, אלא אם תתרחש איזושהי הפתעה,” אמר מירן. "כשמסתכלים על פיזור הקולות סביב השולחן, הוא שונה מפיזור הדעות, ולכן, בהתבסס על הנתונים הנוכחיים, אני מעריך שנבצע את ההפחתה בדצמבר, אף שאין שום דבר מובטח בסופו של דבר". מירן, שמונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ למועצת הנגידים של הפד, מצטרף לשורת גורמים בבנק המרכזי הרומזים לאחרונה על שינוי מדיניות הדרגתי, מהתמקדות במאבק באינפלציה לעבר תמיכה בצמיחה כלכלית מתונה יותר לקראת 2026.

לעומתו, חבר מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, פיליפ ג׳פרסון, קרא לפעול באיטיות ובהדרגה בכל הנוגע לשינויי ריבית, נוכח הפסקת פרסום הנתונים הכלכליים הרשמיים עקב השבתת הממשל. לדבריו, הנתונים הזמינים ממקורות פרטיים מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית “צומחת בקצב מתון” ושוק העבודה “ממשיך להתקרר בהדרגה”. ג׳פרסון הביע תמיכה בהחלטת הפד מהשבוע שעבר להפחית את הריבית ב־0.25%, והסביר כי הסיכון לעלייה באבטלה גובר. הוא ציין כי מדיניות הריבית עדיין “מצמצמת במידה מסוימת”, אך קרובה יותר לרמה הנייטרלית שאינה מעודדת ואינה בולמת את הצמיחה: “בהתחשב בכך, הגיוני להתקדם באיטיות ככל שאנו מתקרבים לרמת הריבית הנייטרלית". בנאומו התייחס גם להשפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה, וציין כי מדובר בתהליך מוקדם מכדי להעריך את השפעתו הכוללת. לדבריו, הטכנולוגיה עשויה להגביר את הפריון, להאיץ את הצמיחה ולהפחית את האינפלציה בחצי, אך גם לשנות את מבנה התעסוקה במשק.

האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עולה בנקודת בסיס אחת, ואילו הזהב עולה 0.6% וחוצה שוב את רף ה-4,000 דולר.