הביטוח הלאומי: נותרו 148,763 שורדי שואה, 31% מהם מקבלים השלמה הכנסה
בישראל חיים כיום 148,763 שורדי שואה שזכאים לקצבאות, מהם 65% מקבלי קצבת סיעוד ו-31% מהם מקבלים קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה (כדי להגיע להכנסה מינימאלית), בהשוואה ל-26% מכלל האוכלוסייה בקבוצת הגיל הזו. במספרים, מדובר על 46,450 שורדים שמקבלים השלמת הכנסה, מתוכם 69% יחידים ו-31% נשואים. מרבית הזכאים לתוספת השלמת הכנסה הם בני 89-80, בסך הכול 36,384 אנשים שהם 78% מכלל השורדים, מקבלים השלמת הכנסה (24% מכלל השורדים). כך מפרסם ביטוח לאומי לקראת יום הזיכרון לשואה והגבורה.
עוד על פי הנתונים, 61% מהשורדים הן נשים ו-39% הם גברים. בגילים 90 ומעלה יש רוב גדול יותר של נשים 66% לעומת 34% גברים. 39% מכלל השורדים נשואים. בקרב שורדי השואה 20% הם בני 90 ומעלה, לעומת 12% בלבד בני 90 ומעלה בכלל האוכלוסייה.
127,940 אזרחים, המהווים 18% מתוך כלל אוכלוסיית הקשישים (בגיל 71 ומעלה) הם שורדי שואה בני 90 ומעלה, לעומת 7% בלבד בני 90 ומעלה בכלל האוכלוסייה בגילים הללו.
97,301 שהם 33% מהשורדים בגילאי (89-80) מקבלי קבצת סיעוד ומהווים 65% מכלל השורדים. מתוכם: 64,029 הן נשים (66%). 23,386 הם בני 90 ומעלה (24%). 22,967 זכאים לקצבה ברמה 6, הרמה הגבוהה ביותר (24%).
- בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
- פרויקט משותף של מטא ישראל ולתת גייס 680 אלף שקל עבור ניצולי שואה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בביטוח הלאומי מציינים שאם אתם מכירים ניצול שואה שאינו מקבל קצבה, שמצבו הסיעודי הוחמר, צורך בהפגת הבדידות – ניתן ליצור קשר עם הייעוץ לאזרח הותיק ומשפחתו של הביטוח הלאומי ב- *9696 או במספר: 02-6709857.
- 1.ינוחם 16/04/2023 18:01הגב לתגובה זווהמתנשא שהיה כאן בשנות הקמת המדינה. תודה שהרשתם לנו לבוא בשערי ארץ ישראל אנחנו עפר לרגליכם עד היום.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
